“במה אנחנו מתעסקים עכשיו? בהעברת חוקרי השתמטות; בהלבנת העריקות; בהישרדות קואליציונית, בזמן שהמחדל הגדול ביותר עדיין לא נבדק, לא הופקו לקחים ולא נלקחה אחריות. באיזו מלחמה בתולדות ישראל לקח 1,000 ימים ועדיין אין ועדת חקירה.
“לאחר תופת אוקטובר החליט מבקר המדינה, כפי סמכותו, לחקור את ליל התופת. הוגש בג"ץ, היה צו מניעה.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האלוף במילואים סמי תורג'מן הציג אתמול למטה הכללי את תחקיר התחקירים וסקר את תהליכי הליבה שנכון להציב מעליהם תמרור עצור, ואלו הם: כישלון תפיסתי בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס; כישלון מודיעיני בהבנת המציאות; היעדר עיסוק בתוכנית חומת יריחו בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר; תרבות ארגונית המאופיינת בדפוסים ונורמות לקויות שהשתרשו במשך השנים; פער בין איום הייחוס למענה בפועל; תהליך קבלת החלטות לקוי ערב 7 באוקטובר ובמהלכו.
“אחרי ההפתעה של 7 באוקטובר ומלחמה רב זירתית מתמשכת, החוק הזה מקבל בעיניי משנה חשיבות שאמור להביא לידי ביטוי גם את הלקחים שיש לכולנו מהשנה ושמונה חודשים שחלפו.
“אין לכם ביקורת. אתם עדר. ואז מה שקורה – זה מתנפץ בשעת מבחן, ו-7 באוקטובר היה שעת מבחן, והיא התנפצה, ואתם ממשיכים כאילו עם אותו דבר, כאילו לא למדתם, כאילו רק הצבא צריך ללמוד.
“השנה עברה, אדוני הרמטכ"ל, יש לנו אחריות שאנחנו שולחים את החיילים לאותם מקומות. צריך להיות מינימום של הפקת לקחים.
“אני שומע את הדיון פה בין חבר הכנסת אלעזר שטרן לבין חבר הכנסת עמית הלוי, וחשוב מאוד לומר את הדברים הבאים, והשם יעזור לי, סהדי במרומים, שהדברים יהיו מתוקנים וייאמרו בצורה מדודה ומתונה: כל ארגון, כל חברה, כל פירמה, כל מדינה שעוברת את הכשל שאנחנו, מדינת ישראל, בדגש על צבא ההגנה לישראל ומערכות הביטחון, עברנו ב-7 באוקטובר, כל ארגון כזה מצווה עליו, חובה עליו, טבע העולם שהוא יבדוק את עצמו. כל ארגון כזה, טבע העולם שאחרי תשעה חודשים יעשה בדק בית, בוודאי – בזהירות אני אומר – ישנה פרדיגמות, יעקור תפיסות ישנות מהשורש, יחליף דיסקט.
“החשש שלי, אדוני השר, אגיד לך בקצרה, הוא שאותה קונספציה שאנחנו מדברים עליה החל מ-7 באוקטובר עדיין נטועה עמוק עמוק עמוק בצמרת צה"ל. במקום להתפכח – וזה שלך, אדוני השר – במקום להתפכח ולהביא קצינים התקפיים, נחושים, יוזמים, שלא מקובעים בקיבעונות מחשבתיים, אנחנו ממשיכים להנציח את אותם קצינים שתפוסים בקונספציות העבר.
“כוחות המשטרה, הימ"מ והכבאות עמדו מול אויב אכזר, נחוש וברברי, חתרו למגע, לא נרתעו ולא נסוגו. בהקרבה עצמית תחת אש הם לחמו בתעוזה ובנחישות על מנת להציל חיים ולבלום את מסע ההרג של המחבלים.
“בכל כך הרבה דברים היינו שמחים להחזיר את הגלגל אחורה ל-6 באוקטובר, אפילו כמה שעות לפני פרוץ המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר, רק לחזור אחורה, אבל לשיח, לשיח אנחנו לא רוצים לחזור. ברור לנו שצמד המילים "שנהיה ראויים" מחייב אותנו לנהוג אחרת.
“כי כשחמאס טבח ורצח ואנס ועשה מה שהוא עשה, הוא ראה בנו ישראלים. הוא לא בדק אם אנחנו יהודים על פי ההלכה, על פי אימא, על פי אבא, אם אנחנו שומרי מצוות, אם אנחנו אוכלים כשר ואם אנחנו בכלל יהודים – כי טבחו בכולם, כי ראו בנו ישראלים.
“הם לא רוצים לצאת מהאינקובטור הנפלא הזה של שדה הקרב; מה נפלא? קשה, מאתגר, אבל, כן, בהקשר הזה המצרף כל כך, המחבר כל כך – ולראות מלחמות יהודים של 6 באוקטובר. אסור.
“כל אחד מאיתנו, פוליטיקאים ואזרחים, שלא עצר לבחון מחדש את עמדותיו לאחר אותו 7 באוקטובר הנורא, לא הבין את המצווה עלינו.
“בשנייה אחת נעלמו כל הוויכוחים שהיו לפני המלחמה הנוראית הזאת, לפני המתקפה הברוטלית ב-7 באוקטובר. אנשים, שכנים, קולגות לעבודה שרבו, שמאל, ימין, כן ביבי, לא ביבי, בבת אחת הפכו למשהו אחיד ואחד וכבר 31 יום עוזרים אחד לשני בלי כל סייג. מי לא התעשת? רק הממשלה, אדוני היושב-ראש.
“לכן הנושא שמסביב להלוויה שלו ממשיך להיות רלוונטי ועדיין אצלנו במשרד, והדגש שאני שם, לוקח את אחד מהדברים המרכזיים שבהם אני רואה חובה לעצמי, זאת חובת הפקת הלקחים.