“זה לא מתקבל על הדעת – אנחנו בשנת 2026 – שיהיו אזרחים שלא יכולים לבצע שיחת חירום בצורה בטוחה.
“תקשורת יציבה היא תשתית בסיסית כמו כביש, חשמל ומים. כאשר אין קליטה סלולרית, כאשר אין אינטרנט יציב, כאשר יישוב שלם או שכונה שלמה מנותקים, זו לא רק אי-נוחות. זה פער שמסכן חיים ומעמיק את ההדרה של הפריפריה, ובמיוחד של החברה הערבית.
“אנו מדברים בבית הזה לא מעט על חיזוק הפריפריה, על פיתוח ההתיישבות ועל החוסן הלאומי, אבל כדי שכל אלה יהפכו למציאות בשטח חייבות לעמוד מאחוריהן תשתיות תקשורת אמינות, מתקדמות ונגישות. הזכות של כל אזרח להיות מחובר לשירותים חיוניים, למערכת חינוך, לעולם התעסוקה, ובעיקר להיות מחובר בשעת חירום.
“תקשורת מצילת חיים צריכה להיות חובה לאומית. לכן, אני קורא לממשלה לגבש תוכנית ייעודית לפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בפריפריה – ובחברה הערבית במיוחד – להסיר חסמים מול הרשויות המקומיות, וגם לעזור לכולם: למוסדות החינוך, למרפאות, לאזורי תעשייה ובכל מקום. (אומר בשפה הערבית.) כמה משפטים בשפה הערבית.
“עוד יחשבו שמדינת ישראל היא רק ירושלים-תל אביב. גם בכביש 60 אין.