“אוי לאומה שמנהיג בשעת מלחמה, במסיבת עיתונאים וירטואלית, ממשיך להתעסק בענייניו האישיים ובחנינה שהוא מסרב לקרוא לה בשמה המפורש. מנהיג שמצהיר הצהרות סרק, סרק, סרק, פעם אחר פעם.
“ואחרי זה צריך להגיע לראש הממשלה ולשאול אותו: מה אתה עשית ב-7 באוקטובר? אבל אנחנו יודעים מה הוא עשה – הוא ישן. ומאז הוא ישן.
“אנו זקוקים למנהיגות מפייסת, אחראית, שיודעת לעמוד מול אויבינו ולשמור על האינטרסים החיוניים של ישראל.
“הפער האדיר שקיים בין העוצמה והגבורה של הלוחמים בשטח לבין המנהיגות הכושלת הוא פער כל כך גדול, שהוא הופך את המלחמה הזאת לקשה כפליים.
“אם הוא חושש לבקר משפחה שכולה כי תהיה עליו ביקורת – הוא לא מנהיג. אם לא אכפת לו מהסוגיות האזרחיות והלאומיות, שגם הן חלק מתפקידו – הוא לא מנהיג. אם הוא חושב שיהיה זמן לזה אחר כך, ולא מבין שתפקידו הוא גם להיות חלק מהעם – הוא לא מנהיג. ראש הממשלה שלנו הוא אנטי מנהיג.