“העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית, הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, חברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
“מערכת בריאות הנפש זקוקה לזה, זה אירוע גדול, שאנחנו מתחננים למשרד לקבל את ההחלטה המושכלת. כלומר, לא להשאיר עובדים בחוץ, מצד שני להכשיר עובדים שהם מספיק מיומנים ומוכשרים לטובת העניין הזה, כדי חלילה וחס לא לפגוע בציבור המטופלים.
“זהו יום שבו אנחנו מניחים את הנושא הזה במרכז בלי להתבייש, בלי להחביא. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו שוברים סטיגמות, נותנים כוח לכל מי שמרגיש שהוא לבד, ולפעמים רק לדעת שלא מתביישים בך זה כבר התחלה של שינוי גדול.
“אם אנחנו מסתכלים על מטרת החוק שקבע את ציון יום בריאות הנפש, היום שאותו אנחנו מציינים כאן היום, אנחנו יכולים לראות כי המטרה של ציון היום כפי שנקבעה בחוק היא לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש; בנוסף כתוב: לשם צמצום דעות קדומות. שלוש המילים הללו דווקא הם לב העניין, כי כל עוד קיימות דעות קדומות, קיימים גם מחסומים, פחדים ובושה. מהרגע שאנחנו שוברים את הדעות הקדומות, אנחנו פותחים דלת לשוויון אמיתי ולחיים טובים יותר למתמודדי הנפש.
“בתקופה שבה הנפש הישראלית נבחנת בעוצמה שאין לה תקדים, היום הזה נושא עימו משמעות מיוחדת. הוא מזכיר לנו עד כמה חשוב להעלות את המודעות לנושא המורכב והחיוני הזה. זהו יום שבו אנו מציבים את בריאות הנפש במרכז השיח הציבורי והמקצועי.