“אתה יודע שכשהקימו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תכננו תקציב של 500 מיליון שקל – היום אנחנו עומדים על 60 מיליון שקל.
“ואני אומר לך: אין היום הסברה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בלי תקציב. 660 מיליון זה לא תקציב.
“אנחנו בשנה של שיא של פגיעה בתאונות דרכים. מוציאים המון – עשרות מיליארדים – במשרד התחבורה, רק לא למה שחשוב.
“והינה, אנחנו מדברים על תקציב המדינה, ובואו תבדקו מה קרה בתקציב הרלב"ד – הוא קוצץ. ומה קורה בתוכניות להדרכה לנהיגה נכונה בבתי ספר? הן קוצצו.
“אמרתי לו התוכנית מתוקצבת על ידי הרלב"ד ב-17 מיליון שקלים. הם קיצצו את התקציב ל-12 מיליון שקלים. יש 5 מיליון שקלים בחוסר, ועכשיו אנחנו צריכים לראות איך מתמודדים עם זה. אני מסכים איתו שזה רע וצריך לראות איך פותרים את זה, ואשתדל גם לראות אם יש לזה מענה.
“ועוד דבר שאני חייבת לציין מעל במה זו, וזה הנושא של דריסת ילדים בחצרות הבית, במיוחד אם אנחנו מדברים על החברה הערבית הבדואית בנגב. היו שם תוכניות למען המטרה הזאת, וכל הזמן מקצצים – אני לא יודעת, בועז, אם החזירו את התקציב שהיה מיועד לדבר הזה.
“ועובדה מדאיגה היא שהתקציב המוקצה לטיפול במוקדי הסיכון הללו, אינו הולם את הנדרש ולא מספיק כדי לתת מענה לצורך הדחוף בשדרוג תשתיות.
“עוד בימיה של הממשלה הקודמת קודמת – תכף אני אגיע גם לממשלה הקודמת לקודמת – הייתה אותה שרת תחבורה, התוכנית הזאת הוצגה בממשלה והממשלה רשמה לפניה. לא תוקצבה, לא אושרה, לא כלום. אז הרלב"ד, עם 70 מיליון שקליו ניסה פה לעשות, שם לעשות ואפשר לדמיין ש-70,000,000 שקל, להציל אנשים מתאונות דרכים במדינת ישראל, זה צחוק, זה לא משהו רציני.
“150 מיליון שקל זה התקציב שקיבל חבר הכנסת מעוז לטיפול במשרד ראש הממשלה, לתוכניות למורשת יהודית – זה פי שניים מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.