שמחה רוטמן
Simcha Rothman
“אין דבר כזה, בכל הליך פלילי, במדינת ישראל או בעולם, שהתביעה הייתה אומרת: אני בתביעה לא הצלחתי להוכיח את האשמה מעל לכל ספק סביר, אבל, בית משפט יקר, חכה, אולי ההגנה תוכיח את האשמה.
“אני מספר להם מה הולך בוועדה, מספר להם מה הולך במערכת המשפט, והם בטוחים שאני עובד עליהם, הם אומרים לי: שמחה, לא יכול להיות.
“יש לו סמכות לדון בחוקי-היסוד, בלי מקור בחוק. הכול בלי מקור, אבל מה שהיה ברור לכולם, כולל כולם, נגנב מבתי הדין בשנת 2006 על ידי בג"ץ.
“השר יריב לוין מנסה פעם אחר פעם להביא לבית המשפט העליון מועמדים, ונמצא בסד בלתי אפשרי, שכפו עליו גם החוק, אבל מצד שני והרבה יותר גרוע – שופטי בג"ץ בחוסר סמכות ובניגוד עניינים.
“כל יום שעובר שם אנשים נחשפים יותר לעומק לשחיתות האדירה של מערכת המשפט, לתביעה, לתפירת התיקים, לעבריינות.
“בא בית המשפט – כתוב בחוק שחור, והוא אומר לבן; כתוב בחוק כן, והוא אומר לא. הוא לא מבטל את החוק, חלילה – הוא פשוט מתעלם מהחוק.
“יושבים שלושה שופטים, בהחלטת שניים נגד אחד – אגב, אני בכלל לא מצליח להבין. השופט עמית והשופטת דפנה ברק-ארז החליטו בדעת רוב נגד השופט סולברג. אני שמעתי הקלטה של השופט עמית שאומר במפורש שהחלטת רוב היא דמוקרטיה של כיתה ד'. זה לא באמת רציני.
“מי שקובע את החוקים ואת הכללים במדינת ישראל זה קונגלומרט של בג"ץ – מפלגת בג"ץ כמובן, מפלגת היוהמ"ש ומפלגות האופוזיציה. הם קובעים את החוקים.
“יושב שופט בבית המשפט העליון, דן בנושאים של עיריית תל אביב בזמן שעיריית תל אביב מושכת כתב אישום נגדו, מופיע בפניו עורך דין מהמשרד שמייצג – אותו; לא רק שהוא לא פוסל את עצמו – נניח שהוא הפעיל שיקול דעת – הוא גם לא נותן גילוי נאות, בניגוד לכללים.
“מגיעים אנשים לבית המשפט, רואים את הדיון – תולשים שערות, אומרים: מה קרה פה? פעם הנביא היה אומר: המאורת פריצים היה לי הבית הזה. מה זה הדבר הזה? איך נותנים לרשות הפלסטינית להיכנס ולדבר ככה?
“ומי שאיבד את השכל הישר הזה זו מערכת המשפט שלנו, הן בבית המשפט העליון עם אותו דיון הזוי ומנותק, והן מערכת התביעה שרודפת אנשים שירדו להציל את אחיהם בזמן שמדינת ישראל לא הייתה שם, צה"ל לא היה שם, הפרקליטות לא הייתה שם.
“יושב השופט עמית, שאלמלא מאמציו האדירים של שר המשפטים פה הוא כבר היה מזמן יושב על כיסא הנשיא, יושב ואומר לנציג העזתים, לנציגי הטרוריסטים, אומר להם: חבר'ה, בית המשפט מעמיד את עצמו לרשותכם.
“אנחנו נמצאים פה באירוע מאוד מאוד משונה, בגלל שפעם אחר פעם אחר פעם בית המשפט העליון שוכח שמדינת ישראל מתמודדת עם טרור וחושב שאנחנו חיים בשווייץ.
“אני לא רואה שום סיבה בעולם לא לקדם את מה שנכון מקצועית, עניינית ונותן מענה לעיקרון השוויון, אפילו אם הבקשה הזאת מוגשת על ידי לשכת עורכי הדין.
“ובית המשפט לא הבין את הרמז, ואישר את בשארה ואישר זועבי ואישר ואישר ואישר, והכנסת תיקנה את החוק עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואמרה: לא, כאשר אנחנו אמרנו, אנחנו התכוונו למה שאנחנו אומרים.
“שלטון החוק, שאמור להיות שלטונם של חוקים ולא שלטונם של אנשים, הופך דרך בית המשפט לשלטונם של אנשים, רק שבמקום שיהיו האנשים שנבחרו לכך, אלו האנשים היושבים בבית המשפט.
“אתם מתייחסים למערכת המשפט כחזית הקדמית שלכם, שתוכל לשלוט גם כשאתם לא בשלטון.
“אנחנו צריכים שהיא לא תעסוק בפוליטיקה. אתם רוצים שהיא תעסוק בפוליטיקה כדי שהיא תמשיך להילחם עבורכם גם כאשר אתם מפסידים בבחירות.
“אנחנו היום מסירים את הכבלים בדרך שקבענו לעצמנו, לאחר שבמהלך 30 השנה האחרונות בית המשפט שם עוד ועוד ועוד כבלים על העם, שהוא הריבון.
“- - בין השופט אלון לבין השופט ברק לא יכולים להתנהל היום, בגלל שכל השופטים בבית המשפט העליון מונו רק לאחר שהובהר שהם מקבלים את הנחות היסוד של אהרן ברק - -
“כשאמרתי שבית המשפט העליון פגע במעמדו התייחסתי להליך בחירת השופטים.
“ההתקוממות שהייתה צריכה להיות כאן בכנסת על כך שבית המשפט העליון הסכים לדון בכלל בתוקפו של חוק-יסוד, וקבע על כך הרכב מורחב, וההתקוממות שהייתה צריכה להיות כאן בכנסת על כך ששופט בבית המשפט העליון של המדינה היהודית היחידה בעולם חשב שאפשר לתת פסק דין שלפיו חוק-יסוד שקובע בדיוק את זה, שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, הוא חוק שיש לבטלו - -
“וזה לא עלבונם של נבחרי הציבור, כי אחרי שדיברנו על הפגיעה האנושה שבית המשפט פגע במעמדם של שלוש הרשויות, אנחנו כולנו צריכים לזכור שבדמוקרטיה שלוש הרשויות הן נציגות הריבון. הן נציגות העם.
“וכאשר בית המשפט העליון מנע ממשפטנית דגולה, תיבדל לחיים ארוכים, נילי כהן, וממשפטנים גדולים וחשובים, שחטאם היחיד היה שהם סברו שבית המשפט אמור לכבד את שתי הרשויות האחרות ולא להתערב בחקיקה, ולא להתערב במעשי הרשות המבצעת שמבטאים קביעת מדיניות אלא אך ורק כאשר יש בהם פגיעה בזכויות אדם.
“אחרי שבית המשפט העליון פגע ברשות המחוקקת באמצעות ביטול החוקים שלה ובאמצעות הכנסת חברי כנסת שלא אמורים להיות בה, הוא המשיך לפגוע ברשות המבצעת גם באמצעות ביטול מדיניות הקרקעות, שגרמה לעליית מחירי הדיור.
“למרות שהכנסת חוקקה את החוק הזה ברוב גדול ועצום, כאשר לכולם ברור מדוע היא מחוקקת, בא בית המשפט, ועל כתפיו של בית המשפט עזמי בשארה הסתובב פה בבניין.
“ובית המשפט העליון פגע במעמדו של בית המשפט העליון, לא במעמדה של מדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, ולא במעמדו של חוק-היסוד – הם נשגבים וחשובים מכדי שבית המשפט יוכל לפגוע בהם.
“והדבר הזה הפך את בית המשפט העליון המפואר של מדינת ישראל לשכפול, לשיבוט, להעתקה.