“ואם אתם חושבים שמצביעי ימין נורמליים, נורמליים, רואים את ההליך הזה ולא בזים לכם, אתם טועים.
“סבירות – העברנו; שינוי שיטת בחירת שופטים – העברנו. זה שניים מתוך הדברים שדובר עליהם בהתחלה, הדברים הגדולים. בנוסף לזה, וזה לא עוד שינוי קטן, הוצאנו את לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים וביטלנו את הווטו לשופטים. אלה חוקים משמעותיים שעברו.
“והם הציעו לך, ולכולכם, מתווה – נשיא העליון עמית, יחד עם המשנה שלו, סולברג, שאני מבינה שהוא מקובל על שניכם. הינה, רצית יעני שני צדדים? הציעו לכם משהו שהוא מעבר לדין. אבל גם לא נפגשת, וגם דחיתם את זה על הסף.
“אז בשם האחדות שבמסגרתה הבאתם את הצעת החוק הזו, אין עכשיו גם אפילו לא מראית עין של הסכמה. וגם אני קוראת מפה לעצור את החקיקה הזו כעת.
“אני מצביעה על החוק הזה במשמעת קואליציונית, לא בשום צורה אחרת. היה לשר המשפטים בחוק הקיים – יש לו 50% כוח עם הנשיא. לא מגיע עם הנשיא, אפשר להגיע עם מקורות אחרים.
“בדקה ה-90 לפני ההצבעה החליט יו"ר ועדת החוקה לעשות תיקונים. אם היה בהתחלה נציג מובנה, אפילו לאופוזיציה, שלפחות אמרו: הצד הפוליטי פה יהיה מאוזן, קואליציה-אופוזיציה, והיה במקור בהצעת החוק מקום ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שנהוג שהוא מהאופוזיציה, הרי שעכשיו אנחנו מקבלים נוסח להצבעה בדקה ה-90: נמחק, הוסר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, וזה יהיה סתם חבר כנסת שתבחר הכנסת.
“הוא יקרה למוחרת היום שבו אתה תצטרף אליי כדי שאנחנו נתקן את שיטת בחירת השופטים - -
“אני חושב שהשכל הקולקטיבי יביא תמיד תוצאה יותר טובה, ואני תמיד נכון לזה; ואם תהיה התעקשות להתבצר בשיטה הקלוקלת הקיימת, ייקח אולי קצת יותר זמן, אבל בסוף, חבר הכנסת קריב, הדברים ישתנו, כי הם פשוט חייבים להשתנות.
“הבעיה שהשיטה של בחירת השופטים שלנו יוצרת תוצאות שהדעת איננה סובלת; יוצרת מציאות שראינו אותה רק עכשיו בפסק דין, כשמוחלט להשאיר בארץ אזרחית זרה שרצחה, כי המדינה השקיעה בה כספים, וכל מיני נימוקים שאי-אפשר להבין אותם בכלל.
“אנחנו היום במודל שנשלט לחלוטין על ידי הרשות השופטת. אנחנו לא רוצים להשתלט על הרשות השופטת, אנחנו רוצים דבר אחד: גיוון ואיזון.
“הכנסת בוחרת להתרשל בתפקידה. הכנסת בוחרת שלא למנות במועד הראוי את השותפים לתהליך בחירת השופטים, וכל זה על מנת לאפשר לקואליציה להשלים את מהלך ההשתלטות של הממשלה על תהליך בחירת השופטים.
“אני אמרתי לציפי, וחשבתי הרבה על הבעיה הזאת, והגעתי למסקנה שהנחתי אותה – אז, בכנסת ה-16 – כהצעת חוק: בואו לא נשנה את הרכב הוועדה אלא את הרוב הנדרש, ולא בכל הערכאות, לא בבתי משפט שלום ומחוזי, אלא בעליון, כי באמת העליון עוסק בסוגיות ציבוריות שנוגעות לערכים, והשקפת העולם של השופט – לא במובן המפלגתי אבל כן במובן של איזון בין ערכים שונים – היא מאוד מאוד חשובה.
“ואמרתי – השימוע הזה בעיני, הרעיון הזה שאתה מעביר בשידור חי, יש לו שתי תכליות: קודם כול, הוא מייצר שקיפות.
“אני כן חושבת, וזאת הביקורת שלי מבפנים, שיש לעשות שינוי בהליך עצמו. בהליך עצמו יש ליקויים. אני חושבת שאפשר לטייב שם הרבה דברים.
“חבריי חברי הכנסת, מי שפגע במערכת, מי שלא הצליח לפעול נכון בתוך המערכת, זה השופטים עצמם. אני שואל את הציבור האם השופטים שכשלו בניהול של המערכת הם אלו שאמורים לתקן אותה. התשובה היא ברורה, שלא. מי שאמור לתקן את המערכת זו הכנסת.
“הולכים להעביר היום חוק ש-15 שופטים ייבחרו על ידי הממשלה, ושאם הם רוצים לפסוק משהו בניגוד הם צריכים רוב מוחלט, ואם הם יגיעו לרוב מוחלט, אתם תפסלו אותם בפסקת התגברות של 61. זה גרוע יותר מכל המשטרים שאנחנו לא רוצים להיות כמוהם – לא הטורקים ולא ההונגרים ולא הפולנים, וכן, אני לא אתבייש ואני אגיד גם מעל הדוכן הזה: גם גרמניה הנאצית.
“אם נפסיד, חס וחלילה – נכון? יהיה לנו 3:6, ואם ננצח, יהיה לנו בכלל כיף, 1:8. איזה כיף. לא פלא שאתם נלחמים ככה לשמור על המערכת המאוזנת הזאת, חבר הכנסת מיקי לוי, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר.
“אתה מתנגד לחלק מהחקיקה, אבל יכול להיות שאם שיטת הבחירה של השופטים – שאם יהיה פחות בן משפחה וחברים – יכול להיות שאולי גם הציבור שלך וגם הציבור המזרחי יזכה ליותר ייצוג הולם גם בעליון וגם בשאר הערכאות? אבל היום יש מניעה.
“לכן אחד המרכיבים ברפורמה שאני מביא הוא שינוי בשיטת בחירת השופטים, כדי לשנות בדיוק את הנקודה הזו, שבה יש כאלה ששווים יותר ושווים פחות, עם סיכויים יותר טובים מאשר אחרים לקבל ביטוי בתוך המערכת הזאת.
“הוא אמר לי, ואמרתי לו: זה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות. כיום לפרלמנט אין נגיעה בבחירת השופטים.
“אבל דבר אחד לא יכול להיות, פשוט לא יכול להיות: שיהיה צד אחד, השקפת עולם אחת שהיא תשלוט בתהליך בחירת השופטים לאורך כל השנים. ואז אתה מקבל תופעה שאין לה אח ורע בעולם של שיבוט.
“גדעון סער כשר משפטים בפעם הראשונה קבע שימוע פומבי לשופטים. מה שדיברו במשך עשר שנים הוא הצליח לעשות. אבל איך הוא עשה את זה? באמצעות הסכמה, באמצעות שמיעה של כל העמדות, שמיעה של מומחים, הבנה מה השלכות הרוחב של המהלכים האלה.