“מי שהיה בוועדות ראה בדיוק את המצב של הנכים שם, של הלומי הקרב, את סערת הרגשות, את הבכיות, את המשפחות, ולא היה אפשר להישאר אדיש, כיצד לאורך השנים באמת לא נתנו דעתם על הלומי קרב. אז נכון שאין להם יד קטועה ואין להם רגל קטועה. יש להם נפש קטועה.
“מי שהיה בוועדות ראה בדיוק את המצב של הנכים שם, של הלומי הקרב, את סערת הרגשות, את הבכיות, את המשפחות, ולא היה אפשר להישאר אדיש, כיצד לאורך השנים באמת לא נתנו דעתם על הלומי קרב. אז נכון שאין להם יד קטועה ואין להם רגל קטועה. יש להם נפש קטועה.