“אנשים חיים בטראומה, במיוחד ילדים. האם יש התייחסות בתוך ההעברות לדבר הזה שלא היה לפני ועכשיו מחייב טיפול?
“זה בעל משמעות עבורי יותר מכל קריירה גדולה שתהיה לי. אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך. זו המלחמה היחידה שאין לה הפסקת אש או חוזה שמעיד על סיומה.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“כי בריאות הנפש, בעיניי, שוב, הכול חשוב, אבל בריאות הנפש זה האירוע, זה האירוע שלנו. ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא נטפל עכשיו. יש דברים שצריך לטפל עכשיו, כי אם לא מטפלים עכשיו, זה רק גדל וגדל, ואני לא יודעת מה יקרה בעוד שנה או שנתיים כתוצאה ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש.
“העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית, הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, חברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
“בתחום של בריאות הנפש קיבלתי לא מעט תלונות לגבי בתי חולים.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.
“היא הייתה הקצאה חשובה ומשמעותית, והיא באמת צמצמה גם פערים, וגם בתחום של בריאות הנפש, אני חושבת שמהוועדה הזאת יצאה בשורה אמיתית של מהפכה בתפיסה של כל הנושא של בריאות הנפש.
“רציתי לשאול לגבי בריאות הנפש, בעקבות המלחמה, כמה זה ביחס לנניח שנה קודמת וביחס ל-2022, רק בכדי להבין את הדלתא, האם נותנים מענים.
“צריך להבין, לעכל ולתת לילדים קצת נשימה. שגרה שלא מתגבשת ולא מתחשבת במצב הנפשי של הילדים לא באמת עוזרת.
“מערכת בריאות הנפש זקוקה לזה, זה אירוע גדול, שאנחנו מתחננים למשרד לקבל את ההחלטה המושכלת. כלומר, לא להשאיר עובדים בחוץ, מצד שני להכשיר עובדים שהם מספיק מיומנים ומוכשרים לטובת העניין הזה, כדי חלילה וחס לא לפגוע בציבור המטופלים.
“אם אנחנו משווים בין בריאות הגוף לבריאות הנפש, אם יש לי שבר ביד, אתה לא תגיד לי שאני אחכה שנה אלא אתה צריך לטפל בשבר הזה.
“גם להיות חולה בבריאות הנפש זו לא מחלה פלילית. זה לא פלילי.
“לצערי, סוגיית בריאות הנפש בכלל, לא רק בקרב יוצאי אתיופיה, היא נמצאת במה שנקרא בקרן זווית, ולצערנו, אני אומר, במלחמה הנוכחית זה התעצם והצורך גדל מאוד משמעותית, גם בקרב האזרחים, גם בקרב לוחמים, גם בקרב האנשים שהיו בחזית, וזה דבר שהוא כל כך משמעותי וחשוב.
“היא משווה לסרטן ואומרת שאם מגלים סרטן בשלב ההתחלתי יש סיכויי החלמה הרבה יותר גבוהים, צריכים לטפל בו מיידית, וכך עושים. לא כך בבריאות הנפש. אומרים: תבוא כשיהיה מסוכן, תבוא כשיהיה יותר קשה. זה לא כיבוי שריפות, אסור שזה יהיה.
“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.
“אצל הצעירים הבנים אחוז הניסיונות האובדניים וההתאבדויות גדול בהרבה.
“בקופות החולים יש עלייה של 30% במספר הילדים שאובחנו בחרדה, 13% אובחנו עם הפרעות אכילה, 27% אובחנו עם הפרעות רגשיות. שימו לב לנתונים האלה. חצי מהילדים שלנו, כל אחד – הפרעות אכילה והפרעות נפשיות והפרעות חרדה, ולא מטפלים בהם.
“המטרה שלנו צריכה להיות אחת – להשיב את מתמודדי הנפש לקהילה, לחיים, למשפחה, לא לבודד אותם מאחורי דלתות סגורות כסוג ב'. זה מה שצריך לעשות גם פה, וביתר שאת. זו החובה המוסרית שלנו.
“זהו יום שבו אנחנו מניחים את הנושא הזה במרכז בלי להתבייש, בלי להחביא. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו שוברים סטיגמות, נותנים כוח לכל מי שמרגיש שהוא לבד, ולפעמים רק לדעת שלא מתביישים בך זה כבר התחלה של שינוי גדול.
“אם אנחנו מסתכלים על מטרת החוק שקבע את ציון יום בריאות הנפש, היום שאותו אנחנו מציינים כאן היום, אנחנו יכולים לראות כי המטרה של ציון היום כפי שנקבעה בחוק היא לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש; בנוסף כתוב: לשם צמצום דעות קדומות. שלוש המילים הללו דווקא הם לב העניין, כי כל עוד קיימות דעות קדומות, קיימים גם מחסומים, פחדים ובושה. מהרגע שאנחנו שוברים את הדעות הקדומות, אנחנו פותחים דלת לשוויון אמיתי ולחיים טובים יותר למתמודדי הנפש.
“במשרד הבריאות מחויבים להמשיך לפעול בכל הדרכים בהסדרה, במחקר, בהכשרה ובהסברה כדי לוודא שאף ילד, נער או מבוגר לא ירגיש לבד בהתמודדות הזאת, כי הזכות לדבר היא זכות בסיסית, אנושית ושוויונית, והחובה שלנו היא להקשיב. תודה רבה.
“נושא הפסיכולוגיה נמצא בתיעדוף גבוה מאוד של משרד הבריאות, ושלי באופן אישי כשר. הבוקר קיימתי פגישה חשובה וארוכה בנושא הזה.
“כמובן, אנחנו משתתפים בצערן של המשפחות שסבלו מאותה אלימות, וקוראים לציבור כולו, חלילה, כפי שציינתי, לא לקבוע סטיגמה על מתמודדי נפש, ומעודדים כל תהליך שמטרתו הפחתת אלימות ומתן טיפולי רפואי טוב יותר למתמודדים.
“יש לציין כי בניגוד לסטיגמה – ואני חייב להדגיש את זה – מתמודדי נפש אינם אלימים. יש להיזהר מיצירה של סטיגמה כזו, ויש לזכור שמצבי הקצה שכוללים אלימות הם מצבי קצה, ולא מעידים על הכלל.
“ישנו מיקוד משמעותי בצרכים של המתמודדים עם תחלואה נפשית קשה, בניסיון לתת מיקוד על רצפי הטיפול ואיכות הטיפול, וליצור מנגנונים שמסייעים לשפר את ההיענות לטיפול בתוך האוכלוסייה הזו.
“דווקא מתוך כך, מתוך המשבר והקושי, מתגלה חשיבות המיוחדות של היום הזה. יום בריאות הנפש הוא יום של מודעות, יום שבו כולנו עוצרים לרגע ומבינים.
“ילדה מאשדוד בת 16 שחזרה לישון עם ההורים שלה בגלל רצף האזעקות והנפילות שהיו שם. אם אני מדבר על אשדוד, כבר תכניס 250,000 אזרחים נוספים ועוד מאות אלפים במעטפת. מה המשמעות? זה חרדות.
“השנה יום זה נושא משמעות מיוחדת עבורי, כיוון שהוא מתקיים לראשונה בהתאם לחוק שיזמתי, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמכיר ביום הזה כיום ממלכתי במדינת ישראל.
“אני חושבת שסיפור בריאות הנפש הוא באמת נוגע כאן, בכאב הכי עמוק מבחינה חברתית, משפחתית, אישית, ואני חושבת שאם יש חסד גדול שאתה, שר הבריאות, יכול לעשות, ותיקון אמיתי שאתה יכול לעשות, זה בנושא בריאות הנפש.
“אני קוראת לכם, חבריי הכנסת, לשים את בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות שלנו. עלינו לפעול להגדלת התקציב המיועד לשירותי בריאות הנפש, להרחיב את פריסת השירותים ברחבי הארץ ולחזק את כוח האדם המשמעותי והמקצועי.
“בתקופה שבה הנפש הישראלית נבחנת בעוצמה שאין לה תקדים, היום הזה נושא עימו משמעות מיוחדת. הוא מזכיר לנו עד כמה חשוב להעלות את המודעות לנושא המורכב והחיוני הזה. זהו יום שבו אנו מציבים את בריאות הנפש במרכז השיח הציבורי והמקצועי.
“אין ספק שעד עכשיו וגם בשנים האחרונות כל הנושא של בריאות הנפש לא קיבל את תשומת הלב. הסטיגמה גם מאוד הפריעה לאנשים לגשת ולקבל את השירות. אבל במציאות שקיימת וכתוצאה מכל מה שקרה ומחלק מהפעילות גם של מרכז החוסן בחברה הבדואית, יש מודעות יותר ויותר לצריכת השירות של בריאות הנפש.
“זה מה שקורה היום במדינת ישראל: במקום לטפל באנשים שזקוקים לטיפול, המערכת מפנה אותם לעולם הפלילי, ושם הם נקברים תחת ערמות של תיקים מיותרים, מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל טיפול.
“ואכן, תודתי ליושב-ראש הבית, המשכן הזה, לחבר הכנסת אמיר אוחנה, שפעל לאירוע של יום שלם – אם זה בוועדת בריאות, אם זה בוועדת חינוך, בכל הוועדות – הוועדה לזכויות הילד, שורדי השואה – בכל הוועדות במשכן הזה דיברו על בריאות הנפש ומניעת אובדנות, דבר שלא היה במשכן הזה שנים רבות. מדי פעם היו מדברים על זה, אבל לא הביאו את זה לסדר-היום. זה מאוד מאוד חשוב.
“האובדנות היא תופעה כואבת, קשה ומורכבת, אך היא לא בלתי נמנעת, כי בעבודה קשה ומאומצת ניתן למנוע אותה או לפחות חלק. מדי שנה כ-500 ישראלים שמים קץ לחייהם ולמעלה מ- 7,000 ניסיונות התאבדות מדווחים למשרד הבריאות. מאחורי המספרים האלו עומדים חיים שלמים שנקטעו, משפחות שהתפרקו, חברים וקהילות שנותרו עם כאב גדול וחלל שלא ניתן למלא.
“המצב הקיים דה פקטו מעבה את הסטיגמה, כי מה שקורה זה שאדם שכן מכיר במחלה שלו ומטפל בה, הוא לא יזכה לקבל רישיון, ואדם שלא מטפל בעצמו, יוכל לקבל.
“באה המלחמה ולפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו אך אמש בוועדת הבריאות הכניסה למערכת כ-300,000 מטופלים פוטנציאליים נוספים. 300,000. ולשאלתנו, זה כנראה יותר מכפול ממי שקיים היום, ומי שמכיר את העומס היום מבין עד כמה זה כמעט בלתי אפשרי, אולי אפילו בלתי אפשרי.
“מדי שנה יום בריאות הנפש מצוין ברחבי העולם ב-10 באוקטובר, וכך גם מוצע שיתקיים במדינתנו. על פניו, יאמרו אלה שפחות מבינים בתחום – בסך הכול, זהו חוק דקלרטיבי שעוסק בעיקר בהעלאה למודעות. כמה שהם טועים.
“מדינת ישראל מעבירה בימים אלו רפורמה בתחום המזון והתמרוקים שמכונה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל". במדינות רבות באירופה ובעולם בכלל קיים יום כזה, היום הבין-לאומי לבריאות הנפש, שמצוין בכל 10 באוקטובר. גם לנו מגיע.
“7 באוקטובר עימת אותנו עם המציאות הקשה של מצב בריאות הנפש בישראל, שסבל מהזנחה ארוכת שנים. עם השלכות המדיניות הזאת אנו נאלצים להתמודד היום. אין מספיק תקציבים; יש מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים חיוניים.
“זה די ידוע ודי ברור שכל נושא בריאות הנפש בישראל הוא אחד המוזנחים בעולם.
“משכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בשלב הזה, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזו.
“אומר לכם שללא ספק, משרד הבריאות כדוגמה מטפל במאות ובאלפי נושאים ברמה היום-יומית, אבל אין נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות כמו בריאות הנפש, ואני רוצה לברך את חברת הכנסת וולדיגר.
“למרות התוספת התקציבית בסך 1.4 מיליארד שקלים לשנתיים, אין פתרון כולל לבעיות מרכזיות במערכת בריאות הנפש: מחסור בכוח אדם, מחסור בתקנים, הסכמי שכר שלא מעודכנים שנים ותשתיות.
“ולכן לקחתי אחריות וויתרתי על התפקיד שלי, ויתרתי על תפקיד סגנית שר האוצר, ויתרתי על הצוות שלי, צוות יקר ואהוב, וביקשתי להעביר את כל התקציב של הלשכה שלי למאמץ המלחמתי, ובהתאם – לבריאות הנפש.
“יש אצלי ישיבת רוחב שבועית עם כל האגף לבריאות הנפש. היום מגיעים לכאן – בגלל שאני בכנסת, ולא למשרד – ארבעת מנכ"לי הקופות בשביל לתת לי עדכון מה הפעולות שנעשות בנושא, ואני אלך לשבת בראש פורום שמטפל בנושא של התוכניות הללו.
“כדי שזה לא יקרה חלילה לאף אחד, צריכים להעלות את המודעות לבריאות הנפשית, שכולנו מחפשים ורוצים אותה, וכדי שזה יקרה, צריך גם את החוק הזה.
“כבוד השר, אנחנו יודעים שנושא בריאות הנפש הוא נושא שמדינת ישראל לוקה בו בחסר. בעקבות האירועים של 7 באוקטובר הביקוש לטיפול והמעגל העוטף את הטיפול עלו בצורה דרמטית.
“נושא בריאות הנפש, כפי שאמרתי – ואמרתי את זה כאן ואני אומר את זה היום כשדיוני התקציב בעיצומם – הוא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, עם תוכניות נרחבות.
“- - משרד פיקטיבי, משרד מיותר, מקבל פעם אחר פעם עוד ועוד תקציבים, ומערך שיקום לבריאות הנפש נתקע. עם כל הרצון הטוב שיש גם לחברי קואליציה, זאת המציאות.
“לא הקשבתם לגורמי המקצוע שהזהירו אתכם מהתקציב הראשוני שהעברתם; לא הקשבתם להם כשצעקנו והם צעקו לעצור במלחמה ולהקפיא את הכספים הקואליציוניים, ועכשיו אתם מקפיצים את הגירעון. את הנזק שעשיתם לכלכלה הישראלית מתחילת השנה אתם עושים עכשיו גם לבריאות הנפש.
“הנושא של בריאות הנפש הוא נושא שהמדינה תצטרך להידרש אליו, לא רק בהקשר החטופים, בהקשר העם כולו בשנים הקרובות ולתת על זה דגש, ואני מברכת אותך על התכנית.
“אתה מודע לזה שיש לקונה במדינת ישראל בנושא הטיפול הנפשי. האנשים האלה שנחשפו לאותן זוועות והיו באותם דברים חייבים את הסיוע.
“נגעתם בנקודה מאוד מאוד כואבת של מערכת הבריאות במדינת ישראל, מערכת בריאות הנפש, בשגרה אני מתכוון, שנמצאת בחסר עצום בכל הפרמטרים – תקציבי, כוח אדם, הכשרות.
“המחסור במטפלים ופסיכותרפיסטים משפיע על היעדר היכולת של שכבות רחבות באוכלוסייה לגשת לטפל במצבים אקוטיים ולתת להם מענה, כך שהצורך בהתבוננות מחודשת על המדיניות הקיימת היא צו השעה.
“לפני כמעט שנתיים עשינו כנס מאוד חשוב בתחום הזה של בריאות הנפש, ואני באמת חושב שמדינת ישראל חייבת לתת תשומת לב מאוד גדולה לנושא.
“נושא בריאות הנפש צריך לעמוד בראש סדר העדיפות הלאומית. ישנו ביקוש גובר לשירותי בריאות הנפש, ויש צורך אמיתי ודחוף לעבות את הסיוע הניתן במסגרת שירותים אלה.