“מה שנדרש היום זה לקחת יוזמה ישראלית, ולא לתת את המשימה הזאת לא למתווכים ולא לחברים טובים ולהפריט אותה לאמריקנים. המימוש של החלק הישראלי הוא ברור, ונכון לעשות אותו מתוך עמדה של כוח: חטופים תמורת אסירים, לדרוש את הגליית הנהגת חמאס ולפרז את הזרוע הצבאית, בתמורה להפסקת אש קבועה ונסיגה מדורגת של צה"ל.
“לחשוב היום שהייתה מפלגה – שעדיין נמצאת בממשלה – ששלושת השרים שלה מצביעים נגד עסקה שבה חוזרים 39 ילדים מתוך 104 כנגד 240 גנבי מכוניות, נשים עם עבירות קלות וקטינים.
“לקח תשעה ימים להכניס את מטרת המלחמה "יצירת תנאים להשבת בני הערובה". ככה זה מופיע עד היום, כמטרה מס' חמש בסדר המטרות הפורמלי, למרות שברור לכולנו שזו המטרה הראשונה, המיידית והעליונה, אחרי 616 ימים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 251 ילדים, נשים וגברים נחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, נוסף לארבעה חטופים שהיו בידי חמאס שנים ארוכות. זה אירוע שזעזע את החברה הישראלית ואיחד אותה סביב המטרה והצורך להשמיד את היכולות של חמאס ולהחזיר את החטופים מוקדם ככל האפשר, גם כחובה ערכית מהמעלה הראשונה כלפי מי שהופקר ב-7 באוקטובר, גם לחוסן הלאומי של החברה הישראלית לדורות, וגם כצורך אסטרטגי להסביר במזרח התיכון מה קורה למי שעושה אירוע ברברי, פראי, כלפי מדינת ישראל וכלפי אזרחי ישראל.
“אחרי ההפתעה של 7 באוקטובר ומלחמה רב זירתית מתמשכת, החוק הזה מקבל בעיניי משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי גם את הלקחים שיש לכולנו מהשנה ושמונה חודשים שחלפו.
“השבת החטופים היא המטרה העליונה והמיידית הן בהיבט הערכי והן בחוסן הלאומי של ישראל, כמרכיב מרכזי ביכולת להשיג את מטרות המלחמה. זו עת למנהיגות, עת לקבלת אחריות ועת לקבלת ההחלטות, אם אנחנו רוצים לחזק את החוסן הלאומי, את הערבות ההדדית ואת הביטחון הלאומי לדורות.
“ביטחון לאומי נשען על חברה מתקדמת ומאוחדת, על צבא עם שמורכב מכל חלקי החברה הישראלית, על עליונות מודיעינית וטכנולוגית שמבטיחה עוצמה צבאית להבטחת קיום המדינה וניצחון בכל מלחמה. החוק יביא לכך שמהכנסת הבאה תחויב כל ממשלה בעתיד לאשר אסטרטגיית ביטחון לאומי פורמלית לישראל בתוך חמישה חודשים מכינונה.
“אני חושב שזה חוק חשוב מאוד, שמבטא אחדות משותפת ברצון לראות מדינת ישראל חזקה ועוצמתית שמבטיחה את קיום המדינה לתמיד.
“הסירוב המתמשך של ראש הממשלה לעדכן את מטרות המלחמה למעלה משמונה חודשים הוא ליקוי חמור מאוד בעיניי. הוא גם מסביר את העובדה שהממשלה לא מצליחה להעביר בוועדת החוץ והביטחון את הדבר המובן ביותר: צווי 8 לעשרות אלפי אנשי מילואים בהכשלה של חברי קואליציה מתוך הבנה שהמטרות מעורפלות, לא מעודכנות, ורוצים להבין מה הקשר בין המטרות לתוכנית.
“הדבר השני – לחתור לעסקת חטופים כוללת. הדבר השלישי – להשיב את החטופים ולשלם את המחיר שראש הממשלה התחייב עליו פעמיים, גם ב-27 במאי בדיון קבינט המלחמה וגם בהחלטה האחרונה של הממשלה.
“הסירוב המתמשך של ראש הממשלה לעדכן את מטרות המלחמה למעלה משמונה חודשים הוא ליקוי חמור מאוד בעיניי.
“כל זה לא יקרה עם המנהיגות הקיימת. מאחר וכך, אני קורא להצביע אי-אמון בממשלה.
“תפיסת ביטחון פורמלית וסדורה תתרום לביטחון הלאומי של ישראל; תשפר את יכולת התכנון ארוך הטווח, שנתפס כליקוי; תשפר את המעורבות והאחריות של דרג מדיני בבניין כוח, היקף הכוחות, פלטפורמות עיקריות, רמת כשירות – שהם עניינו של המדינאי יותר מאשר של החייל, למרות שיש פה אחריות משותפת – ולאורך השנים תמיד ניתן אישור פורמלי, אבל בלי הבנה לעומק ובלי דיונים.
“ההרתעה – מול האויב החלש ביותר במזרח התיכון, לא עמדה לנו. והכוחות בקו המגע נתקלו באויב עודף בהפתעה מוחלטת.
“למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי, במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה.
“המרכיב השלישי, מגננה – גם פה, נכשלה כישלון חרוץ. האויב למעשה הכריע את אוגדת עזה, שמשימתה הייתה לתת ביטחון ותחושת ביטחון לתושבים, ויישובים נכבשו למשך שעות ארוכות.
“אני משוכנע שקידום החוק יביא לחיזוק הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, וממליץ מאוד לתמוך בחוק הזה ולקדם אותו, שייכנס לתוקף אחרי הבחירות הבאות, ויביא לזה שהממשלה הבאה תציג בתוך 150 ימים תפיסת ביטחון לאומי פורמלית למדינת ישראל. בעיניי, יש פה אינטרס משותף לכל המפלגות ולכלל אזרחי ישראל.
“ובכל זאת, היעדר תפיסת ביטחון לאומי פורמלית עלה כליקוי מתמשך לאורך ועדות חקירה ולאורך השנים, למרות שנעשו ניסיונות להגיע לתפיסת ביטחון לאומי פורמלית. למעשה, ב-7 באוקטובר קרסו העקרונות הבסיסיים של תפיסת הביטחון הלאומי, במחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה.
“המושג השני, התרעה – לא עמדה לכוחות שהיו בקו המגע, וגם לא לתושבים, לצערנו הרב. התקפת פתע התרחשה, למרות העליונות המודיעינית והמידע הרב שעמד בשבועות לפני ובימים לפני ובשעות לפני.
“מדובר במפקד, מנהיג, ראוי מאוד, בעל עמוד שדרה ערכי ומקצועי, ואני משוכנע שאצלו ישראל – לפני הכול. ובכל זאת, אני אומר את המובן מאליו – ובעיניי זה לא נתון לפרשנות – שאישור המינוי מחייב המתנה לפסיקת בג"ץ, צריך לעבור תהליך סדור בוועדה לאישור בכירים של השופט גרוניס, וייכנס לתוקף רק אחרי הצבעה בממשלה, כשהיא תצביע על המינוי.
“מה שעמד לנו הם הסולידריות, הערבות ההדדית ועוז הרוח של המעטים – כיתות הכוננות; הלוחמים בקרבות; ואזרחים שהתנדבו להגיע בלי שקראו להם ונלחמו כדי להגן על אזרחים – ובהמשך, הכשירות הבסיסית של הצבא ויכולת ההתאוששות הביאו להישגים ראויים, במחירים כבדים.
“אני מקווה מאוד שתפיסת ביטחון לאומי פורמלית, שתעודכן מעת לעת על פי החוק, תביא לשיפור האופן שבו יתבצע המֶחשב, התכנון, הביצוע, הלמידה, התחקור, ובמעגל מתמשך תביא לעדכונים כשיש שינויים באזור. כמובן שזה יהווה גם מצפן לראשי הגופים הביטחוניים ולתיאום טוב יותר, שכל כך נדרש אחרי 7 באוקטובר, ואחרי המציאות המאוד-מורכבת שאנחנו נמצאים בה היום, עם איומים קרובים ורחוקים.
“מה שנדרש היום, אחרי שמערכת הביטחון הצהירה כבר לפני עשרה חודשים שהושגו התנאים להשבת החטופים, הוא לממש את מתווה נתניהו – שהוא מתרחק ממנו, בורח ממנו.
“אני מאמין שהאי-אמון בממשלה הוא הדבר הנכון לעשות אחרי שנה וחצי, וראש ממשלה ערכי היה עושה את מה שעשה מנהיג ערכי לליכוד – קראו לו מנחם בגין. כשהוא הבין שהוא מוביל למלחמה כושלת, הוא התפטר, הקים ועדת חקירה ממלכתית והלך הביתה.
“אין לי את הציפייה הזאת מנתניהו, אבל היום זה מקבל משנה תוקף כשאנחנו רואים פה יום-יום ממשלה שנשענת על קואליציה סחטנית ותועלתנית שפועלת נגד האינטרסים של מדינת ישראל. אפשר לראות את זה בהפרטת משימת החזרת החטופים לאמריקאים ואי-מימוש מתווה נתניהו, שהוא קבע; השתמטות מהעברת חוק גיוס לחיזוק צה"ל, והכשלת צה"ל במימוש החוק הקיים שמחייב הוצאת צווים וגיוס.
“ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום כדי שנגיע לחקר האמת, למרות שהממשלה עושה כל מה שהיא יכולה כדי להתרחק מההבנה שהיא הייתה המפקדה העליונה. רואים את זה היום בהצהרה של בצלאל סמוטריץ', שמאשים את ראש שב"כ.
“המרכיב השני הוא שיפור מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לשנים ארוכות, וזה דורש גם את חיזוק ההרתעה, העוצמה הצבאית, חיזוק החוסן הלאומי, הסולידריות בחברה הישראלית, כלכלה איתנה, עלייה, וחברה שרואה עתיד משותף.
“לחשוב היום שהייתה מפלגה ישראלית יהודית שהצביעה נגד העסקה שבה הוחזרו ילדים בני שלוש, חמש ושבע, ושהם עשו הכול כדי למנוע את ההחזרה של הילדים האלה – זו אותה מפלגה שהיום ראש הממשלה עסוק כל היום במאמצי על להשיב אותם לממשלה. ואולי זה מסביר את הדרך שלו למלא את הרצון שלהם לפטר את ראש השב"כ, להאיץ פיטורי יועמ"שית ולמנוע את השלבים ב' וג' במתווה לשחרור חטופים רק מתוך רצון להישרד פוליטית בכל מחיר.
“היה לזה מחיר כבד מאוד לנו, ובהישגים אני מונה את השמדת הנהגת חיזבאללה, החמאס; יכולות שהיו אמורות לממש ולהאיץ את השגת מטרות המלחמה, וזה לא קרה לצערי.
“אנחנו חייבים לתקן את התאונה ההיסטורית-ערכית של הליכוד ואגודת ישראל ב-1977, שנתנו פטור לצעירים במדינת ישראל מהמחויבות שלהם למדינה, נתנו להם פטור מהערבות ההדדית שאמורה להתקיים בחברה, ולכן אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רואים היום.
“באותו יום התכנס הקבינט, הכריז על מלחמה וקבע ארבע מטרות מלחמה, ובהן לא הופיעה אפילו מילה אחת על השבת החטופים. היו דיבורים על החטופים, וכמו שראש הממשלה אמר, נשמעו דברים חמורים של כאלה שאמרו שאי-אפשר יהיה כנראה להשיב אותם. זה כנראה היה, אבל העובדה שבאף מטרת מלחמה זה לא מופיע, בעיניי זה ליקוי עמוק.
“מטרת המלחמה הזו הוכנסה בלחץ רב תשעה ימים לאחר מכן, עת הצטרפנו לממשלה, וגם אז תוך התפלפלות שלא יהיה כתוב "השבת חטופים", אלא "השבת בני הערובה". ב-28 בחודש יצאנו לתמרון קרקעי שהיה מחויב כדי להשיג את מטרות המלחמה ולקדם את השבת החטופים, ובניגוד לשקרים שנשמעים בהרבה מאוד ראיונות של אנשי הקואליציה, שגנץ ואיזנקוט התנגדו, אז אנחנו היינו התומכים הרציניים ביותר, מתוך הבנה שבלי זה אי-אפשר יהיה להשיג את המטרות. דרך אגב, היו שני שרים שהתנגדו, אבל הם היו מהליכוד.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האי-אמון מוגש היום על אי-השגת מטרות המלחמה להשבת חטופים. מטרה אחת מתוך תשע מטרות מלחמה שמוגדרות זה כמה חודשים, ואף אחת מהן לא הושגה.
“אני חשבתי שאולי יהיה שינוי ערכי אחרי 7 באוקטובר במגזרים של אלה שלא משרתים, והתאכזבתי לראות שלא הוא – שיוצאים 14,000 צווים, ומגיעים רק 177. אני רואה סכנה אמיתית לברית המשרתים אם לא נתעשת ונוביל לשיתוף פעולה, להבנה, לכבוד הדדי, אבל גם לאכיפה ולסנקציות, כי בלי זה אי-אפשר יהיה להביא חיילים.
“אני מאמין שהאי-אמון בממשלה הוא הדבר הנכון לעשות אחרי שנה וחצי, וראש ממשלה ערכי היה עושה את מה שעשה מנהיג ערכי לליכוד – קראו לו מנחם בגין.
“הישגי מלחמה, משכבר פרצה, נבחנים בשני פרמטרים עיקריים: 1. השגת ניצחון ומימוש מטרות המלחמה, כשגם היום, ביום ה-527, אנחנו רחוקים, וראש הממשלה לא מסוגל לעמוד פה ולהציג מטרת מלחמה אחת שהושגה במשך כמעט שנה וחצי.
“ב-7 באוקטובר הייתה לישראל מפקדה עליונה שמנתה עשרה אנשים: נתניהו, כץ, סמוטריץ', בן גביר, לוין, דרמר, אלי כהן, אבי דיכטר, מירי רגב וגילה גמליאל. אלה האנשים שהיו במפקדה העליונה של מדינת ישראל, והיום עוסקים בפיטורי ראש השב"כ כדי להסיט את הקשב. העיתוי שנבחר למועד הפיטורין על פי דוקטרינת נתניהו – להסיט את תשומת הלב הציבורית מהשאלה המרכזית.
“ב-527 ימי המלחמה הגענו להישגים ביטחוניים ואסטרטגיים ראויים. זה לזכות כוחות הביטחון, צה"ל והמפקדה העליונה של צה"ל, הקבינט שהחליט החלטות נכונות – היו גם כאלה.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האי-אמון מוגש על השהיית חוק הגיוס בימים קשים, אולי הקשים ביותר לביטחון המדינה. החוק הזה, שהיה צריך להיות מקודם באופן מיידי, ממוסמס כבר שנתיים, לא מקודם ופוגע בצה"ל.
“מאחר שאני לא רואה את ממשלת ישראל עושה את זה, והיא לא ראויה לאמון הציבור בשעה הקשה הזאת, שבה אי-קידום של השבת החטופים בשלב השני, ואי-קידום חוק גיוס לכול, אני חושב שממשלה כזאת לא ראויה לאמון, ולכן אני ממליץ להצביע אי-אמון בממשלה.
“לכן השבת החטופים היא מחויבות עליונה של המדינה למי שהופקרו ומרכיב רציני בחוסן החברתי ובחוסן הלאומי, כמו גם נושא האי-אמון.
“מכאן האי-אמון שמוגש בעקבות מסמוס חוק הגיוס. האיחור בחיזוק צה"ל – בעיניי, אני רואה בזה הפקרות. העובדה שהממשלה לא מאפשרת לצה"ל להתחזק זה מה שמביא אנשי מילואים, הורים לילדים, לסבב שלישי ורביעי וחמישי, שמשרתים מאות ימים ומשלמים בחייהם, ולצערי, יש הרבה מאוד יתומים במלחמה הזאת; בעוד שעשרות אלפי צעירים, בני 25-18, לא לוקחים חלק במימוש הייעוד של צה"ל להגן על המדינה ולהבטיח את הקיום שלה.
“רק לחשוב שחלק מרכזי בממשלת ישראל הוא מפלגות ושרים ששייכים למפקדה העליונה של צה"ל, ששולחים חיילים לסיכון חייהם ולמותם, ומחליטים על מי יחזור ומי לא יחזור, ומתנגדים לחוק גיוס שיביא כל בן 18 לשרת בצבא ולעשות את המשימה הקדושה הזאת, שבעיניי היא זכות ולא חובה.
“ברור לגמרי שהמצב העתידי ברצועת עזה חייב להיות בזה שארגון חמאס לא קיים, לא ככוח צבאי ולא בשלטון; שיתקיים פירוז של רצועת עזה, ושלישראל תישמר סמכות ביטחונית גוברת.
“לכן אנחנו נדרשים להגדיל בצורה משמעותית מאוד את היקף הכוח הסדיר גם בגיוס חרדים, בגיוס בני מיעוטים, בהארכת שירות של חודשיים – כך נכון, בעיניי – ולאפשר לצה"ל לממש את מה שמופיע בדוח נגל, של 8,000 או 10,000 אנשי קבע, כדי לתת תשובה לתפנית החמורה שתימשך שנים ארוכות.
“לוקחים בעיית תפקוד בסביבת ראש הממשלה – ואני אומר את זה כאחד שהיה מזכיר צבאי של ראש הממשלה – ובאמצעות חוק שהוא מכבסת מילים אתם מנסים לשנות את החוק.
“- - לאיים על העליונות המודיעינית של מדינת ישראל בגלל חוסר שליטה וטעויות. אני מציע לכם למשוך את החוק הרע הזה אחורה.
“המידע שהוצג לשופטי בג"ץ השמרנים ביותר הביא אותם לקבל את ההחלטות האלה, זאת אומרת, הביטחון הלאומי עומד מעל הכול, ואפשר לסמוך על בג"ץ שיצביע באופן ענייני על חומרת הדברים שהובאו לפניהם.
“אני יכול לספר לכם שהשגת העליונות המודיעינית של ישראל כרוכה במאמצים עילאיים של אלפי אנשים ובסיכון חיי לוחמים, ובקדנציה שלי כרמטכ"ל היה אחד כזה ששילם בחייו. זה לא נושא לפוליטיקה קטנה.
“כמובן שעומדת להם חזקת החפות, אבל צריך לומר שהאישום נגדם על סיכון ביטחון מקורות הוא חמור ביותר.
“בשעה של אתגרים, של איך מנצחים ומסיימים את המלחמה בעמדת יתרון, איך משיבים את החטופים, איך מחזקים את צה"ל בשעה קשה בגיוס רחב, במה דנו אתמול ראשי הקואליציה? בשינוי ועדת הבחירות והדחת האויב המרכזי של ממשלת ישראל – היועצת המשפטית לממשלה, שאין לי איתה שום היכרות, אולי במצטבר דיברתי איתה ארבע דקות. אני ראיתי אותה בכל שמונת החודשים בקבינט דואגת לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מדינת ישראל במקצועיות רבה מאוד.
“הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון. לא ראויה לאמון של עשרות אלפי אנשי המילואים שמשרתים בשעה הזאת, ומאות אלפים שעזבו את המשפחות שלהם והגיעו, ואני לא רוצה לדבר על ציטוטים הזויים של אנשי ציבור על מהות החוק.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום ה-437 למלחמה צודקת, מלחמת אין ברירה, שהחלה במחדל גדול, אולי הגדול ביותר מקום המדינה. שנה ושלושה חודשים אחרי, יש גם הישגים צבאיים ואסטרטגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, והערכה לצבא, לשב"כ, למוסד, גם לממשלה ולקבינט שאחראי כמפקדה עליונה של צה"ל להשמדת יכולות חמאס, חיזבאללה - -
“הממשלה מציבה במטרות המלחמה מטרה של חיזוק החוסן הלאומי, ופועלת לקדם חוק השתמטות מתוך צורך פוליטי. זו מפלגה שלא ראויה לאמון.
“מחר מעלים חוק שנקרא חוק פלדשטיין, זה החוק להשמדת העליונות המודיעינית במדינת ישראל, כדי להעביר מסר לבן-אדם אחד: אנחנו איתך.
“על השבת ישובים לצפון רק מדברים. הפרויקטור התפטר. חוק גיוס לא נראה באופק.
“דרך אגב, ראש הממשלה סירב לשנות במעלה הדרך, גם כשנאמר שהושגו התנאים, ועד היום זה אותו ניסוח שהבאנו בשבוע הראשון. למרות שמערכת הביטחון הודיעה פעם אחרי פעם שהתנאים מולאו.
“אבל ההבדל הגדול הוא שהייתה מנהיגות. מנהיגות שלקחה החלטות, הצביעה על מצפן, חתרה לסיים את המלחמה בעמדת יתרון.
“יום אחרי, כבר יצאו עם גימיק תקשורתי: עצירת המלחמה. המילים עצירת המלחמה לא הופיעו מעולם בשום הסכם, אבל זה קליט להגיד: ההם רוצים לעצור את המלחמה – גלנט, גנץ, איזנקוט – יש אחרים שעומדים איתן. המושג עצירת המלחמה לא מופיע בשום מקום, העיקרון של נסיגה מרצועת עזה נקבע על ידי ראש הממשלה ואושר.
“מה שאני רוצה לומר לאנשים שלא יושבים פה, האחראיים, ואני מקווה שזה יגיע אליהם: העברת החוק תיצור אנדרלמוסיה ארגונית, העברת חומר לא מוסמך וזה יפגע במה שיש כיום כחובת התרעה אישית, שיש לכל חייל.