שמחה רוטמן
Simcha Rothman
“במקרה של מחלוקת, אם יבוא היועץ המשפטי לממשלה ויגיד, מנסים להתערב בסמכותי בתחום המשפט הפלילי, ברור לכולם שאלה סמכויות מנויות בחיקוק, גם אם הן לא בתחום המשפט הפלילי, הוא עצמאי בשיקול הדעת שלו.
“חוק זה לא מייצר סמכויות חדשות ליועץ, שלא היו לו ערב החוק, הוא נועד להסדיר את הסמכויות הקימות, חלקן לחדד אותן.
“בעיניי ההערה היחידה שרלוונטית בכל הנוגע לשינוי שעבר על החוק הזה, זה מה שאמר היועץ המשפטי בעניין הסמכויות בתחום המשפט הפלילי.
“אגיד שני דברים שמבחינתי, יצאו מהדיון הזה לעניין הנסחות. דבר אחד, חידוד הנושא של הסמכויות בנושא חקיקה, כפי שאמרו גם בסנגוריה, חקיקה בתחום הפלילי. דבר שני, ההתייחסות להנחיה ולפיקוח של תובעים אחרים.
“בפרקטיקה, אנחנו יודעים שהיום היועץ המשפטי לממשלה מנחה את כולם. אבל אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת – כי כמו שאמרנו, אפילו לשאלה מה הוא קובע ומה הוא מפרש אנחנו לא מקבלים תשובה ברורה – אם הוא עושה את זה מתוקף היותו התובע הכללי שעומד בראש גופי התביעה או מתוקף היותו, לשיטתו, קובע הדין עבור כלל רשויות השלטון במדינת ישראל, אז הוא אומר להם אתם חייבים.
“אם זה היום מתנהל בצורה כזאת קלוקלת, טוב שאנחנו מתקנים את החוק. זה חייב להיות היועץ ואם היועץ יבחר להסמיך אנשים שאינם קשורים לתובע, יעשה זאת.
“אני כן אומר שיכול להיות שנצטרך, כי באמת עשינו פה שינוי מאוד משמעותי למי הוא היועץ ומי הוא התובע, ולמעשה לדעתי לא צריך את ההסכמה לא שלו ולא שלו, בעמדתי האמיתית.
“בגדול אני רואה בחוק שני סוגים של סמכויות. אני לא רוצה שום מקום שצריך בתפיסה שלי את היועץ כיועץ. אין שום מקום שאני רואה את תפקידו, אני כן רואה מגן.
“בעצם היום היועץ, בוודאי בתיקים ה-hi profile, הוא זה שקיבל את ההחלטה מבחינה מוסדית גם להגיש את כתב האישום. הוא מושקע בזה בדיוק כמו פרקליט המדינה, זו הבחנה מלאכותית.
“מהות העבירה, הנסיבות המיוחדות, מידת הראיות, היום היועץ אמור לשקול את כל הדברים האלו, רק הוא לא יכול, כי בתוך אדם אחד ישובים שלושה כובעים והוא לא יכול לעשות את זה.
“היום בראש הפרקליטות האזרחית עומד פרקליט המדינה. הוא עומד. הסמכויות שמופנות אליו בתחום האזרחי, למי הן עוברות? הן עוברות ליועץ המשפטי לממשלה.
“התמודדנו כאן בוועדה עם סמכויות גם בתחום פתיחה בחקירה וגם בתחום התביעה שהיועץ המשפטי לקח לעצמו, בלי שום מקור סמכות.
“אני סבור שהבחירה קודם כול היא בין יועץ לתובע, או שזה יהיה בידיים של התובע או שזה יהיה בידיים של היועץ. אני חושב שזה צריך להיות בידיים של היועץ.
“רק לחדד מה שאתה אומר, אתה אומר בעולם שלך, אם אני לא מקבל את ההצעה שלך לשימור תובע כללי ופרקליט מדינה, שכל הסמכויות האלה נמצאות בידיים של התובע הכללי, אז אתה רוצה שהמשנה הראשון הזה של היועץ המשפטי, הוא יחזיק בסמכות של עיכוב הליכים?
“לכן אין ספק ש-13, 13א, 27 ו-30 זה בכובע של מגן האינטרס הציבורי, מי יהיה הפונקציה? זה דיון שנעשה ברמת ההפשטה כשיהיה לנו את התמונה היותר גדולה.
“הם מפרטים מתי זה בוטל, הם מפרטים איזה סמכויות אי-אפשר לקחת, אבל אני שואל אותך שאלה, עזוב את שמגר ועזוב את אגרנט, היום הסמכות הנתונה ליועץ, שאיננה סמכות בעלת אופי שיפוטי, ניתן ליטול כן או לא? זאת שאלה משפטית, לא מעניין אותי שמגר ולא אגרנט.
“אם הממשלה במקרה כזה, לצורך העניין, אני לא רוצה דוגמה של בית משפט, קביעה של משהו בהליך מינהלי שלא מגיע לבית משפט והסמכות נתונה ליועץ המשפטי – אישור חיפוש סמוי, לא יודע אם זה היה בידיים של היועץ, והיועץ המשפטי אומר: תפקידי פה כשומר האינטרס הציבורי הוא להגיד לכם: hold.
“לכן אני אומר, "בהפעלת סמכויותיו", לעשות את זה במובן הרחב יותר, "לפי חוק זה", או "בהפעלת סמכויותיו כתובע".
“החלופה הנורא נורא פשוטה היא שנכון להיום אנחנו מחזיקים אפיפיור שיכול לתת מראש אינדולגנציות, כתבי מחילה, למי שיעבור על החוק, כשהוא יודע שלעולם הוא לא יועמד לדין כי אין עצמאות לתביעה באמת.
“מקום שעד היום לא ניתנה סמכות בחקיקה ליועץ המשפטי לממשלה או לתובע הכללי או לפרקליט המדינה, לגורמים שאיתם אנחנו מתעסקים, אין בכוונתי להעניק להם סמכות בחקיקה. זה קו העבודה שלי.