“היועצת המשפטית לממשלה, שיש לה בסמכות שלה לעשות משהו בתחום האימוץ, המערכת השלטונית שעובדת איתה על זה היא לא ב-ד' אמותיו של משרד המשפטים בלבד, ולכן נשאלת פה השאלה מה קורה כשההחלטה צריכה להתקבל על ידי מגן האינטרס הציבורי, מי מנחה את העבודה, לא את ההחלטה, אלא כשצריך להחליט איזה חומרים צריך לגבש, איזה תשתית, איזה חקירה צריך לנהל, איזה עובדות צריך להביא, איזה בדיקות צריך לעשות, אז מי מנחה את הייעוץ המשפטי של המשרד בסוגיה שהיא בסמכות או התובע הכללי או בסמכות – יש פה, אני אומר עוד פעם, הצעת חוק רשלנית שמנסה לתפוס את הכול, אבל לא תופסת שום דבר, והכול ייפול.
“זאת אומרת, עזבו, אני מתנגד לחוק הזה מהרבה מאוד טעמים. נדבר על זה בדיונים בהמשך. בזמן ההסתייגויות שעומד לרשותנו. אבל ההתעקשות הזאת בכל מקום, בכל סיטואציה, בואו ניקח את הסיפור של עזה.
“הייעוץ המשפטי משמיע גם את התרומה שלו לאינטרס הציבורי, אבל אז אתה בא ובודק האם הממשלה יכולה לסתום את הפה שלו בעמידה מול בתי המשפט או לתת לו מעמד עצמאי, האם לממשלה מותר להודיע לכל הדרגים, למי שהיא רוצה, שלא להתחשב בחוות הדעת המשפטית הזאת – אז הפשטת אותו, הפכת אותו לעציץ.
“אנחנו עוסקים בהצעת חוק שתשבש את כל תהליך העבודה שמקדים את רגע ההכרעה. אני חושב שאנחנו לוקחים סיטואציות שמבחינה מספרית הן ספורות וגוזרים מכוחן שינוי בשיטת העבודה של הרשות המבצעת.
“יש כאן אירוע מביש של כניעה של מפלגת השלטון ושל הממשלה לגחמות קיצוניות ופופוליסטיות של איתמר בן גביר, שאין לו עם מה לבוא לציבור הישראלי חוץ מכישלון מחפיר בכל זירות הביטחון הלאומי והאישי, ולכן הוא זקוק לקמפיין.
“ברור למה החוק הזה ישמש בכל זירה. לכן גם משרד החוץ מתנגד לנוסח הנוכחי שלו. לכן המל"ל מתנגד לנוסח הנוכחי שלו.
“ההצעה הייתה שהחוק הזה – שהוא הרבה יותר מצומצם וממוקד – נוגע בשני האתגרים וגם אם אנחנו לא מסכימים על הפתרון לא הכחשנו את האתגר. לכן הצענו שההצעה הזו תהיה הבסיס.