“אנשים חיים בטראומה, במיוחד ילדים. האם יש התייחסות בתוך ההעברות לדבר הזה שלא היה לפני ועכשיו מחייב טיפול?
“זה בעל משמעות עבורי יותר מכל קריירה גדולה שתהיה לי. אמשיך להיות מעורבת בהעלאת המודעות לבריאות הנפש. אני חייבת את זה לגיל, לי, למשפחה ולמדינה שלנו. לא אפסיק להילחם על כך. זו המלחמה היחידה שאין לה הפסקת אש או חוזה שמעיד על סיומה.
“אני מסיימת. חברי הכנסת, אנחנו רק באמצע הדרך, היעדים הבאים שלנו כבר מונחים על השולחן. אנחנו נשבור את המונופול המרחבי כדי לאפשר חופש בחירה במקום אשפוז, נקים מסגרות מעבר לשיקום בקהילה ונרחיב את מד"א נפשי ומתכללי בריאות הנפש. אנחנו נמשיך לעשות ולעשות, ואתם, חברי האופוזיציה, תמשיכו לבכות ולבכות. אנחנו נמשיך לעבוד, לקחת אחריות, ולהביא את ישראל ואת אזרחי ישראל למקומות טובים יותר. תודה רבה.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם.
“הבאנו תקציבים חסרי תקדים. 1.4 מיליארד שקל – תוספת התקציב בשנת 2024/25. מידרנו את האפליה בלא מעט חוקים שקבעו שמתמודדי נפש לא יוכלו לשמש בתפקידים מסוימים שדורשים רישיון, אך ורק בגלל שהם מתמודדי נפש, למרות שאין לזה שום קשר לתפקוד הנפלא שלהם. שינינו חוזרים באגף השיקום ובביטוח לאומי שהפלו נפגעי נפש ואת בני המשפחות שלהם. העברנו את חוק הכאב הפסיכיאטרי, ועשיתי באמת רבות רבות. אבל עדיין, בשל בורות עצומים שנפערו במדינת ישראל במשך 73 שנה, יש לנו עוד הרבה הרבה עבודה כדי למלא את אותם חורים ולהעמיד את בריאות הנפש, הבריאות הנפשית, במקום הראוי לה.
“כי בריאות הנפש, בעיניי, שוב, הכול חשוב, אבל בריאות הנפש זה האירוע, זה האירוע שלנו. ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אם לא נטפל עכשיו. יש דברים שצריך לטפל עכשיו, כי אם לא מטפלים עכשיו, זה רק גדל וגדל, ואני לא יודעת מה יקרה בעוד שנה או שנתיים כתוצאה ממה שהיה לפני שנתיים ושלוש.
“יישארו, לא אמרתי שייעלמו המטפלים הפרטיים, אני רק אומר שבוודאי שזה יגרום לאיזושהי זליגה לתוך המערכת הציבורית, שזה הרציונל שעומד פה בבסיס הרפורמה.
“העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית, הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, חברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
“החוק הזה שהיום אנחנו הולכים ממש כעת להצביע עליו, הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וחשבתי וראיתי לנכון לתת למיכל את האפשרות להציג אותו בגלל המסירות הרבה שלה, וגם כאן אני עליתי רק בשביל לומר לך תודה, מיכל, על כך שאת זמינה לי כשיש לי שאלות בעולמות של בריאות הנפש, והן רבות מאוד, ואני מטיל עלייך כל פעם את התיק הזה כי אני לא חושב שיש בבניין הזה מי שמבין יותר טוב ממך בתחום הזה.
“הבעיה כאן היא לא רק הסכמי השכר, היא גם שאין כאן גורם מתכלל שמטפל בכל נושא בריאות הנפש, וכל אחד לוקח לעצמו איזו נישה, והוא רוצה להיות זה שנותן את המענה.
“בתחום של בריאות הנפש קיבלתי לא מעט תלונות לגבי בתי חולים.
“הנושא שלשמו עליתי זה כן הנושא שמציק לי מאז ומתמיד, וזה בריאות הנפש וכמובן התורים הארוכים שממשיכים, וממשיכים, וממשיכים. אני יודעת שמשרד הבריאות עוסק ככל יכולתו, אבל בעיניי לא מספיק.
“היא הייתה הקצאה חשובה ומשמעותית, והיא באמת צמצמה גם פערים, וגם בתחום של בריאות הנפש, אני חושבת שמהוועדה הזאת יצאה בשורה אמיתית של מהפכה בתפיסה של כל הנושא של בריאות הנפש.
“גם לפני המלחמה הנוכחית המושג הזה של מערך בריאות הנפש היה שם קוד למערך שקורס ולא מצליחים לטפל בו. לא משנה מה מנסים, להכניס כלים טכנולוגיים, לנסות להכניס אנשים אחרים שהם לא בדיוק קיבלו את ההכשרה הנכונה להתעסק בזה.
“רציתי לשאול לגבי בריאות הנפש, בעקבות המלחמה, כמה זה ביחס לנניח שנה קודמת וביחס ל-2022, רק בכדי להבין את הדלתא, האם נותנים מענים.
“לגבי מערך בריאות הנפש, חסרים לפי כל הערכה לפחות 700 מיליון שקלים להשלמת המענים הנדרשים, בטח בתקופה הזאת, שלא לדבר על המצב עם הלומי הקרב ואוכלוסיות נוספות שגם ככה במציאות לא פשוטה.
“צריך להבין, לעכל ולתת לילדים קצת נשימה. שגרה שלא מתגבשת ולא מתחשבת במצב הנפשי של הילדים לא באמת עוזרת.
“מערכת בריאות הנפש זקוקה לזה, זה אירוע גדול, שאנחנו מתחננים למשרד לקבל את ההחלטה המושכלת. כלומר, לא להשאיר עובדים בחוץ, מצד שני להכשיר עובדים שהם מספיק מיומנים ומוכשרים לטובת העניין הזה, כדי חלילה וחס לא לפגוע בציבור המטופלים.
“אם אנחנו משווים בין בריאות הגוף לבריאות הנפש, אם יש לי שבר ביד, אתה לא תגיד לי שאני אחכה שנה אלא אתה צריך לטפל בשבר הזה.
“גם להיות חולה בבריאות הנפש זו לא מחלה פלילית. זה לא פלילי.
“המערכת אמרה, אנחנו רוצים לפתוח ולהתחיל, והתחלנו ב-400 מיליון בניגוד לדעת הח"כים והוועדה.
“לצערי, סוגיית בריאות הנפש בכלל, לא רק בקרב יוצאי אתיופיה, היא נמצאת במה שנקרא בקרן זווית, ולצערנו, אני אומר, במלחמה הנוכחית זה התעצם והצורך גדל מאוד משמעותית, גם בקרב האזרחים, גם בקרב לוחמים, גם בקרב האנשים שהיו בחזית, וזה דבר שהוא כל כך משמעותי וחשוב.
“- - שמערך בריאות הנפש קרס. פשוטו כמשמעו, בעקבות טבח 7 באוקטובר - -
“לדוגמה, בתקציב הזה אין תוספת כמעט בכלל, ממש, אני יכולה לומר – 300 מיליון לבריאות הנפש, גברתי היושבת-ראש, זה לא הרבה, זה כ-9% תוספת. הייתי מצפה שיכפילו את התקציבים של בריאות הנפש, כי אנחנו מדינה בטראומה, אנחנו אפילו לא בפוסט-טראומה.
“מדובר פה בסך הכול תוספת של 9% לתקציב בריאות הנפש, שהצרכים הם עשרות מונים יותר גדולים מלפני שלוש שנים.
“ופה אני מגיעה לנקודה חשובה – אומרת אותה בחורה צעירה מבית מאזן בקיבוץ מירב – אני כל כך רוצה לצעוק לעולם, לכל מי שיש לו דרך לעזור, המענה שניתן לקשיים נפשיים הוא לא מספק. הצורך גדול הרבה הרבה הרבה יותר מהעזרה שקיימת. זמן ההמתנה לטיפול פסיכיאטרי, גם בקופה וגם בפרטי – שזה עולה המון – הוא לא הגיוני בעליל, ולא מתחיל להיות מותאם לחומרת המצב.
“העולם של התמודדויות הנפש מלא בסטיגמות, שקצת יורדות עם השנים, ועדיין אין באמת מודעות והכלה, וזאת התמודדות קשה לא פחות מהקושי הנפשי.
“היא משווה לסרטן ואומרת שאם מגלים סרטן בשלב ההתחלתי יש סיכויי החלמה הרבה יותר גבוהים, צריכים לטפל בו מיידית, וכך עושים. לא כך בבריאות הנפש. אומרים: תבוא כשיהיה מסוכן, תבוא כשיהיה יותר קשה. זה לא כיבוי שריפות, אסור שזה יהיה.
“כי אזרחי ישראל שצריכים טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מחכים מעל שנה לרפואה הציבורית, והם לא יכולים להרשות לעצמם רפואה פרטית.
“אצל הצעירים הבנים אחוז הניסיונות האובדניים וההתאבדויות גדול בהרבה.
“בקופות החולים יש עלייה של 30% במספר הילדים שאובחנו בחרדה, 13% אובחנו עם הפרעות אכילה, 27% אובחנו עם הפרעות רגשיות. שימו לב לנתונים האלה. חצי מהילדים שלנו, כל אחד – הפרעות אכילה והפרעות נפשיות והפרעות חרדה, ולא מטפלים בהם.
“בכהונתי כשר הבריאות, פעלנו רבות להרחבת שירותי בריאות הנפש, להעצמת מרכזי השיקום, לגיוס מטפלים נוספים וליצירת רצף טיפולי אחיד כדי שכל אחד ואחד יקבל את הטיפול שמגיע לו.
“המטרה שלנו צריכה להיות אחת – להשיב את מתמודדי הנפש לקהילה, לחיים, למשפחה, לא לבודד אותם מאחורי דלתות סגורות כסוג ב'. זה מה שצריך לעשות גם פה, וביתר שאת. זו החובה המוסרית שלנו.
“אם אנחנו מסתכלים על מטרת החוק שקבע את ציון יום בריאות הנפש, היום שאותו אנחנו מציינים כאן היום, אנחנו יכולים לראות כי המטרה של ציון היום כפי שנקבעה בחוק היא לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש; בנוסף כתוב: לשם צמצום דעות קדומות. שלוש המילים הללו דווקא הם לב העניין, כי כל עוד קיימות דעות קדומות, קיימים גם מחסומים, פחדים ובושה. מהרגע שאנחנו שוברים את הדעות הקדומות, אנחנו פותחים דלת לשוויון אמיתי ולחיים טובים יותר למתמודדי הנפש.
“מערך בריאות הנפש במדינת ישראל בשנת 2025 נמצא בעומס בלתי אנושי. ההמתנה לטיפול בלתי מתקבלת על הדעת. מחלקות מלאות עד אפס מקום. השיקום – מה עוד אפשר לומר עליו שטרם נאמר? משפחות קורסות, מתמודדים מתייאשים.
“בעוד המערכת מתמודדת עם קשיים עצומים – ה-1.4 מיליארד שקל שנוספו לתקציב בריאות הנפש בשנת 2024 זה בהחלט יפה, אבל לגמרי לגמרי לא מספיק – החברה הישראלית עושה דבר שהוא כמעט בלתי נתפס.
“זהו יום שבו אנחנו מניחים את הנושא הזה במרכז בלי להתבייש, בלי להחביא. כשאנחנו עושים את זה, אנחנו שוברים סטיגמות, נותנים כוח לכל מי שמרגיש שהוא לבד, ולפעמים רק לדעת שלא מתביישים בך זה כבר התחלה של שינוי גדול.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה.
“משרד הבריאות הציג את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתחילת המלחמה. חשבנו שמדובר בהצלחה גדולה, אבל שנתיים אחרי הצגת התוכנית אני יכול להגיד, לצערי, שלא מדובר בהצלחה. לא מדובר בהצלחה כי אם אחד מאיתנו או מהילדים שלנו יצטרך לפגוש פסיכולוג באחת מקופות החולים, הוא יצטרך להמתין למעלה משנה.
“במשרד הבריאות מחויבים להמשיך לפעול בכל הדרכים בהסדרה, במחקר, בהכשרה ובהסברה כדי לוודא שאף ילד, נער או מבוגר לא ירגיש לבד בהתמודדות הזאת, כי הזכות לדבר היא זכות בסיסית, אנושית ושוויונית, והחובה שלנו היא להקשיב. תודה רבה.
“אני חושבת שהמערך בריאות הנפש, קודם כול הציבורי, הוא בכלל לא רלוונטי לאותם אנשים בעיניי.
“אחת, חשוב לדעת כי בבתי החולים הפסיכיאטריים ובמחלקות הפסיכיאטריות ישנם כ-3,600 מיטות אשפוז, כאשר בכל שנה יש כ-25,000 קבלות לאשפוז פסיכיאטרי, שזה כשלעצמו נורא ואיום – סוגריים שלי.
“נושא הפסיכולוגיה נמצא בתיעדוף גבוה מאוד של משרד הבריאות, ושלי באופן אישי כשר. הבוקר קיימתי פגישה חשובה וארוכה בנושא הזה.
“ישנו מיקוד משמעותי בצרכים של המתמודדים עם תחלואה נפשית קשה, בניסיון לתת מיקוד על רצפי הטיפול ואיכות הטיפול, וליצור מנגנונים שמסייעים לשפר את ההיענות לטיפול בתוך האוכלוסייה הזו.
“כמובן, אנחנו משתתפים בצערן של המשפחות שסבלו מאותה אלימות, וקוראים לציבור כולו, חלילה, כפי שציינתי, לא לקבוע סטיגמה על מתמודדי נפש, ומעודדים כל תהליך שמטרתו הפחתת אלימות ומתן טיפולי רפואי טוב יותר למתמודדים.
“יש לציין כי בניגוד לסטיגמה – ואני חייב להדגיש את זה – מתמודדי נפש אינם אלימים. יש להיזהר מיצירה של סטיגמה כזו, ויש לזכור שמצבי הקצה שכוללים אלימות הם מצבי קצה, ולא מעידים על הכלל.
“מאוקטובר 2023 כל הערוצים עלו בחינם למערך עידן פלוס. וזה יימשך לנצח כי שוק פרטי לא מממן שירות ציבורי.
“המשל השקרי של נתניהו על השם והרזה, הביא למציאות שבה אי-אפשר לקבוע תור לרופא מומחה או לפסיכולוג בשירות הציבורי.
“אנחנו חושבים שמדובר בשגיאה אמיתית, שחוטאת למטרה, בסופו של דבר, והמספרים שמוצגים שם של מי שזקוק ויזדקק לתמיכה, הם לא פרופורציונליים למה שקורה באמת.
“יש לנו עוד הרבה מה להיאבק עד שנגיע לאיזו ישורת מסוימת שהיא בסיסית – אני לא מדברת עוד על יותר מכך – לאותם מתמודדי נפש.
“אנחנו צריכים לזכור, חבריי חברי הכנסת, שהפצת השידורים במערך עידן פלוס היא נדבך מרכזי בשירותי התקשורת הציבוריים במדינת ישראל.
“עברה קצת למעלה משנה מאז שמנכ"ל משרד הבריאות הציג לנו את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש, והיו שם כל כך הרבה דברים שנאמרו באותה ישיבה. לצערי, קצת למעלה משנה – הרבה דברים לא קרו.
“אנחנו למעלה משנה אחרי המלחמה ועדיין אנחנו רואים חודשים ארוכים ילדים, אזרחים, שרוצים לקבל שירות פסיכולוגי בקופות החולים וממתינים ברשימות המתנה שלא נגמרות.
“ילדה מאשדוד בת 16 שחזרה לישון עם ההורים שלה בגלל רצף האזעקות והנפילות שהיו שם. אם אני מדבר על אשדוד, כבר תכניס 250,000 אזרחים נוספים ועוד מאות אלפים במעטפת. מה המשמעות? זה חרדות.
“אני חושבת שסיפור בריאות הנפש הוא באמת נוגע כאן, בכאב הכי עמוק מבחינה חברתית, משפחתית, אישית, ואני חושבת שאם יש חסד גדול שאתה, שר הבריאות, יכול לעשות, ותיקון אמיתי שאתה יכול לעשות, זה בנושא בריאות הנפש.
“מדובר במעבר מגישה טיפולית מסורתית של ניתוק ובידוד המתמודדים במוסדות סגורים, לגישה שמבינה את החשיבות של חיבור המטופל לעצמו, למשפחתו, לסביבתו ולכוחות הטמונים בו.
“בחודש אוגוסט האחרון, בהובלת שר הבריאות, ידידי הרב בוסו, הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש – תוכנית שמסמלת שינוי תפיסה חשוב, התמקדות במניעה ובשיקום, והנגשת שירותי בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה. זהו צעד משמעותי, המבטא מחויבות עמוקה מצד המדינה לתמוך במתמודדים עם משברים נפשיים, ולהעניק להם את הכלים להשתקם ולהמשיך הלאה.
“אין ספק שעד עכשיו וגם בשנים האחרונות כל הנושא של בריאות הנפש לא קיבל את תשומת הלב. הסטיגמה גם מאוד הפריעה לאנשים לגשת ולקבל את השירות. אבל במציאות שקיימת וכתוצאה מכל מה שקרה ומחלק מהפעילות גם של מרכז החוסן בחברה הבדואית, יש מודעות יותר ויותר לצריכת השירות של בריאות הנפש.
“בתקופה שבה הנפש הישראלית נבחנת בעוצמה שאין לה תקדים, היום הזה נושא עימו משמעות מיוחדת. הוא מזכיר לנו עד כמה חשוב להעלות את המודעות לנושא המורכב והחיוני הזה. זהו יום שבו אנו מציבים את בריאות הנפש במרכז השיח הציבורי והמקצועי.