“כידוע לחבר הכנסת הנכבד, הקיצוצים התקציביים הרוחביים שחלו על כל משרדי הממשלה, לא פסחו גם על משרד החינוך. המלחמה מביאה עימה אתגרים מורכבים גם בהיבטים התקציביים, ועם זאת, אנו פועלים נמרצות כעת למצוא פתרונות שיצמצמו למינימום האפשרי את החוסר הקיים בתקנת התמיכה.
“מפעל שנות השירות יקר מאוד לליבי כשר החינוך, ותרומתו לחברה בישראל אדירה, כל שכן, בימים שלאחר 7 באוקטובר ובמהלך מלחמת התקומה בתפקידי חינוך ובהדרכה בלתי פורמלית, בעבודה עם נוער בסיכון או נוער עולה, בסיוע לימודי, בהדרכה בבתי ספר ובפרויקטים קהילתיים.
“מפעל שנות השירות לא יכול להיות תלוי בחסדי רזרבות. אם שר החינוך הצליח לגרד כסף, אז יש כסף לשנות השירות. אם הוא לא הצליח, אז אין כסף לשנות השירות. זה לא עוד פרויקט, זה אחד המפעלים החינוכיים החשובים והערכיים ביותר שיש במדינת ישראל שמקדם ילדים ובני נוער.
“אבל פרויקט שנות השירות – אני מאוד שמח שאתה חושב כמוני ושיש פה הרבה בבית הזה שתומכים בו, מחזקים אותו, רואים בו שליחות אדירה של חיבור נוער לציונות, לערכים ולעשייה. אני רואה גם את ההירתמות בזמן המלחמה, חד-משמעית.
“והשאלה, האם אתה לא חושב שאנחנו צריכים להכניס את זה לבסיס תקציב ולא להסתמך על שאריות של כספים קואליציוניים?
“עכשיו יש 3,700 מתנדבים ומתנדבות בשנות שירות. האם זה לא אינטרס לאומי להגדיל את זה כדי שהם יהיו חלק מהקהילה ויעזרו בפריפריה לקשישים, לחקלאים ולמפונים? זאת השאלה המאוד-פשוטה ומהותית.