“במה אנחנו מתעסקים עכשיו? בהעברת חוקרי השתמטות; בהלבנת העריקות; בהישרדות קואליציונית, בזמן שהמחדל הגדול ביותר עדיין לא נבדק, לא הופקו לקחים ולא נלקחה אחריות. באיזו מלחמה בתולדות ישראל לקח 1,000 ימים ועדיין אין ועדת חקירה.
“*חברת הקבינט המדיני-ביטחוני השרה אורית סטרוק בכנס השקת מיזם זהות יהודית בפתח תקוה:* ''אני מבטיחה לכם, אנחנו לא יוצאים מלבנון, כמו שלא יוצאים מסוריה, שלא יוצאים מעזה, לא יוצאים. אנחנו את הלקח של 7 באוקטובר למדנו''.
“האם לא למדנו את לקחי ה-7 באוקטובר שלא מנהלים ככה תהליכים עמוקים שמשנים סדרי שלטון?
“לאחר תופת אוקטובר החליט מבקר המדינה, כפי סמכותו, לחקור את ליל התופת. הוגש בג"ץ, היה צו מניעה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האלוף במילואים סמי תורג'מן הציג אתמול למטה הכללי את תחקיר התחקירים וסקר את תהליכי הליבה שנכון להציב מעליהם תמרור עצור, ואלו הם: כישלון תפיסתי בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס; כישלון מודיעיני בהבנת המציאות; היעדר עיסוק בתוכנית חומת יריחו בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר; תרבות ארגונית המאופיינת בדפוסים ונורמות לקויות שהשתרשו במשך השנים; פער בין איום הייחוס למענה בפועל; תהליך קבלת החלטות לקוי ערב 7 באוקטובר ובמהלכו.
“אחרי ההפתעה של 7 באוקטובר ומלחמה רב זירתית מתמשכת, החוק הזה מקבל בעיניי משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי גם את הלקחים שיש לכולנו מהשנה ושמונה חודשים שחלפו.
“אנו רואים בנשיא סוריה כאחראי ישירות לכל איום וירי לעבר מדינת ישראל והתגובה המלאה תגיע בהקדם. לא נאפשר חזרה למציאות של ה-7 באוקטובר.
“אני מקווה מאוד שתפיסת ביטחון לאומי פורמלית, שתעודכן מעת לעת על פי החוק, תביא לשיפור האופן שבו יתבצע המֶחשב, התכנון, הביצוע, הלמידה, התחקור, ובמעגל מתמשך תביא לעדכונים כשיש שינויים באזור. כמובן שזה יהווה גם מצפן לראשי הגופים הביטחוניים ולתיאום טוב יותר, שכל כך נדרש אחרי 7 באוקטובר, ואחרי המציאות המאוד-מורכבת שאנחנו נמצאים בה היום, עם איומים קרובים ורחוקים.
“אין לכם ביקורת. אתם עדר. ואז מה שקורה – זה מתנפץ בשעת מבחן, ו-7 באוקטובר היה שעת מבחן, והיא התנפצה, ואתם ממשיכים כאילו עם אותו דבר, כאילו לא למדתם, כאילו רק הצבא צריך ללמוד.
“השנה עברה, אדוני הרמטכ"ל, יש לנו אחריות שאנחנו שולחים את החיילים לאותם מקומות. צריך להיות מינימום של הפקת לקחים.
“אני שומע את הדיון פה בין חבר הכנסת אלעזר שטרן לבין חבר הכנסת עמית הלוי, וחשוב מאוד לומר את הדברים הבאים, והשם יעזור לי, סהדי במרומים, שהדברים יהיו מתוקנים וייאמרו בצורה מדודה ומתונה: כל ארגון, כל חברה, כל פירמה, כל מדינה שעוברת את הכשל שאנחנו, מדינת ישראל, בדגש על צבא ההגנה לישראל ומערכות הביטחון, עברנו ב-7 באוקטובר, כל ארגון כזה מצווה עליו, חובה עליו, טבע העולם שהוא יבדוק את עצמו. כל ארגון כזה, טבע העולם שאחרי תשעה חודשים יעשה בדק בית, בוודאי – בזהירות אני אומר – ישנה פרדיגמות, יעקור תפיסות ישנות מהשורש, יחליף דיסקט.
“החשש שלי, אדוני השר, אגיד לך בקצרה, הוא שאותה קונספציה שאנחנו מדברים עליה החל מ-7 באוקטובר עדיין נטועה עמוק עמוק עמוק בצמרת צה"ל. במקום להתפכח – וזה שלך, אדוני השר – במקום להתפכח ולהביא קצינים התקפיים, נחושים, יוזמים, שלא מקובעים בקיבעונות מחשבתיים, אנחנו ממשיכים להנציח את אותם קצינים שתפוסים בקונספציות העבר.
“כוחות המשטרה, הימ"מ והכבאות עמדו מול אויב אכזר, נחוש וברברי, חתרו למגע, לא נרתעו ולא נסוגו. בהקרבה עצמית תחת אש הם לחמו בתעוזה ובנחישות על מנת להציל חיים ולבלום את מסע ההרג של המחבלים.
“בכל כך הרבה דברים היינו שמחים להחזיר את הגלגל אחורה ל-6 באוקטובר, אפילו כמה שעות לפני פרוץ המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, רק לחזור אחורה, אבל לשיח, לשיח אנחנו לא רוצים לחזור. ברור לנו שצמד המילים "שנהיה ראויים" מחייב אותנו לנהוג אחרת.
“כי כשחמאס טבח ורצח ואנס ועשה מה שהוא עשה, הוא ראה בנו ישראלים. הוא לא בדק אם אנחנו יהודים על פי ההלכה, על פי אימא, על פי אבא, אם אנחנו שומרי מצוות, אם אנחנו אוכלים כשר ואם אנחנו בכלל יהודים – כי טבחו בכולם, כי ראו בנו ישראלים.
“עכשיו, במעבר, אני רוצה לדבר על החוק שאנחנו עוסקים בו היום. אנחנו כולנו מבינים היטב בבית הזה שתפיסת הביטחון של מדינת ישראל, ובפרט של צה"ל, חייבת להשתנות בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
“הגיע הזמן לנסח מחדש את החוזה החברתי של מדינת ישראל; הגיע הזמן להגדיר מחדש את הערבות ההדדית שלנו והמחויבות זה לזה; הגיע הזמן להפסיק לחפש אשמים ולהתחיל למצוא פתרונות. ואני אומרת, צריך להגדיר – 7 באוקטובר זה נקודת האפס; מ-7 באוקטובר כולם עושים reset ומתחילים לחשוב: רגע, איך כולם ביחד, בתפיסה אחת, בתפיסה שהיא חפצת חיים, חושבים על מה המדינה זקוקה, ואיך כל אזרח ואזרח נרתם למאמץ המלחמתי.
“הם לא רוצים לצאת מהאינקובטור הנפלא הזה של שדה הקרב; מה נפלא? קשה, מאתגר, אבל, כן, בהקשר הזה המצרף כל כך, המחבר כל כך – ולראות מלחמות יהודים של 6 באוקטובר. אסור.
“היות שהם העוגן הביטחוני והפיזי של התושבים, חייהם, רכושם וסביבת התושבים, חובה על משרד הביטחון להימנע מהטעות האיומה כלפי כוחות הרבש"צים וכיתות הכוננות, מה שראינו טרם יום 7 באוקטובר. מחובתנו לתמוך בהם ולהעניק את הנחוץ להם לצורך ההגנה על היישובים, ודאי שלא לפטר רבש"צים הנושאים באחריות ביטחונית ולצמצם כוחות בכיתות הכוננות. עלינו ללמוד מהמחדל הנורא, שלא מעט נפגעו ממנו.
“כל אחד מאיתנו, פוליטיקאים ואזרחים, שלא עצר לבחון מחדש את עמדותיו לאחר אותו 7 באוקטובר הנורא, לא הבין את המצווה עלינו.
“הכנסת פועלים מהרשות הפלסטינית שטופי הסתה לשטח ישראל כעת, היא המשך הקונספציה והבנה שלא הבנו כלום מה-7 באוקטובר!
“בשנייה אחת נעלמו כל הוויכוחים שהיו לפני המלחמה הנוראית הזאת, לפני המתקפה הברוטלית ב-7 באוקטובר. אנשים, שכנים, קולגות לעבודה שרבו, שמאל, ימין, כן ביבי, לא ביבי, בבת אחת הפכו למשהו אחיד ואחד וכבר 31 יום עוזרים אחד לשני בלי כל סייג. מי לא התעשת? רק הממשלה, אדוני היושב-ראש.
“יש עוד הרבה לקחים, ואחד הלקחים הנוספים שעולים מ-7 באוקטובר, והוא דבר מבורך, אבל יש בו גם משהו שצריך לשים לב אליו: אנחנו מבינים עכשיו, וגם זה כבר בתהליכים מתקדמים וטובים יחסית, שכל תפיסת ההגנה האזרחית חייבת להשתנות, שהאויב יכול להגיע מבפנים ומכל מקום. אנחנו מבינים שלצד השמירה על הגבולות צריך לצייד את העורף ואת האזרחים בנשקים ובכיתות כוננות. זו החלטה מורכבת, זו החלטה שיהיו לה גם משמעויות, אבל היא החלטה שלעניות דעתי הכרחית וטוב שהיא קורית.
“לכן הנושא שמסביב להלוויה שלו ממשיך להיות רלוונטי ועדיין אצלנו במשרד, והדגש שאני שם, לוקח את אחד מהדברים המרכזיים שבהם אני רואה חובה לעצמי, זאת חובת הפקת הלקחים.