“הזכות לפנות לקהל בשפת האם שלו היא זכות שמוקנית בהנחה ובכוונה לתרגם לו את מה שאתה אומר בעברית, לאמור לו גם בערבית. לא כדי לחרוג ולאמור דברים שאתה לא אומר אותם בעברית.
“הם לא סתם מדברים פה בערבית. מה אתם חושבים, שאני לא מבינה? שפה היא ריבונות. אתם מבינים את זה מעולה, אתם יודעים מעולה.
“ולכן המצב המשפטי הוא שבפרלמנט ישראל מדברים בעברית. זה מתחיל ככה. הם רוצים את מה ששלך, הם רוצים את מה ששלנו, הם רוצים את מה של עם ישראל, ואני רואה את זה וזה שקוף לי.
“השפה הרשמית של ישראל היא עברית, ואם רוצים לדבר בערבית במקומות ציבוריים חוק הלאום אומר שצריך להתקין בעניין הזה תקנות. אתה מוזמן לשנות את התקנון ולהתקין לכך תקנות, ואתה בטח לא מוזמן לדבר כאן בערבית מקום שאינני יודעת מה אתה אומר, לא מבינה אותך, ולא סומכת עליך.
“המעמד הרשמי של השפה הערבית בכנסת הוא שברגע שאתה מדבר בערבית יפריעו לך.
“לפחות 100 חברי כנסת יושבים כאן ואין להם פשוט מושג על מה הם מדברים. יכול אולי להיות שאותו דובר בשפה הערבית יכול – אולי הוא גם תומך טרור במקרה. יכול אולי להיות שאולי הנאום שלו תמים אבל יכול אולי להיות שהנאום שלו מלא הסתה.
“אני דורש שכל נאום שלא נאמר כאן בשפה העברית שיתורגם. אנחנו גם מגיע לנו הזכות לדעת במה מדובר. שיהיה תיעוד כתוב שכל חברי הכנסת יידעו בדיוק מה נאמר. לא ייתכן שהכנסת תשמש במה למי שמנסה לעקוף אותנו ולדבר מעל הראש שלנו.
“לא יכול להיות, כל פעם שאנחנו עולים, מדברים, מבטאים, אל"ף, זכותנו גם לדבר בערבית, ואפשר להביא פתרונות אחרים כדי שכולם יבינו, וזאת לא הבעיה. יש לנו זכות לפנות לקהל שלנו ולדבר איתו.
“דומני שהגיע הזמן באמת לחוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לכנסת על ההפרעות החוזרות ונשנות לחברי הכנסת הערבים במימוש זכותם לנאום בשפת אימם.
“בדקתי עם היועצת המשפטית של הכנסת שגית, סמכות מספר אחת בכנסת, והיא אומרת שלדברים שלך אין יסוד והם מנוגדים לתקנון, והיא ביקשה ממני לומר לך את זה פה, כמו שעשה חבר הכנסת גלעד קריב.
“שפת אימם של 20% מאזרחי ישראל היא הערבית, שפה בעלת מעמד משפטי מחייב. אפילו בחוק הלאום, ששנמך את מעמד השפה הערבית, נקבע במפורש שאין בחוק זה כדי לפגוע במעמדה של הערבית כפי שהיה טרם חקיקת החוק.