מיכל מרים וולדיגר
Michal Waldiger
“השואה לא התחילה בגטאות, היא התחילה בהסתה, בהפצת שקרים, בדה-הומניזציה, בהצגתו של העם היהודי כאויב נצחי. כשהשנאה הזו קיבלה צורה של אידיאולוגיה, של מדיניות – העולם שתק, כמו היום. כשהקרונות התגלגלו למחנות, העולם הפנה את מבטו וכשהאש כילתה קהילות שלמות, העולם איחר להבין.
“זיכרון השואה הוא זיכרון של מאבק: מאבק של אור בחושך, של אנושיות ברוע, של תקווה בייאוש. המאבק הזה לא הסתיים עם שחרור אושוויץ או תבוסת הנאצים, הוא ממשיך עד היום, כאן ועכשיו.
“זיכרון השואה הוא זיכרון של מאבק: מאבק של אור בחושך, של אנושיות ברוע, של תקווה בייאוש. המאבק הזה לא הסתיים עם שחרור אושוויץ או תבוסת הנאצים, הוא ממשיך עד היום, כאן ועכשיו. כשאנחנו נלחמים בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה, כשאנחנו מגינים מפני אלה שמפיצים שנאה, מסיתים וקוראים להשמדתנו, אנו נושאים את הלפיד של אותם לוחמים ששחררו את מחנות ההשמדה.