“במפגשים שקיימתי עם כמה מפונים, הורים לילדים שמסרבים כרגע, מבחינה רגשית, לשוב לעיר – המסגרות שהיו עד היום אלטרנטיבה במרחבים במלונות נסגרו, ומאלצים אותם עכשיו, על מנת שהילדים יוכלו להמשיך את החינוך, להירשם לבתי ספר, מסגרות, באותו מלון שבו הם נמצאים. אני מקבלת תלונות קשות על מצב רגשי. איך יכול להיות שילדים יעברו טלטלה על טלטלה?
“לצערי, מאז 7 באוקטובר חלה החמרה: דניאל התחיל לגמגם, להרטיב במיטה ולנשוך לעצמו את הידיים. כשהוא שומע צבע אדום או רואה בטיקטוק או בחדשות חמאסניק, הוא קופא במקומו. חיינו נהרסו.