מיכל מרים וולדיגר
Michal Waldiger
“ההצעה שלנו פה היום התמקדה בתיקון עוול היסטורי ובמתן הגנה מותאמת למתמודדי נפש ולאנשים אחרים עם מוגבלות שקופה בעת חקירה פלילית.
“הצעת החוק המונחת על שולחן המליאה לקריאה שנייה ושלישית היא לא עוד סעיף בספר החוקים. ממש לא. מדובר בתיקון ערכי, מוסרי ומשפטי מן המעלה הראשונה.
“לא לחכות, לא לספטמבר, לא לאוקטובר, אלא להעביר אותו עוד היום.
“אז כן, הנאום שלי יהיה לגביו, ומעבר לחברי הכנסת, מעבר לכולם, אני פונה בעיקר לאנשים השקופים, אנשים עם מוגבלויות שונות, שאחוזי הודאות השווא בקרבם גדולים ביותר.
“הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה. היא עצומה. אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם. הנתונים המשפטיים והמציאות בשטח, כפי שעלו בין היתר בממצאי ועדת דנציגר למניעת הרשעות שווא, מראים בצורה חד-משמעית – אוכלוסיות אלה הן החשופות ביותר להודאות שווא.
“אנשים עם מוגבלות שקופה, מוגבלות שכלית, תקשורתית ונפשית, העזרה להם ולבני המשפחות שלהם זוהי שליחות חיי, ואני אדבוק בה עד שנהפוך לחברה שמכילה באמת, באמת, את החוליות החלשות ביותר, שנותנת להן אפשרות לחיים משמעותיים וטובים.
“אני מתרגשת לעלות היום לדוכן, זהו החוק האחרון שלי שעובר בכנסת העשרים-וחמש, וזה כל כך סמלי שהחוק האחרון שלי בכנסת עוסק באנשים עם מוגבלות שקופה.
“יש כאן עוד כמה אוכלוסיות כאלה, אנשים עם מוגבלות שקופה. הם רוצים להיות שווים. הם אוהבים את המדינה, ואני מקווה מאוד שהחוק שלנו יעלה עוד היום, כי יש כאן לא מעט אנשים עם מוגבלות שקופה – מתמודדי נפש, אנשים עם אוטיזם – כמות הודאות השווא שהם מנפיקים היום במשטרה בשל חקירתם היא עצומה.
“מתוך רצון לרצות את החוקר, מתוך מצוקה נפשית קשה בחדר סגור ומאיים ומתוך חוסר הבנה של הסיטואציה, אנשים חפים מפשע מוצאים את עצמם מודים בפשעים שלא ביצעו – אני מסיימת – ומשלמים על כך בחירות שלהם ובנפשם.
“חבריי חברי הכנסת, כדי להבין למה החוק הזה הוא פיקוח נפש ממש צריך להביט למציאות בעיניים: חקירה משטרתית היא סיטואציה מאיימת ומלחיצה עבור כל אדם, אבל עבור מתמודד נפש, אדם על הרצף האוטיסטי או אדם עם מוגבלות שכלית, מדובר באירוע מטלטל שיכול לפרק את מעטפת הנפש הדקה ביותר שיש להם.
“ההצעה שלנו פה היום התמקדה בתיקון עוול היסטורי ובמתן הגנה מותאמת למתמודדי נפש ולאנשים אחרים עם מוגבלות שקופה בעת חקירה פלילית. בהמשך, כפי שיצוין וצוין, מיזגנו את הצעת החוק הפרטית שלי עם הצעת חוק ממשלתית שעסקה בקטינים ובאנשים עם מוגבלויות שכלית ותקשורתית.
“אני מקווה מאוד שהחוק יעלה עוד היום – אני לא יודעת אם אני אוכל להישאר פה כדי להצביע בעדו, אבל מאחר שזה חוק שלי, ברור לכולם שאני בעדו – חייב, חייב לעבור, וכמה שיותר מהר.
“הם לא מוכנים לוותר על ילד האומנה, והם נאלצים לוותר על הילדים הביולוגיים שלהם. זוהי רק ההתחלה, מה קורה עם הילד עצמו, שעל ידי תרופה אפשר יהיה להביא אותו לאיזון ואחר כך לטפל בו באמת עם כל הלב והנשמה? לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“תקשיבו לי חברים, בכל רגע נתון יש כ-70 ילדים שממתינים למשפחות אומנה, ואין משפחות אומנה. וזה עוד נתון בחסר. אתם לא מבינים עד כמה זה קריטי כשאין משפחות קולטות והילדים האלה רוצים להגיע למשפחה. לכל ילד מגיעה משפחה, ולהם אין.
“לפעמים תרופה פסיכיאטרית היא פשוט הצלת חיים, והיכולת לספק אותה היא כמעט בלתי אפשרית.
“זה, בעצם, הסרת חסם הגיל, הגיל המקסימלי של אומן. בעזרת השם, נתקן את זה. עד התיקון, נדמה לי שהגיל הוא 56. אנחנו רוצים להסיר לגמרי את מגבלת הגיל, כך שאלה שמכשירים את המשפחות יקבעו לגופו של עניין, ולא לפי הגיל הביולוגי של האומן.
“שהשיפוי, ההוצאות של המעסיק, הן עומדות על, א', שזה מדבר על כמה הוא שילם ולא כמה הוא הפסיד. כלומר, כמה הוא שילם, אבל יש גם הפסד רווח, הוא לא סיפק מספיק, הוא צריך להעסיק עוד עובד חדש במקום זה שיצא למילואים.
“אבל אני רוצה להבין, הכנסתם לתוך ההחלטה, אבל זה דה יורה, דה פקטו זה לא קורה.
“שוב, אני לא מאשימה אותו, אבל בפועל, לדעתי, הוא יהיה החסם שלא יסכים לפתוח שום מרכזי חוסן שייקחו מקופות החולים את המטפלים שהם כל כך משוועים אליהם.
“אירוע המטפלים הוא אירוע. זה צוואר הבקבוק, אין לנו מטפלים במדינת ישראל.
“הוא יוצא והוא חוזר והוא יוצא והוא חוזר, הוא אומר לי, זהו, אני לא יוצא יותר, ואז בום, נקרא לעוד פעם, וזה באמת קושי לא יתואר.
“ואנחנו רואים ונותנים ועושים, אבל בוודאי גם לחיים, כלומר, לצד השכול אנחנו צריכים גם לדאוג לאלה שנמצאים פה וממשיכים להגן עלינו. וזה נושא הדיון היום, זה באמת על אלה שנמצאים וחיים, ובעזרת השם יחזרו חיים, בריאים בנפשם ובגופם אחרי שימלאו את המשימה הכל כך חשובה הזאת, שהיא בעצם קיומנו פה.
“אתם משרד שאמון על זה, מי אם לא אתם צריכים לשבת על זה? לא אנחנו, אנחנו יכולים לתת לכם רעיונות, אבל בסוף אתם צריכים להתרכז בשולחן עגול ולהחליט, אוקיי, זה הדבר הכי חשוב, אנחנו נשב על האוצר כאן ולא נזוז עד שנקבל את זה.
“כלומר, בואו נשאיר בצד בעיה שאין ספק, שוב, אני כל הזמן מתייחסת לכולנו שחושבים את אותו דבר, אין ספק שצריך להגדיל את המעגל, את הבריכה, אין ספק בכלל. אבל אני שמה את זה רגע בצד, למרות שהוא פה, הוא הפיל שבחדר, אני לא מתעלמת ממנו. וכל עוד זה לא קורה, אוקיי, מה ההצעות?
“לא, אבל מאחר שאני כבר פה בכנסת חמש וחצי שנים, אני יודעת שהמילה "ממש בקרוב" יכולה להיות גם שנתיים וארבע. אני פשוט רוצה לדעת מה הכוונה "ממש בקרוב". האם תוך שבוע, שבועיים, שלושה? תני לי קנה מידה.
“בסופו של דבר, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של כולם, ואוי ואבוי למי שלא משתף פעולה בנושא הזה. בהחלט אני אשמח שתעבירי לי את הרשימה ואנחנו נדאג.
“אין ספק שאנחנו צריכים כמובן, כמובן, כמובן להגדיל את הבריכה, להביא יותר אנשים שיתגייסו ויעשו בסדיר וככה נוריד את הנטל או את המצווה החשובה הזו, בלשרת גם במילואים.
“אנחנו מחויבים וחייבים וצריכים, ותבחרו איזו מילה שתרצו, לתת לחיילים הללו את המעטפת החשובה ביותר, לא רק בזמן המילואים, אלא בוודאי לאחריו, כשהם חוזרים הביתה, גם מעטפת נפשית ורגשית, וגם מעטפת משפחתית, וגם מעטפת כלכלית, ולתת להם לעמוד בפני עצמם ולהמשיך ולשרת ולתת את מה שצריך למדינה ולעצמם.
“אבל כן, גם בנושא של שיפוי מעסיקים. שום דבר לא מושלם, אתה יודע, הרבה דברים מאוד צריכים תיקונים, אבל עשינו לא מעט, וצריכים עוד לעשות הרבה ולהוסיף ולעשות, ובשביל זה אנחנו פה, כדי לתקן ולשפר.
“אין ספק, מיקי, שהאוכלוסייה החרדית הולכת וגדלה, אין ספק.
“25,000 איש, השקעתם 10 מיליון שקל, ואתם עוקבים אחרי התוצאות, כמה מתוך ה-25,000 איש באמת היום נמצאים בתוך תעסוקה והחזיקו מעמד בתוך תעסוקה ולא נקראו שוב למילואים ואז או פוטרו או התפטרו או לא משנה מה?
“כן, כמובן שאנחנו מכירים את הסוגיה, אך לא מזמן, לדעתי לפני שבוע, אם אני לא טועה, אולי אפילו פחות, העברנו פה את צו הזדמנויות בעבודה, הפכנו אותו לצו קבוע שממשיך את הסמכות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להיות גורם פיקוח בנושא של פיטורין וכדומה.
“דיברו פה גם על לתת לבן אדם תמריץ כדי להעסיק מילואימניקים. הציעו פה פורום נשות המילואים, שאני לא רואה איפה היא, כנראה היא הלכה, אבל דיברה על מענק, מה איתו? כלומר, איפה אתם רואים את זה? פיסקלי, לא פיסקלי? איפה אתם רואים את האירוע הזה של לתת תמריצים למעסיקים להעסיק חיילי מילואים?
“אם הכנסת הייתה קצרה יותר, אני לא יודעת אם היינו מצליחים להעביר את זה, כולל חוק שהעברנו פה אצלי בוועדה, את חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל, פעולות האיבה וכוחות הביטחון, ועוד לא מעט חוקים שהם חוקים מאוד כבדים שאי אפשר להעביר אותם בן רגע.
“אנחנו רצינו, וגם בדיון שעשינו, אמרתי, סליחה, בואו נעשה את זה בחקיקה ראשית. לא הייתם פה בדיון, אבל נאבקתי קשות על האירוע הזה. אני מסכימה. יש כאן מדרג, בתוך ה-30 יום משהו אחד, ו-60 יום יותר נמוך, אבל עדיין יש איזו מעטפת כזו או אחרת, לא מספיקה, אני איתך.
“לא, כי אם הייתם גובים, הייתי אומרת לכם, תעבירו את זה ישר למילואימניקים.
“נכון, ב-2024 זה צנח ב-0.87%, אני מסכימה, אין ספק, אבל ב-2025 זה כבר עלה ל-3.1% ועכשיו ל-3.8%, לפחות לפי מה שאני בדקתי, אבל אפשר להתווכח על זה.
“הפיצוי הוא יכול להיות רק כספי, איזה פיצוי אתה יכול לתת? אני סתם שואלת, לפני שאני מדברת על להקטין את ימי המילואים, שאני איתך.
“אבל אתם בודקים אם זה נגבה או לא ולאן הכסף הולך? שהאוצר לא יקשיב.
“אני רק חייבת לומר שבוועדה פה, שבועות וחודשים עבדנו על תיקון חוק משפחות שכולות, גם חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, ותיקנו אותו הכי טוב שאפשר.
“אני יכולה לדבר שוב על האחיין הפרטי שלי שכן הולך לחפש עבודה, למד תכנות מחשבים, אני לא זוכרת בדיוק את ההגדרה המדויקת, והולך ומקבל תשובות שליליות כחייל מילואים.
“כמו שהציעו פה פורום נשות המילואים, זה לתת מענק. כלומר, אם איש המילואים בא עם מענק, זה כבר נראה אחרת.
“מה שאני רוצה לשאול אותך, כי אתה העלית את זה, ואני מסכימה איתך, מה לעשות עם אותם סטודנטים שהפסידו את ההכשרה? כי אתה לא יכול להיבחן ולהיות איש מקצוע בלי הכשרה מקצועית. מה אתה מציע לעשות מבחינה פרקטית, לפצות בכסף?
“אבל אנחנו באנו כדי לשמוע פתרונות. כלומר, את הקשיים שמענו, החברה האזרחית יודעת פה להגיד יפה מאוד מה הקשיים ומה האתגרים, והם באו לשמוע פתרונות, לא לשמוע שאתה תאשש.
“ההדרכה ללא נוכחות פיזית, ברור לכולנו, מבוצע בשפה שלנו, זה ברור לנו, תוך הסתייעות באמצעות דיגיטליים. איפה את רואה את הקושי?
“הרצון שלנו שבסוף תהיה באמת הדרכה ושיהיה על זה פיקוח ולא שבן אדם יקבל בווטסאפ ויילך להסתובב, ראית שהוא פתח את ההודעה, יופי, אבל הוא לא קרא, לא למד, לא הבין.
“אומרת הגברת, ובצדק כנראה, אתר זה משהו גדול מאוד, השאלה אם אתם לא יכולים לייעד מספר טלפון או קו טלפון ששם זה יהיה כתוב קבוע, של מינהל הבטיחות, שלשם יהיה אפשר יהיה לדווח. לא קו טלפון שמישהו ידבר אליו, אלא שזה יהיה ברור וקל, כי אתר זה משהו ענק.
“רן, מאחר שאנחנו הגוף המחוקק, והממשלה, אני לא יודעת מי צריך להתחשב במי, אני מתחשבת תמיד, אם הם רוצים להכניס בוסט של עובדים פלסטינאים לצורך העניין הם יצטרכו לתאם את זה כך שתוך חודש הם יעברו את ההכשרות. הם לא יעברו את ההכשרות, הם לא יוכלו להכניס.
“כן, וחוץ מזה יש גם פרסום כללי, אז בפרסום הכללי הוספנו לא רק בעברית אלא גם בעוד שפה שמובנת לרוב העובדים. אני לא רואה עם זה בעיה, אני לא רואה מקום עכשיו לקבוע אם זה 20% אז עוד שפה ופחות שפה.
“הבנתי מה שאמרת על השפעות הרוחב, אומרים פה, ובזה אני אסיים את הדיון לגבי הנושא הזה, וכן ביקשו ממני שנעשה הפסקה כדי לצאת להידבר ביניכם, אני אעשה את זה עוד מעט, אבל אני רוצה להבין, אותו קבלן, אותו אדם שמביא את העובדים הזרים, יצטרך לתאם את מועד הגעתם עם הקורסים הראשונים כך שהוא לא יישב שבוע בבית. יש אפשרות כזאת? זה ריאלי או שזה נורא יפה וזה ייכתב נורא יפה על הדף אבל בפועל לא יקרה שום דבר כזה?
“מדובר על לוח מודעות רחב שמופנה לכל העובדים כולם. חיוב לשים עכשיו בכל שפה ושפה, גם אם יש שני עובדים מתוך 100 שמדברים סינית וכל היתר מדברים רוסית, אז אי אפשר לשים עכשיו לכל אחד ואחד על לוח המודעות.
“התקנות לא יורדות לכאלה רזולוציות. אי אפשר שכל יום הם ישנו את השפה, זה בלתי אפשרי.
“הבנתי, בחוק יש נאמן והנאמן חלק מהדברים שלו זה להדריך. עכשיו באות התקנות ואומרות, יפה, אבל כדי לאפשר איך הנאמן יוכל להדריך, לצורך העניין אם הוא המדריך, אם הוא עונה לכישורים של ההדרכה, זה גם בצורה מקוונת.
“אז אני מבינה כרגע להגיד תוך שלושה חודשים, בגלל שרק התחלנו את האירוע הזה וזו הוראת מעבר, אבל מפה ואילך כן לעשות חודש. חודש זה מספיק זמן ואם תיכנס נַגְלָה מאוד מאוד גדולה, במקום שהיא תיכנס ככה בום לתוך האירוע, פשוט יכינו אותה מראש.
“הסביר רן מאוד יפה את האירוע שהוא הרבה יותר גדול מאשר המקרה הקונקרטי, שיש אחריות גם על הקבלן וגם על כל מי שסביבו לבטיחות, הרחבנו והגדלנו את זה.
“וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי. העורף המשפחתי לא נמצא לידם. להיות חייל במדינת ישראל זה לא דבר פשוט בכלל, על אחת כמה וכמה חייל בודד מסיבות חריגות, כגון אחד שאין לו שום קשר עם הוריו, למרות שהם נמצאים פה, או שהוא כן נמצא עם אחד מהם אבל הוא לא יכול להתגורר איתם מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, והם לא מהווים עבורו את התא המשפחתי.
“זו נשמעת לכם הזיה? זו מציאות. זו המציאות. בפני הוועדה הופיעו נכי צה"ל עם פגיעות קשות וניכרות לעין, כמו קטועי רגליים, שהוחתמו ממש סמוך לפציעתם, במיטות חוליים, על חוזים דרקוניים. הופיעו צעירים מקרב שורדי המסיבות שהיו במצב של חולשה, תחת השפעה קשה של הטראומה הבלתי-נתפסת שעברו, ושודלו ופותו לחתום על הסכמי שכר טרחה הזויים, וכעת משועבדים לחובות עצומים עבור זכויות שהיו מקבלים בכל מקרה. הוועדה נחשפה לפעילות של רודפי אמבולנסים בבתי החולים ובבתים מאזנים וללחץ בלתי פוסק שהופעל על פצועים לחתום על הסכמים אלו.
“החוק מתמודד באומץ עם חובותינו המוסרית כלפי מי שחתמו על הסכמים דרקוניים מאז פרוץ המלחמה ועד ערב תחילתו של החוק. לא יכולנו לעמוד מנגד מול עושק של אנשים פגועי נפש וגוף בשעתם הקשה ביותר.