“למעשה המדדים של ההצלחה לרפורמה היום – זה נמדד בהיקף של חלוקת הנשק. האתגר שאני חושבת שאנחנו צריכים לדבר עליו ולשים עליו זרקור, זה הנושא של איך אנחנו מוודאים שנשקים לא מגיעים לאנשים אלימים או מסוכנים.
“בדיוק לשם כך אנחנו מביאים היום את הצעת החוק הזאת, שנועדה לשמור על האיזון הנכון בין הצורך הקריטי בהתחמשות האזרחים לבין האחריות שבהענקת הרישיונות. הצעת החוק הזאת באה לוודא שמי שמסוכן לעצמו או לסביבתו, לא יוכל לקבל רישיון לנשק.
“הצעת החוק נותנת מענה לפער קיים בעניין העברת מידע על מבקשי רישיון לכלי ירייה, ותכליתה עולה בקנה אחד עם עמדת האגף לרישוי ופיקוח כלי ירייה בנושא.
“אני מתנגדת לחוק, ואני קוראת לחבריי וחברותיי להצביע נגדו.
“תוצאה זו יוצרת עוול – אותם לוחמים, שנפצעו בפעילות מבצעית לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, אינם יכולים להגן על עצמם ועל סביבתם, בעוד חבריהם, שסיימו את שירותם, זכאים לרישיון מייד עם שחרורם.
“אך סעיף נוסף בחוק מגביל את זכאותם של מי שלא השלימו את שירותם הסדיר, ובכך מונע ממי ששוחררו עקב פציעה לקבל רישיון לנשק אישי. תוצאה זו יוצרת עוול.
“ובכן, אני מתכבד להציג לפניכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 24), התשפ"ג–2023. חוק כלי הירייה, שנכנס לתוקפו ב-2023, מסדיר בין השאר פעולות ייצור, יצוא, יבוא אחסנה וכו'.
“אי-אפשר להגדיר דמוי כלי ירייה בלי לדבר עם כל הגורמים הרלוונטיים – עם תעשיית הספורט, עם תעשיית היבואנים.