“עוד דרך לקדם את התהליך הזה דווקא עלה בדיון הזה שהיה בשבוע שעבר בין שר האוצר לראשי הרשויות, וזה לאפשר בתחום מ-1 עד 5 לראשי רשויות להיכנס לנעליים של האזרחים במידה שהאזרחים רוצים את זה, במיוחד ביישובים כפריים, זה יכול להיות משמעותי.
“אני חייב לומר שבעיניי הארנונה היא מס שחייב רפורמה, בלי שום קשר לסיטואציה הנוכחית. זה אחד המיסים הכי מורכבים עבור האזרחים.
“הוא צריך לעשות פה רפורמת עומק בארנונה. אזרחים לא יודעים על מה הם משלמים והם לא יודעים כמה הם משלמים. אם יכתבו להם בטופס מספר כזה או מספר אחר, אף אחד לא יידע להבין ממה הוא נובע, כולל הבעיות וההבדלים בין הרשויות.
“אני חייב לומר שבעיניי הארנונה היא מס שחייב רפורמה, בלי שום קשר לסיטואציה הנוכחית. זה אחד המיסים הכי מורכבים עבור האזרחים. הם אפילו לא מבינים איך הם משלמים, ועל מה הם משלמים. וגם מבחינת הרשויות, יש פה חוסר ודאות גדול.
“- - אבל בזמנו הייתה אפשרות לערבים לבנות על חלקת אדמה או אפילו על הגג של ההורים. עכשיו אין – אין בתים, אין גגות. אז בנו בתים גדולים בגלל, שזה במו ידיהם, והארנונה – לפי גודל הדירה, ולא לפי המצב הסוציו-אקונומי.
“ואנחנו מביאים משהו ששנים, שנים, שנים, ועדות ציבוריות, אנשי המקצוע במשרד האוצר ושר האוצר הקודם ליברמן, שהכניס את זה לתוך טיוטת חוק ההסדרים הקודמת שלו שאושרה בממשלה – סוף-סוף משהו שמתקן את העיוות שמייצר תמריץ שלילי לראשי הרשויות לא לבנות לדיור, כי הארנונה לדיור היא הפסדית, באים בלי לייקר – כן, בלי לייקר את הארנונה לכל אזרחי מדינת ישראל, באים ומאזנים נכון יותר בתוך סל הארנונה בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים, עושים גם קצת צדק בין ערי המרכז – אגב, הן חזקות לא כי יש להן כאלה ראשי ערים מבריקים – יש להן ראשי ערים טובים, ובפריפריה יש ראשי ערים לא פחות טובים.