“אבל אני אומרת פה לחיילי צה"ל, אנחנו מצוערים, אבל אנחנו גאים. אנחנו כואבים, אבל אתם תפארת. ואתם מקדשים, מקדשים, ממש, את זכותנו על הארץ הזו.
“לכן חייבים לזכור כל הזמן את הדברים האלה, כי מזכירים פה הרבה דברים בבית הזה, אבל את מסירות הנפש של הלוחמים שלנו, את ההקרבה של בני המשפחות, שעברו כבר, אנשים שעברו כבר את התופת וחוזרים להילחם – יש לזה מטרה, ואנחנו מחויבים לאפשר להם להגשים אותה.
“ואכן, לוחמינו הנלחמים כעת ובחודשים האלה בשדות הקרב השונים, מאז 7 באוקטובר, כדי להשיב את חטופינו מידי ממשיכי דרכם האידיאולוגית של הנאצים, ולחסל את יכולתם להוות איום על עם ישראל, הם ממשיכי דרכו של פבל פרנקל, וגם אותם יזכור נצח ישראל; סיפורי הגבורה שלהם חקוקים על לוח ליבו של עם ישראל לדורי דורות.
“בשעת מבחן, כשהטכנולוגיה קרסה, החומה נבקעה ונחילי רוצחים חרשו את הארץ, אותו דור טיקטוק הוכיח כמה הוא שווה. כמות בלתי נתפסת של גיבורים יצאו מהבית עוד לפני צו 8, עזבו משפחות, ילדים, חברים, והסתערו בידיים חשופות, קפצו על רימונים, הקריבו את חייהם ובלמו את האויב. הדור הטוב ביותר שהיה.
“בימים אלה אנו רואים גיבורי-על למען עמם וארצם. אנו רואים לוחמים שביניהם גם אלה שאותם לשעברים מכנים משיחיים, קיצוניים, אויבי הדמוקרטיה, אויבי השלום, ומה לא. הם ממשיכים את דרך טרומפלדור.
“כרגע אותו הדור שקראו לו דור ה-Y; אותו דור שאמרו: דור הטיקטוק; אותו דור שלפני שחובש את עצמו הוא חובש את החברים שלו בשדה הקרב, מפתח לפתח, מבית לבית, מפיר לפיר; אותו הדור שמרים את הכבוד הלאומי, שב-7 באוקטובר מדינת ישראל הייתה בשעה הקשה ביותר שלה – אותו הדור לא רוצה לשמוע את הרעל הזה.
“והיום אני פונה לחיילי צבא ההגנה לישראל ולבני משפחותיהם: קבלו את סליחתי והתנצלותי העמוקה.
“אני דווקא רוצה להגיד מפה, גם למשפחות של ההרוגים וגם לכל מי שבוחר ובוחרת לשרת בצה"ל ביחידות קרביות: תודה על מה שבוחרים לעשות ובוחרות לעשות, אנחנו סומכים עליהם שם במלחמה על הגבולות.
“אנחנו צריכים לתגמל, להוקיר ולהעריך את פעולתם למען מדינת ישראל, למען אזרחיה, ולהגנתה. הלוחמים של צה"ל מגנים על כל אחת ואחד מאיתנו בכל יום, וזהו המעט שאנחנו יכולים לתת להם.