“המדינה משקיעה המון כסף כדי להוציא אותם ממעגל הסיכון, ואז באבחת חרב הם חוזרים חזרה למעגל הסיכון, כי חסר להם 800 או 1,200 שקלים או 1,400 שקלים כדי לשלם את שכר הדירה.
“היעדר היערכות של המדינה והרשויות המקומיות למענים עבורם במצבי חירום גורם להעמקת הסיכון ולמעבר לעבודה ללא תלוש, עבודה בשחור, מחשש שכניסתם לחובות תוביל לעיקול המשכורת, מה שחושף אותן ואותם לעוד סיטואציות של ניצול וסיכון.
“בהתאם, הצעה זו מבקשת להעלות על סדר-יומה של הכנסת את הצורך לדון בכלים אופרטיביים עבור צעירות וצעירים בסיכון במצב החירום הבא, שהוא מעבר לפינה, בהתאם למיפוי הצרכים שכבר נעשה, ולהיערך עם מדיניות ומענים מתוקצבים וזמינים דרך הרשויות המקומיות.
“השר קרעי, אין שום מענים מקיפים, השטח מייצר אותם יש מאין, צריך תווי מזון, סיוע בשכר דירה ומענה טיפולי אישי.
“המצב של צעירים וצעירות בסיכון החמיר מאוד. אנחנו נמצאים בכמה שנים שהן קשות מאוד.