“באשר לליווי של משפחותיהם של הלומי הקרב ולטיפול בהן, אני מבקש להדגיש כי מתוך הבנת החשיבות של הטיפול במעגל התמיכה והקרבה הראשון של נכה צה"ל המתמודד עם פגיעה נפשית ופוסט-טראומה, הורחב הסיוע בדרכים הבאות: טיפול נפשי לבני משפחה – הורים, בני זוג, ילדים – של נכי צה"ל המתמודדים עם פוסט-טראומה או פגיעות נפש; טיפול זוגי; טיפול בילדים באמצעות רפואה משלימה כחלופה לטיפול נפשי; שירות חונכות שנועד לאפשר לילד מבוגר משמעותי נוסף בחייו; תמיכה כלכלית בעת אשפוז פסיכיאטרי וצעדים נוספים.
“הטיפול במתמודדי הנפש מתאפיין באתגרים שונים ומורכבים: קושי באבחון, הערכת חומרת הפגיעה וניטור מסוכנות, מחסור במטפלים, בעיקר בתחום הפסיכיאטריה, התמודדות מטופלים במקרים רבים עם תחלואה כפולה והיעדר מסגרות טיפול מתאימות.
“הלומי קרב שיצאו לקרב לא צריכים לחזור הביתה ולשמוע ציטוטים כאלה מחרידים כלפיהם בחדשות.
“מסגרות לטיפול בפוסט-טראומטיים בשלב מוקדם, כמעט כולן משויכות לעמותות שבנויות על תורמים. הגיע הזמן להסדיר את זה ולהקים רשות שתעסוק בכך. יש מאות-אלפים שזקוקים לתמיכה הזו.
“לשיטת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, ההצעה אינה מקדמת את המטרה, והם אינם רואים צורך בהקמה של רשות לחוסן וטראומה נפשית.
“תיצרו להם מנגנון אחד, בלי ביורוקרטיה, בלי קשיים, בלי עורכי דין שמנצלים אותם, בלי כלום. נפצעת? אתה לא יכול לתפקד? יש כתובת אחת במשרד הביטחון שמתכללת את הצבא, את הביטוח הלאומי, את כל מי שאתה צריך.
“ומהמקום הזה אני רוצה להגיד, קודם כול, לשר התרבות והספורט: העמותה הזאת ועוד הרבה עמותות אחרות עושות הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים כמדינה. צריכים לעזור להם, גם תקציבית, בתוכניות – וגם ברווחה אפשר לעשות את זה, מרגי.
“לעומת זאת, נראה שהצבא אינו ערוך לטיפול המיוחד בהלומות הקרב, כאשר הן זקוקות לטיפול ספציפי הן בנושא דיכאון אחרי לידה, טיפול בתוך המשפחה, פגיעות מיניות וכדומה.
“לראות אותם יושבים כאן ומשוועים לעזרה, זה ביזיון לאומי של כולנו. זה ביזיון לאומי.
“הצעת החוק באה ואומרת: להקים רשות ממלכתית אחת שתיתן מענה כולל, מקצועי ורציף לנפגעי הלם קרב – גם פעולות האיבה כמובן. לא עוד טלטולים בין משרד למשרד.
“לא יכול להיות שאנחנו נאשר כאן מיליארדים, מיליארדים למערכת הביטחון בשביל המלחמה הזאת, ולא יימצא הכסף בשביל לטפל בהלומי הקרב. זה פשוט לא ניתן להכלה, הדבר הזה. חלקם מתאבדים, וזה פשוט בלתי אפשרי.
“החוק שלי להלומי קרב שהעליתי כאן – בבקשה, להעביר אותו – אמור לתת טיפול ראשוני, טיפול חירום, כמו חדר מיון לאותם נפגעים כל כך קשים שזקוקים לזה.
“יתרה מזו, על פי המוצע הרשות תהיה אחראית לנושאים שאינם קשורים לבריאות כגון הענקת סיוע תעסוקתי, הטבות ייחודיות אחרות לנפגעים, ובכלל זה תשלום קצבאות בכסף. די בכך כדי להסביר מדוע חרף חשיבות הנושא, בצורה הנוכחית של מבנה החוק, אנחנו לא נוכל כביכול לאשר את זה.
“אני הצעתי להקים אגף נפרד במשרד הביטחון, שמתמחה בטיפול ובשיקום של הלומי הקרב, ואני לא מתכוון להרפות. אני חייב את זה לאמיר, אני חייב את זה להורים, אני חייב את זה להלומי הקרב ולמשפחות שלהם.
“בגלל המצב המיוחד הזה של הלומי קרב אנחנו מבקשים שהאישה תוגדר כאחת שיכולה לפנות לענייני הטיפולים המשפחתיים, הנפשיים והאחרים. זה דחוף, זאת הצלת נפשות – ילדים שרוצים להתאבד, אישה במשבר נפשי.