“נכון שאני מקווה שיעבור החוק של פסולת בניין, אבל יש משבר פסולת אקוטי במדינת ישראל, ועל שולחנה של הכנסת הבאה יהיו חייבים לעשות טיפול מערכתי במשבר הפסולת שהוא באמת בדמנו.
“העובדה שראש הממשלה נמנע מלמנות שר פנים במשך שנה זה מחדל שלא ייסלח.
“זאת אומרת, מקימים כאן מפגע בריאותי, ותכף ירחיבו אנשי המקצוע שמכירים, בפגיעה בריאותית ישירה על חיי התושבים, אם זה פתוגנים, אם זה אירוסולים, הם יספרו.
“זאת אומרת, בהקמת המט"ש הזה גוזרים גזר דין מוות גם לצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ וגם לאזור התעשייה.
“מדובר על הקמת מט"ש בצמידות דופן לקיבוץ נתיב הל"ה בעמק האלה. לעמק האלה יש נוף של שווייץ, אבל אנחנו, מדינת ישראל, לא שוויץ.
“אתה ציינת סדרה של חוקים, ואני חושבת שבראשם באמת זה חוק פסולת בניין שהיה מעוכב שנים, ואתה יחד איתנו הצלחת לשחרר אותו מתוך החסימה.
“הקואליציה הזו יודעת להעביר מלא על מלא ברוב מוחלט של 68 חברי כנסת, מה שהיא רוצה. אתם לא סופרים את האופוזיציה.
“כשדנים על הארכת השירות, נעלמו כולם, חוץ מהמתמיד והיושב-ראש. לאן נעלמו כל חברי הקואליציה? שיבואו ויתבעו את החובה הזו להארכת השירות.
“הוא מדבר על שצה"ל נדרש באופן דחוף לתוספת כוח אדם, הוא אומר שהחקיקה כולה, כל החבילה בהקשרים האלה, אינה מתקדמת באופן נדרש, עלולה להביא את צה"ל לחוסר כשירות.
“יש כאן גם בהצעת החוק, את הנושא של התגמול. תגמול או מתן דמים, לא יפתור את התרת הדם של לוחמי צה"ל. לא קונים את דם חיילינו בדמים במזומן.
“אתם מגיעים ברגע האחרון, בשבוע האחרון לחקיקה סלקטיבית. חקיקה שנותנת חנינה לחרדים עריקים, משתמטים. חקיקה שמגבירה את הנטל על משרתי הצבא.
“גם אני לא יכולה בלי התייחסות לייעוץ המשפטי של הוועדה, להודות להם על מאות ימים, אלפי שעות של חוות דעת ענייניות, מקצועיות, מאוזנות, שהם הביאו כאן בפנינו ועל כך תודה.
“היו ארבע שנים לקואליציה הזו להסדיר את כל חבילת החוקים. גם מתווה גיוס לחרדים וגם את החוקים שהצבא שנים זועק שצריך להסדיר.
“אני רוצה לבקש סליחה מכל חיילי צה"ל, מכולם, על זה שהכנסת הזו והקואליציה הזו, קואליציה שלך אדוני, לא השכילה להגדיל את סד"כ הכוח לצה"ל וזה על חשבון אותן משפחות שמתפרקות.
“מניסיון, השר עושה מה שהוא רוצה, במיוחד כשזה השר דרעי, עושה מה שבראש שלו בוועדת גבולות.
“לא נתנו דעתנו לשת"פ עם אגודות חקלאיות שיתופיות. עתודות הקרקע הן מאדמות של משבצת חקלאית של אגודות חקלאיות שיתופיות. זה עוד יוסיף שמן לחיכוך. אני העליתי אפשרות שלא עלתה להצבעה, של מיזם משותף שהוא יכול להיות בין רשויות.
“השר, גם לפי הנוסח הזה, שום דבר לא מונע מהשר לחתום על ועדת גבולות. הנוסח הזה מאפשר לשר לחתום על ועדת גבולות, אם זה יעשה את הפתרון המשפטי. נכון או לא?
“ההיגיון היה לאפשר לרשות שאין לה קרקע ועומדת בקריטריונים, למצוא מתווה, בין אם בשת"פים או רשות אחרת שיש לה קרקע.
“על מה הקריטריונים של ההקצאה? הקצאת הקרקע היא רק לרשות שעומדת בקריטריונים.
“רשות אחרת שזכאית או לא זכאית, שיש לה את הקרקע, כדי לעודד שיתופי פעולה ולהימנע עד כמה שניתן מאותן מלחמות וועדת גבולות.
“בשלטון המקומי, כל שנה יש ביקורת של משרד הפנים. במשך שלוש שנים לא היו שום הערות בביקורות והייתי גאה מאוד בעובדים בעיקר.
“בגלל כל המשבר הגדול הזה, יש הגירה שלילית והיא פוגעת בעם ישראל. בגלל שכשמשפחה ישראלית יורדת מהארץ, המרחק שלה מהתבוללות הוא דור אחד. כי הילדים עוד יהיו ישראלים, אבל הנכדים כבר לא. ההגירה השלילית הזאת פוגעת בעם ישראל בכך שהיא מגדילה את הסכנה להתבוללות.
“כולנו צריכים להיאבק למען החזרת הערבות ההדדית והאחדות. אסור לנו לקדם חוקים שמקדמים את הקיטוב ואת הוויכוחים בעם ישראל.
“הרבה מהקיום של מדינת ישראל והיהדות של עם ישראל בתוך מדינת ישראל, תלוי גם ביהדות התפוצה. אנחנו צריכים את היהודים בעולם, אנחנו צריכים את הגב הזה, את הערבות ההדדית הזאת של כל יהודי באשר הוא.
“אנחנו גם יכולים לקבוע שהרשות המקבלת שעומדת בקריטריונים תהיה עם 75% כדי לעודד שיתופי פעולה. שזה יהיה בחלוקה הוגנת או בחלוקה שיאשר שר הפנים.
“אחת לשנה רשות מקרקעי ישראל תדווח לוועדת הפנים ולהגנת הסביבה על מספר הבקשות. זה גם יכול להיות מכתב.
“לא, מיום הקבלה של החלטת הרשות המקומית או הקצאת קרקע לפי המאוחר. למה לא לפי המוקדם?
“ברגע שנגדיר מיזם משותף, אפשר לפתור את סוגיית האגש"ח. עתודות הקרקע הן עתודות של משבצות חקלאיות של יישובים. אם אנחנו אומרים שמותר מיזם משותף, זה גם יכול להיות בין הרשות ליישוב שהיא גורעת ממנו את השטחים.
“מדובר פה באירוע גדול של לקיחת שטחים פתוחים שמערב כ-100 רשויות ו-75,000 דונם. יש כאן איום מסוים ואני חושבת שכוועדת הפנים וגם הוועדה להגנת הסביבה צריך שיהיה דיווח בכדי שנדע שהחקיקה שקידמנו פה פעילה.
“יש כאן הליך חדש של הקצאת קרקעות בצורה של פטור ממכרז. זה מצב לא רגיל למטרות רווח ואנחנו כוועדת הפנים צריכים לדעת באיזה היקפים מדובר – זו דעתי.
“מדובר פה בפרויקט גדול של 750 דונם לרשות. אולי כדאי להוסיף סעיף של דיווח לוועדת הפנים. זה די מקובל.
“למה כתבתם בסעיף (ז) לפי המאוחר ולא לפי המוקדם? היה כתוב שהרשות צריכה לפרסם אם היא קיבלה הקצאה או אם היא קידמה מיזם. למה לא המוקדם?
“אני מציעה שאחרי מיזם נגדיר מיזם משותף בכדי לפתוח אפשרות לשיתוף פעולה בין רשויות צמודות כדי לצמצם את המתיחות בוועדות גבולות. אדוני המיזם המשותף יכול לעודד שיתוף פעולה בין רשויות כשלרשות אחת אין קרקע ולרשות השנייה יש קרקע.
“אז שאלתי את עצמי, מעניין אותי כמה נשארים בגיל 27, בגיל 28, זה יהיה איזשהו מדד, האם השהות שלהם עד גיל 26 זה איזשהו מקלט מגיוס, או באמת תורתם אומנותם זו לוגיקה.
“וזה אולי הזמן לפתוח את הדיון לנושא של הביזוריות מול ריכוזיות, שהגיע הזמן שהממשלה טיפה תרפה מהריכוזיות שלה כלפי הרשויות המקומיות, ותאפשר יותר עצמאות לראשי הערים או הרשויות, שהם באמת יודעים הכי טוב מה טוב לתושבים, יודעים באופן הכי מושכל לנהל את התקציבים ולתת סל השירותים, וזה גם ברווחה, וזה גם בחינוך, וזה גם בתכנון ובנייה, וזה בהרבה מאוד.
“לצערי, זאת מדיניות מובנית של השלטון המרכזי, כי זאת הדרך לשלוט על הקולות קוראים ועל התקציבים, אבל הגיע הזמן לתת יותר עצמאות לרשויות המקומיות, וההוכחה היא שהזהירות של ראשי הרשויות בהזדהות פוליטית שהיא לא השלטון המרכזי.
“כשהיה ילד עם צורך מיוחד ספציפי, היינו מחפשים ממחלקת החינוך, מחפשים בסביבה הקרובה, מסיעים אותו כמובן ומתאימים לו, אם זה שפה, אם זה תפקוד כזה, תפקוד אחרת, ראייה, לא משנה מה. ותמיד מצאנו, ולא היה לנו מסגרות, אבל תמיד מצאנו בקרבת מקום, וכמובן הובלנו אותם בליווי סייעת למקום.
“אבל המהירות, או היעדר אסטרטגיה בכל מה שקשור להסברה וליחסים הבינלאומיים, היה בעוכרינו, ואיבדנו לא רק את אירופה, איבדנו גם את המפלגה הרפובליקנית, וגם את המפלגה - - -.
“בדיונים על החוק, לא על הוורסיה הזאת, הרזה והלא עניינית, בדיונים על החוק, אני אמרתי, שאני חושבת שכולם צריכים להתגייס, לשלב להם איזה שהם מסלול של לימוד וצבא, ואחרי זה, ברגע שהם היו חיילים, הם יכולים לתת עוד 30 שנה במילואים.
“יש כאן חברי כנסת חרדים, אני שואלת את פרוש, כשאני נשבעתי לכנסת ישראל כנבחרת ציבור, אני נשבעתי למדינת ישראל ולחוקיה.
“ברגע שהיא אפשרה לזרמים מאוד גדולים ללמוד בחינוך עצמאי, וגם לתקצב אותם ברמה כזו או אחרת ללימוד עצמאי, את זה לא מלמדים שם בחינוך העצמאי, עכשיו, אחרי 40 שנה שמאפשרים להם, והתחזקות של החינוך העצמאי, ועוד ועוד, ופחות ניגשים לחינוך הממלכתי חרדי, עכשיו ברור שאין להם את אותם ערכים שהילדים שלנו מתגייסים, וברור שהם יגידו "נמות ולא נתגייס", וברור שהם יגידו שהם לא ציונים, וברור שהם יגידו שהם לא בעד המדינה, מבחינתם המדינה היא לא ישות, וברור שהם לא יישבעו לחוקי מדינת ישראל.
“יש שם בית ספר שהוא בבעלות הרשות, קיבלתי החלטה שאני בונה כיתת מגמת תנ״ך. בכיתת מגמת תנ״ך בניתי אותה, התאמתי אותה לבית כנסת. ונתתי את המפתח לשבתות ומועדי ישראל לקבוצה שרצתה בית כנסת.
“אני חושבת שכל יהודי צעיר שכוחו במותניו יכול לשרת שלוש שנים. לשלב אורח חיים חרדי במהלך אותן שלוש שנים, ואז ללכת ללמוד תורה כמה שהוא רוצה, וגם להשתלב בשירות המילואים במשך עוד 30 שנה.
“הם בעד גיל 26 נמצאים בשלב שנקרא דחיית שירות. בגיל 26 הם מקבלים פטור. הם פטורים גם ממילואים מכל שירות למדינה.
“נשאלת השאלה, האם רק בכוח החרב, או שגם חושבים על אסטרטגיה שהיא אסטרטגיה מדינית, ואני אפילו לא מדברת מול אויבינו.
“אני חושבת שדווקא בנושא הזה היה נכון שיושב-ראש הוועדה ישמע את הדברים שיש. דווקא בגלל שזה כזה נושא שנוי במחלוקת.
“המצב שאנחנו נמצאים בו, בשונה, בעבר זה היה אחוז יותר קטן, עכשיו זה ברירת מחדל שכולם לא. המצב הזה נובע, ולימור אמרה את זה קודם, שזה לא נמצא בסט הערכים שלהם להתגייס.
“ובסוף מה שעשינו, זה שהקמנו גן שפתי אצלנו, ואמרנו לשכנים, בואו אלינו, כדי שלילד הזה תהיה מסגרת ראויה ומכבדת. גם זה, אפרופו ראש עיר של כולם, לא יעלה על הדעת.
“וההבנה של ראש רשות שהוא לא צריך להיות נסמך על שולחן הממשלה, אלא לבנות את הרשות שלו בצורה שהיא תעמוד בזכות עצמה מבחינה כלכלית, היא מפתח לאיכות השירות ולאיכות החיים שנותנים לתושבים.
“קיבוץ נגבה, קיבוץ של השומר הצעיר, ההארד-קור של השומר הצעיר, עם חברי כנסת לשעבר ממר"צ. והייתה בקשה להקמת בית כנסת.