“אין שתי ממשלות במדינת ישראל, יש רשות מבצעת אחת ויש ממשלה אחת, ואם יש ממשק למול משרד הבריאות – יכול להיות ממשק למול משרד הרווחה.
“וכשאתם באים ואתם אומרים לי "זה לא מדויק" – לא, לא, לא, זה הכי מדויק, כי גם המשטרה מקבלת את התלונות ואומרת "זה לא בשדה שלי, זה בשדה של הרווחה". זה בשדה של הרווחה, הרווחה אומרת "זה לא בשדה שלי, זה בשדה של הפרקליטות".
“השאלה היא איפה החיבור? זאת אותה מדינה, למי שלא יודע. זאת גם אותה ממשלה ואותם משרדים. האם נעשתה איזושהי עבודה, או שיכול להיות שזה חסר בחקיקה וצריך לטפל בזה שם.
“אנחנו רואים את חוסר שיתוף הפעולה בין המשרדים. משרד אחד לא משתף פעולה עם משרד אחר, ואנחנו משלמים על זה מחיר יקר. ולכן אם זה יישב במשרד רה"מ – הבנתי שיש איזה פרויקטור, אבל הוא לא מגיע לדיונים, אז אנחנו לא מצליחים אפילו לשאול שאלות.
“בדיון הבא – אני לא יודעת להתחייב מתי בדיוק הוא יהיה – אבל כן אני קוראת למשרד המשפטים עם משרד האוצר לשבת על כל הסעיפים שאולי נראים לכם שיש שם בעיה, טפלו בו.
“הפרד ומשול הזה לא מקובל עליי. אני קואליציה, אני אוהבת את הממשלה הזו, יש גבול. כשבא לכם אתם גוף אחד, אנחנו הממשלה. כשלא בא לכם, היה לנו דיון אבסורד, את זוכרת בשבוע שעבר עם משרד הביטחון?
“אם היה שיח בין-משרדי, גורם מתכלל את האירוע, היינו רואים את מערכת החינוך מגיעה לאיזושהי הבנה לפתיחה מדורגת בזמן סביר ומתקדם יותר, ואחרי זה היינו רואים איזשהו מתווה ברור להורים שצריכים לצאת לעבודה, ולא לחכות שהמתווה יתגבש בזמן שההורים צריכים לעבוד ואין להם שום פתרון.
“איך יכול להיות – ואני מנצל את העובדה שיושבים פה אנשים בכירים באוצר – שאין סנכרון בין משרד האוצר לרשויות המקומיות ומשרד החינוך?
“אמרת שאתה בשיח עם נקש והוא אחראי על מרשם האוכלוסין, להביא אותם ולהוציא אותם מהארץ אבל יש כאן גם את האוצר שאחראי על האגרות ויש גם את משרד החוץ שעוד לא שמענו אותו. יש כאן סדרה שלמה של אישים ומשרדים שאתה צריך לבוא איתם במשא ומתן. אתה יכול להגיד לי שאיתו זה יארך חודש אבל עם אחרים זה יכול לקחת גם שנה, שנתיים ו-10 שנים.
“מדובר באתגר חברתי רחב המחייב שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכת הבריאות, הקהילה והמשפחה.
“אגב, גם מבקר המדינה בדוחות קודמים אומר את אותו הדבר: אין מדיניות משותפת של המשרדים השונים. אין. צריך איזה מענה, איזה פרוטוקול משותף שיהיה ביחד ושיבינו מה קורה לאורך כל התהליך. פשוט אין.
“בדיוק, עוד יש לי זמן. אני באמת חייבת לומר לכם שלצערי משרד הרווחה, שהוא אמון על הטיפול בהתמכרות – שוב, בהתנהלות עם ההתמכרות ולא בגמילה עצמה, שעל זה משרד הבריאות אמון – על ההתנהלות עם ההתמכרות זה משרד הרווחה, ועל התחום של בריאות הנפש זה משרד הבריאות וקופות החולים על א', ב', ג', ד' וה'. זה מחולק לכל-כך הרבה משרדים וגופים שאנשים הולכים בין הכיסאות, כי בסוף יש בן-אדם אחד והוא צריך לדעת מי יתכלל לו את כל האירוע הזה.
“האם אי-אפשר לנהוג בצורה קצת יותר מכובדת כלפי הנושא החשוב הזה, שמצד אחד שלו יש ביטחון אנרגטי של מדינה שלמה, ומהצד השני בריאות הציבור? הרי בסופו של דבר נגיע לאיזשהם הבנות ופתרונות, למה צריך להחזיק את תושבי חדרה כבני ערובה?
“צריך להיות תיאום בין המשרדים. לא יכול להיות שצבא ההגנה לישראל לא מיידע כל חייל מה מצבו וגם לא מנגיש את המידע.
“אני מאמין בעבודה משותפת, היא מכפיל כוח. לשמחתי הרבה, היום היא מתקיימת. אם אני אראה שענייני אגו וכדומה נכנסים פנימה, אני לא אאפשר לזה לקרות.
“כמובן ששיתוף הפעולה הזה הוא חשוב והכרחי כדי להמשיך לקדם את הצעת החוק וגם להגיע להישגים. אני מברכת על הדו-שיח הזה שנעשה.
“יש כאן מספר גורמים שהם גם צריכים לתאם את עבודתם ולשתף פעולה בהקשר הזה יחד עם משרד הביטחון, אגף השיקום.
“לצערי, כשאנחנו פונים למחלקה להשיג עבורנו נתונים – כשהם פונים למשרדי הממשלה, אז לעיתים מאוד קרובות הם לא זוכים לשיתופי פעולה מצד משרדי הממשלה.
“תפקידיה של הרשות הם: לגבש תוכנית רב-שנתית לצמצום העוני במדינת ישראל ותוכניות שנתיות; לתכנן ולקיים פעילויות הסברה ופעילויות אחרות כדי להעמיק את בקיאות הציבור בתחומי התכנון הכלכלי ברמה האישית והמשפחתית, הידע הכלכלי והצריכה הנבונה; להקים ולנהל מרכז מידע לאומי למידע ומחקר בתחום העוני והמאבק בעוני, לרבות התכנון הכלכלי; לקדם הכנת תוכניות לימודים בנושאי תכנון כלכלי, לייעץ ולסייע למערכת החינוך, בכל סוגי מוסדות החינוך, ובתיאום ובהסכמה כמובן של שר החינוך בדבר תוכניות לימודים עיוניים ומעשיים בנושא תכנון כלכלי; לתאם בין משרדי הממשלה השונים – ובעיניי, זה סעיף החשוב והמשמעותי – לבין הרשויות המקומיות בכל הקשור למאבק בעוני, ובכלל זה לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, בתי ספר וגופים נוספים הפועלים למאבק בעוני, לרבות חינוך לתכנון כלכלי.