“גם בתחילת הדברים שלי, שלא קשורים לפה, אני באתי ואמרתי, אני בעד לחבר ולאחד בין השכבות, בין עם ישראל, ולכן נתתי את הנושא של חוק הגיוס, שאני בעד לשלב את האחים שלנו, החרדים, בתוך הצבא, בתוך החברה.
“נקודה שלישית – הכשרות הפיקוד והקצונה של החייל החרדי יהיו במסגרות מתאימות, אבל מעבר לכך, למשל קורסי מ"פים ומג"דים יהיו במסגרות הקיימות בצבא. התרגום: החרדים כחרדים טובים בשביל פיקוד זוטר; מעבר לזה, הם מוזמנים לעבור בכור ההיתוך הצה"לי.
“הצבא לא מכשיר את עצמו לקבלת חרדים. הוא לא עושה את זה כי הוא יודע שהוא יכול לצאת מזה בקלילות. תדאגו להם למקוואות, תדאגו להם לבתי כנסת, תדאגו להם לזמן תפילות.
“התוצאה היא שהחיילים החרדים עוברים כזה הלם תרבותי, שאו שהם פשוט מתפרקים ועוזבים, או שהם יוצאים בשאלה בזה אחר זה. ואז האימא החרדית שעשתה את המעשה האמיץ ושלחה את הבן שלה לשרת בקרבי, ויש לה עוד שישה אחים קטנים – לא תשלח אותם. היא לא תשלח אותם, כי מבחינתה צבא ההגנה לישראל הוא מכונת המרה שהופכת אותם לחילונים.
“הצעירים החרדים המשרתים אצלנו זוכים לתנאי שירות שאינם מאתגרים כהוא זה את אורחות חייהם כחרדים. המסגרות שיצרנו כדי לעמוד ביעד הזה ראויות להיות מודל לפיו אין צורך וגם לא נכון לכרוך תרומה למדינה עם כור ההיתוך התרבותי, כפי שהמליץ לאחרונה, לשמחתי הרבה, גם דוח שקדי לגבי הדרך בה ראוי לקלוט צעירים חרדים לשירות הצבאי. אני סמוכה ובטוחה שזוהי דרך המלך עבורנו כמדינה וכחברה רבגונית ובה ראוי ללכת.