“אני אומר כבר שלשיטתי, אני לא יודע מה חברי הוועדה האחרים, אני אמליץ, עד שאנחנו לא נקבל חוות דעת מנומקת של אותה ועדה שאחראית על הסיפור הזה, שמסבירה את ההיגיון הכלכלי שבלהקצות עוד 13 מיליון שקל להמשך הפעילות הזאת, היגיון כלכלי, לא עקרונות הדין והצדק, אוקיי?
“הנוהל בפניית עודפים היה, כפי שאתה יודע היטב, שפניות עודפים היו עוברות כהודעה, אלא אם כן מישהו היה מבקש לדון בהן.
“13 מיליון השקלים האלה, איפה וכמה כספים יש לך שאתה חושב שאתה יכול ברמה גבוהה של ודאות להביא כתוצאה מ-13 מיליון השקלים האלה?
“יש פה כסף של אנשים שמדינת ישראל כשלה בלשמור להם על הפנסיות, ולכן, אם אנחנו רוצים לפצות אותם, בואו נפצה אותם, ובואו לא נעשה כאילו, ועל ידי זה נממן איזשהו מנגנון שהוא בעיקר מממן את עצמו.
“או שהיא תשכור, המדינה, עורכי דין שיעבדו עבורה בתנאים שבדרך כלל המדינה שוכרת עורכי דין חיצוניים, ולא בתנאים של משרדים מסחריים שמצ'רג'רים 500 ו-600 ו-700 ו-1,200 לשעת עבודה, אלא בתנאים כמו שהמדינה יודעת לעבוד, כי יש פה תיק מרובה שעות, ותיקח את אותם נפגעים ותגיד לצרותיהם די.
“אבל אם אנחנו נותנים את ה-13 מיליון שקלים האלה, שוב אני אומר, כדי אחר כך לקחת אותם מהכסף שכבר נמצא בקופה, אז לא עשינו כלום. גרענו מהנפגעים 13 מיליון שקל, לא עשינו בזה שום דבר, ונתנו את זה למנגנון הזה שכבר עובד כמה שנים.
“לפי מה שאמר לנו, מדובר במחירים מסחריים רגילים. לא מדובר במחירים מוזלים של 150-180 שקל, אני יודע שנהוג לשלם בעיריות או בכל מיני דברים מהסוג הזה. פה לא משלמים את הסכומים האלה, פה משלמים פי שלושה או פי ארבעה להערכתי.
“למה אתם ממשיכים להטלות ולהשקיע כסף ספקולטיבי בהליכים משפטיים שסיכויי הגבייה שלהם מוטלים בספק במקרה הטוב?
“המדינה מתקצבת בחסר את הפעילות בגבעת התחמושת. כבר כמה שנים שהמדינה מתקצבת בתקציב בחסר את הפעילות השוטפת, אני לא מדבר איתך על פרויקטים נוספים.
“זה קורה יותר מפעם אחת, שיש איזושהי פעילות או פרויקט שמחליטים לעשות, וכמה משרדים משתתפים במימון שלו.
“אני רוצה מסמך כתוב, אוקיי? לא בעל פה, מסמך כתוב של הוועדה שיושבים בה השופטים הללו וכל האנשים המכובדים הללו, שייקחו אחריות על הסיפור הזה, בבקשה, ויסבירו לי, יכינו.
“אז במקום לבוא ולקחת כסף מהמדינה באפס, אם זה אמיתי, התביעות האלה, למה לא לגשת לאותם גופים מסחריים ושהם ייקחו איתם את הסיכון?
“עוד מעט 50 דקות, ועד עכשיו, למרות שביקשתי את זה גם בלילה, בדיון הזה שניהלנו, לא קיבלתי נייר שבא ומראה לי אנחנו תובעים סכום X, עשינו בדיקה כזאת וכזאת, החייב מספר 1 הוא ככה וככה, הסכום שאנחנו יודעים לשייך לו הוא ככה וככה, סיכויי הגבייה הם 2, 3, 7, 9, 12 וחצי.
“התבקשו למסור לחבר הכנסת שירי רשימה של מקומות שבהם נפתח שיטור עירוני ב-2026. אמר הקצין שזה לא נפתח. לא נפתח כלום ב-2026. שאלו אותו למה, הוא אמר שהוא לא יודע.
“כן, ולכן אני בא ואומר, נאמר לי שיש כזאת ועדה שפועלת ומאשרת את הדברים האלה. איפה הדוחות שלה? מי בדק? מי נתן את הערכות הסיכון/סיכוי בהליכים המשפטיים? האם המשרדים שמנהלים את התביעות, שיש להם אינטרס מובנה בזה שימשיכו לממן להם את התביעות, כי מזה הם חיים, או שבדק את זה איזה גורם חיצוני?
“זה אינטרס של המדינה, שאם המדינה מחליטה שהיא רוצה פה לצאת לאיזשהו מסע למען יראו וייראו כולם, שהדבר הזה לא נכון לעשות אותו, שתממן אותו מיכולותיה ומכספה ותשחרר את הנפגעים לדרכם, בין אם הידיעה המרה שלפחות כרגע זה הכסף שיש, את כל ההמשך הזה על חשבונם, על סוג של הלוואות שלא ברור מה שיהיה, הם כן יודעים, לא יודעים, שחור, לבן, מה יהיה, מה לא יהיה, כל הדברים האלה הם לא נכונים.
“ולכן, בעיניי האירוע הזה של לקחת 13 מיליון שקל ולזרוק אותו על ניהול הליכים משפטיים, שגם אם יצליחו, הסיכוי לגבות מהם כספים בפועל, בעיניי הוא נמוך מאוד, נמוך מאוד ממה שאני שמעתי, נראה לי מיותר.
“לפני שהתבקשה אותה תוספת של 13 מיליון שקלים לפעילות, האם ישבה אותה ועדה, עשתה ניתוח של סיכון-סיכוי של התביעות הללו, ובאה ואמרה אחרי שבדקנו על בסיס א', ב', ג', ד', ה', ו' ונתנה איזשהו מסמך מפורט שמסביר את המניעים שלה ואת הנימוקים שלה, כמו שעושים דרך אגב על סכומים הרבה יותר קטנים מ-13 מיליון שקל מכספי מדינה, מדוע מחליטים להשקיע ב-X ולא ב-Y, לצורך העניין, או משהו כזה.
“שלוש, יש אפשרות גם שהנכסים האלה יהרסו ויהפכו לאדמת בניין פטורים מארנונה ואז ככה נפתור את הבעיה הזאת של המפגעים הסביבתיים והתברואתיים.
“כאשר יש פריפריה, כאשר יש מקומות ששם יש קושי, זה אירוע בעיניי הרבה יותר בעייתי לבוא ולדבר עליהם.
“מה שצריך להנחות אותנו פה זה אותו היגיון של האם לעמדתנו זה יבוא ויקדם פעילות סביב הנכסים הללו.
“אני יודע באופן אישי עוד מהתקופה שהייתי עורך דין שהתעסק בדברים האלה, שהיו אנשים שיש להם מבנים תקינים, כדי למזער את העלויות שלהם בתקופת האיזום, הופכים אותם לנכס כזה שהוא לא ראוי למגורים.
“אני רק אגיד לך, חבר הכנסת אזולאי, שבעיני לפחות, אם היו אומרים לי, תקשיב, הוראת השעה הזו או החוק הזה או כל דבר אחר יחול רק על הערים הגדולות, אין לי בעיה עם זה בכלל. כי בן אדם שיש לו נכס בתל אביב ותקוע איתו, אין לי שום בעיה.
“ולכן אני בא ואני אומר שבמקום הזה לא נכון, בעיניי, לבוא ולתת כזה נבוט בידי הרשות המקומית, לעומת מקומות אחרים שכן נכון וראוי. ככה אני לפחות מסתכל על זה.
“טוב, צוהריים טובים, לפני שנכנס לדיון על ארנונה לנכס הרוס, נחזור לדיון הראשון שלנו שנוגע לנושא של המתפרות במגזר הדרוזי. דיברתי עכשיו עם משנה מנכ"ל משרד הביטחון, יש כרגע כל מיני ישיבות שאי-אפשר להוציא משם אנשים, הם יחזרו אליי מאוחר יותר היום, אבל זה יהיה כבר אחרי השעה 16:00-15:00.
“היו פה אנשי אגף תקציבים שהתחילו כמובן בתור התחלה לדבר, על הנחיות פיקוד העורף ועל זה ועל זה שמחויבים לפה ושמחויבים לשם, לכן הנושא של נתונים הוא האלף בית' של כל דבר. אנחנו לא דנים פה במקרים תיאורטיים של מקרים ותגובות, אלא בדרך כלל כשאנחנו מקבלים החלטות אנחנו אוהבים לגבות אותן בנתונים.
“מה לעשות שאנחנו עדיין לא נותנים מספיק כלים לראשי הרשויות לבוא ולהיות פעילים ביצירת מקורות הכנסה מי הנכסים שיש להם בתחומי השיפוט שלהם.
“ברור שיש הפסד כספי, אותי מעניין דבר אחד, מעניין אותי הערים הגדולות והחזקות והעשירות לעומת הערים המוחלשות יותר, זה מה שמעניין אותי. מעניין אותי מספר כללי אם יש, ואיך הוא מתחלק גיאוגרפית מבחינת חוזקה של ערים.
“ב', להוציא בכלל מגדר הפטורים חברות, כי חברה בהכרח היא ישות מסחרית וכישות מסחרית מלכתחילה כשהנכס רשום על שמה, תפקידו של הנכס לשמש לאמצעי הכנסה או להפקת הכנסה.
“ושוב, בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר תמריץ כלכלי והתמריץ הכלכלי מקבל משנה תוקף במקומות שבהן הביקוש הוא הכי גבוה. ולכן כשאנחנו משביתים נכס ומשאירים אותו עזוב, נטוש, גלמוד, לא זוכר בדיוק את ההגדרה, בסופו של דבר אנחנו גם גורמים לעליות המחירים של הדברים האלה.
“זה שזה מטרד לרשות המקומית אני מבין, אבל אני לא מבין איך בסופו של דבר אדם שיש לו נכס, שיכול להניב לו או לעשות לו שימוש, החזקה היא שהוא יעשה בו שימוש אם הוא יכול. במידה והוא לא יכול לבוא ולהשיט עליו בנוסף תוספת ארנונה, אני לא מבין איך הדבר הזה יקדם את התזוזה של הדברים האלה.
“שידע מראש שיש יותר עלויות להשאיר את הנכס שלו במצב כזה ולא אפילו לעשות איזשהו שיפוץ ביניים ולהתחיל להשכיר אותו כדי שבינתיים גם לגבות ממנו בעצמו, גם לשלם מיסים, גם ישירים וגם לרשות וכל הדברים האלה, הכול בסדר, אבל פה זה משהו אחד, כשאני מדבר נניח עם תושבי תל אביב,, רמת השרון,, הרצליה וחיפה כמובןץ, מצד שני, נתיבות, דימונה, חצור הגלילית, שהיו פה קודם, אלה מקומות שהאירוע הוא אחר לגמרי.
“ולכן בעיניי המבחן צריך להיות, אני לא חושב שנכון פה לבוא ולעשות איזה שהוא משהו קרוס בורד חותך, אלא לבוא ולחשוב באמת האם ואיך אנחנו מייחדים את זה למקומות שבהם אנחנו יודעים שמדובר בנכסים שיש להם, אלף, עלות משמעותית, שווי משמעותי.
“מה שאני מציע זה שאתם תיקחו את ההערות ששמעתם פה ותחזרו אלינו עם משהו מתוקן. כי משהו שלא מבחין בין סוגי נכסים, סוגי רשויות, סוגי בעלויות, כמו שקיים כרגע, זה משהו שיהיה קשה מאוד להתקדם איתו.
“אם מראש אתה מחזיק את זה על ידי חברה, יש לך פה אינטרס עסקי. ולכן, בעיניי, לא צריך לחול שום פטור. חוץ מפטור שנותנים לחצי שנה במגורים, כשיש איזה שיפוץ או משהו כזה, את זה אפשר להחיל.
“אני חושב שלמעט העמדה המאוד מובהקת של אנשי השלטון המקומי ועובדיהם, שהם כמובן רוצים את כל הסמכות לגבות כמה שיותר ארנונה לפי איך שהם רוצים, הכול בסדר, מעבר לזה לא שמעתי את האוצר ולא את משרד רוה"מ חולקים על הדברים שנאמרו פה.
“והינה, שר האוצר מהיום למחר הקציב 3 מיליון לשפץ את המקום, ככה בפאק פאק פאק פאק פאק. הכול בסדר, אני מאוד בעד. אני בעד להשקיע כסף בהתיישבות. אני בעד לפתח אתרי מורשת שלנו, בטח ובטח. אבל הינה, כשהוא רצה והיה לו משהו חשוב, בשנייה וחצי זה קורה.
“עכשיו, ראיתם שבמתווה העסקים מצאנו לזה פתרון. במתווה העסקים חצור נכללה, כי הבנתם שאנחנו לא הולכים לאשר את המתווה הזה בלי שגם חצור וגם מקומות אחרים ייכללו. אז מצאו את הפתרון, מצאו את ההיגיון. למה לא לוקחים את אותו דבר ומחילים?
“אבל האנשים שנמצאים בשגרת מלחמה שלוש שנים, ולא מתרוממים ממנה – זה לא כמו בדרום, ששם כבר אנחנו במציאות ביטחונית אחרת.
“הם לא יוצאים מוקדם בבוקר לעמוד בפקקים של כביש-6 כדי לבוא לפה, כי כיף להם, כי הם רוצים לפגוש אתכם. לא. הם באים שתפתרו להם בעיות.
“ופה יש עיר, שסופגת, כמו שראית, ואף אחד לא חושב לעשות משהו? מה צריך לקרות? צריך שחלילה יפגע שם טיל, כמו שהיה בבית שמש? מה צריך לקרות כדי שתצאו מאזור הנוחות הזה שלכם, ותבינו שיש פה אנשים?
“כאשר יש גם את יישובי צח"ר, שהם תמיד היו איזשהו גוף שהיה איתו בעיה. ומהצח"ר רק החי"ת נשאר עם הבעיה. לצד"י ולרי"ש מצאו פתרון איכשהו. אבל שם לא מצאו פתרון.
“אנחנו פה לדבר על נושא המתפרות. אם יש לך מה להגיד בנושא המתפרות, בבקשה. אם יש לך מה להגיד בנושא סדר העדיפויות של הממשלה, תרוץ בבחירות, ותוכל להשפיע משם.
“אחת העברות המשמעותיות היא העברה של משרד הביטחון, שצריכה לעבור. אז אתה יודע, הוועדה הזו גם יכולה לא לאשר, אם היא חושבת שיש בעיות. למה שנגיע לדבר הזה על 25 מיליון שקלים, שזה שנתי.
“זה השיקום שדיברתם עליו? זה מה שאתם מחזירים להם? זו הכרת התודה שלכם, שאתם מביאים לתושבי הצפון? ככה אתם רוצים לשקם את הצפון? לא ככה משקמים את הצפון, אדוני היושב-ראש.
“הזמנות החדשות לא יוצאות, מכיוון שמשרד הביטחון רוצה תוספת תקציבית של 44 מיליארד, והאוצר מוכן לתת לו פחות. אז הוא כאילו עוצר. בכלל, הוא כאילו הקפיא את כל התקציבים בצבא.
“כשצריך, ראינו גם במלחמה שהקופה נפתחת, אין בעיה, בסכומים הרבה הרבה יותר גדולים על טילים ומטוסים. לא על מדים ב-25 מיליון שקלים.
“היו חסרים אפודים. היו חסרות מחסניות. אתה יודע איך בסוף קיבלנו את זה? עמדנו במחסום, זה היה לפני שנכנסנו למחנה פליטים בג'נין, היה איזה מחסום בחוץ, והגיעה משאית ציוד. והורדנו את הנהג.
“מה שהלך פה, כמות האנשים והקצינים הבכירים שיצאו ונכנסו פה בדלת של חברי כנסת במשך חודשים סביב הפנסיות, ההגדלה של 16% בפנסיות שלהם, מה הלך פה ואיזה לחצים, וזה על מיליארדים על גבי מיליארדים, כן?
“אבל, חמד, גם בכל התוכניות שעכשיו עברו, ה-20 מיליארד, יש שם מלא מלא מלא מענקים לעידוד, לפיתוח, לצמיחה, כל הדברים האלה של היישובים בצפון.
“לא נלחמו על שיפור הציוד שיש לחיילים, שעד עכשיו יש כל מיני חיילים ומילואימניקים שצריכים תרומות, לארגן מכל מיני פילנתרופים שמביאים קסדות, ומביאים נעליים, ומביאים כל מיני דברים שחסר.
“אנחנו מאוד מאוד רגישים לנושא של תעשיינים ישראלים. אנחנו מאוד מאוד רגישים לעוולות שנעשות כלפי העדה הדרוזית פה במדינת ישראל. וכשמדברים כל הזמן על ברית דמים וברית דמים וברית דמים, אז צריך גם לדבר על ברית חיים.
“עסק, הדבר הכי חשוב בו היא ודאות. כשאתה עובד ככה בצבר הזמנות, ויש לך לקוח אחד גדול ומרכזי, אם פתאום הוא מתערער לך, אז אתה לא יודע מה לעשות. ואתה אחראי על משכורות של אנשים.
“אתה יודע, אני מבין את המאבקים התקציביים בין משרד הביטחון לאוצר, הכול בסדר. אבל זה בדיוק מסוג המקומות שלא נכון לגעת.
“הסיפור הזה של "מעכשיו", כמו שאומרים – מעכשיו אסור לחסום צירים, מעכשיו אסור לעבור עבירות ביטחון, מעכשיו צריך לעמוד באופן דווקני על החוק. אז אין מעכשיו. אכיפה בררנית היא רשע ופשע. וגלי בהרב מיארה, עו"ד בהרב מיארה, מובילה פה כבר שנים רשת של רשע ופשע שמשתמשת בזרועות החקירה ובזרועות אכיפת החוק ככלי לחיסול פוליטי. מי שלא בא בעין – מטורגט. מי שימני – נתפרים ונפתחים לו תיקים.
“וגלי בהרב מיארה, עו"ד בהרב מיארה, מובילה פה כבר שנים רשת של רשע ופשע שמשתמשת בזרועות החקירה ובזרועות אכיפת החוק ככלי לחיסול פוליטי.
“העבירה שחברת הכנסת גוטליב מואשמת בה, ספק בעיניי אם הוגש בגינה כתב אישום אי פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל.
“אם מותר לבנות 200 מטר, ובנוי 340, אז את ה-140 מטר האלה לא ניתן להכשיר. המקומות האלה שלא ניתן להכשיר, מה המשמעות שלהם מבחינת מטרים לפחות, הם ידעו לשים על זה תג מחיר ונדע מה אנחנו יכולים לעשות עם זה.
“לכן צריך לחשוב באופן יצירתי מחוץ לקופסה איך נותנים את הפיצוי על פי המטר הבנוי המאושר, כמו שאתם צריכים לעשות, וצריך לראות איך בונים איזשהו פיצוי מיוחד על מס ערך מימון תקרא לזה, איך שאתה רוצה תקרא לזה, אבל שיאפשר לרשות לתמוך בכל הדברים שצריך כי בסוף זה עליהם.