גלית דיסטל אטבריאן
Galit Distel Atbaryan
“הכאב שלהם לא פחות קשה והם שלחו אותי לכאן וביתר שאת בשנה ובשנתיים האחרונות פנו אליי פעם, פעמיים ושלוש ואמרו לי להילחם עבורם כדי שתהיה ועדת חקירה שוויונית שלא השמאל ינהל. חובתי לעשות את זה.
“עמדו פה ואמרו: אנחנו רוצים ועדת חקירה חצי-חצי. אנחנו לא רוצים ועדת חקירה ממלכתית, כי אנחנו לא מאמינים לשמאל, כי אנחנו לא מאמינים ליצחק עמית.
“המתווה ה- so called "ממלכתי", שבו חברך הטוב, שאגב הגן עלייך בגופו ממש עכשיו מפני חקירת הפצ"רית, וממש בגופו, עיכב את החקירה למענך, כדי שלא נגיע אלייך – את יודעת שבמתווה הממלכתי, יצחק עמית ישמור עלייך.
“חלאס להנדסת הציבור, חלאס לשקרים, חלאס להנדסת התודעה. רוב העם לא מעוניין שהעליון יחקור את זה. נקודה.
“די לעבוד על אנשים. די לקרוא לוועדת חקירה סופר-פוליטית ממלכתית. היא לא ממלכתית, היא פוליטית, והפעם גם לימין יש say, גם הימין רוצה לשמוע את האמת.
“ועדת חקירה ממלכתית היא פוליטית, והיא בידיים של העליון שלא מבין את המקום שהוא חי בו. והוא האחרון, האחרון, שצריך לחקור. הוא צריך לתת תשובות, לפי 2018.
“שיחלמו שניתן להם לעשות ועדת חקירה ממלכתית על אסון הטבח. כי אמת לא תצא משם.
“אסתר חיות לא צריכה לחקור את הטבח, היא צריכה להיחקר על הטבח. מי שיקרא את פסק הדין שלה מ2018 יבין איך העליון סיכן באופן ממשי את אזרחי ישראל, את חיילי צה״ל ואת תושבי העוטף בפרט.