“והיום, אחרי הרבה שנים – משנות השישים עד היום עברו הרבה שנים – במקום שהמדינה תבוא לקראתם ותכיר ביישוב תל עראד, שמורכב מאלפי תושבים שהועברו על ידי הממשלה – במקום להכיר בהם, הממשלה החליטה לעקור את היישוב, להרוס את היישוב ולתכנן מה שהיא חושבת לנכון בלי לערב את התושבים.
“לפני שהורסים בתים צריך לתת פתרונות לאותם תושבים; צריך לפתור ולתת פתרונות; צריך להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים, היישובים הבדואים בדרום.
“במקום שהמדינה תנסה לתת להם פתרונות, לאשר אותם כפרים, להגיע למשא ומתן עם אותם תושבים בשביל לתת פתרונות לאותם תושבים, במקום זה התושבים בכפרים הבלתי-מוכרים מקבלים רק צווי הריסות, רק איום לפנות אותם.
“במקום להכיר ביישובים הבלתי-מוכרים – הרס בתים. זה לא יעזור. המדינה חייבת לתת פתרונות לאותם תושבים.
“עצוב מאוד מה שהיה בדיון היום בוועדה, כי אין אף אחד שלוקח אחריות על מה שקורה בכפרים הבלתי-מוכרים. נושא המיגון עלה – אף אחד לא יודע מי אחראי על המיגון של בתי הספר, מי אחראי על המיגון של התושבים בתוך היישובים הבלתי-מוכרים.