שלמה קרעי
Shlomo Karhi
“כל הדברים האלה עכשיו מתקדמים. ואני מקווה מאוד שהממשלה הזו תמלא את ימיה, בעזרת השם, ונספיק לעשות בוודאי את חוק השידורים, שהוא ממש בישורת האחרונה, לפני קריאה שנייה ושלישית, וגם את שתי הצעות החוק האחרות שנדונו היום בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים.
“אנחנו רואים את המאבק להשאיר את התאגיד עם תעמולה על חשבוננו.
“ומי כותב את זה? ראש הדסק הכלכלי בתאגיד הבזבוז הציבורי. היא מציעה דוגמאות לקיצוץ של כמיליארד שקלים בגלל המלחמה, ואיזה קטע – מיליארד שקלים זה בדיוק מה שהיא והחברים שלה עולים למשלם המיסים.
“ואז תנאי הסף שונו כמה פעמים תוך כדי ניקוד מועמדים שניגשו כבר. הקול הקורא דרש את מה שהחוק דורש, ואז פתאום אמרו: לא, צריך תואר אקדמי.
“בינתיים כבר שנה וחצי כמעט אין מועצת תאגיד, הם עושים שם "איש הישר בעיניו יעשה" – אין פיקוח על התקציבים, אין גיוון, אין כלום, אין מישהו שיאמר מה תעשה, שיאמר מה תפעל.
“שהמדינה לא תשקיע כסף במוצר שהשוק החופשי יודע לתת אותו מספיק טוב, כמו חדשות ואקטואליה בעברית – הרי כמו שגלית סיפרה קודם, בחוק השידורים, שבעזרת השם, למרות כל הקשיים שמערימים עלינו יועצים משפטיים מכל גווני הקשת, אנחנו נצליח להעביר את ליבת החוק הזאת לטובת היצירה הישראלית, לטובת פתיחת השוק לתחרות – יכול להיות שנשים בצד דברים שנויים במחלוקת, אנחנו עובדים על זה בשעות האלה ממש.
“זה הרי מה שהם עושים בסוף, כשהם מבטלים לנו חוקים, מבטלים חוקי-יסוד, מנסים לייצר מציאות כזו באמצעות התקשורת, אותה תקשורת שהם כל כך מתנגדים לחוק השידורים קרוב לשלוש שנים – הם לא מאפשרים – מאיימים עלינו: אם לא תשנו ואם לא תוסיפו פיקוח, החוק לא יגיע בסוף לכנסת. הם מפחדים שהקולות של אזרחי ישראל יישמעו.
“כשהחוק יעבור אתה תוכל לבחור לעצמך מהם הערוצים שאתה רוצה לשלם עליהם בלי חבילות ערוצים שכופים עליך. אין התערבות של הממשלה בתוכן, אין התערבות יותר. אין רשות שנייה. אין מועצת כבלים ולוויין.
“חוק השידורים, שהוא חוק טוב כמעט לכל הדעות – חוץ מהאינטרסנטים – שפותח את השוק לתחרות ומפסיק את התערבות הממשלה בתוכן, אפילו במשרד המשפטים לא מצליחים למצוא את הנקודה שכואבת להם בחוק הזה.
“שלישית, לגבי הפקות המקור שבסיסן בערוץ כאן 11 – את הצעת החוק החדשה שאישרנו השבוע, לפי המתווה שהצעתי כבר לפני חצי שנה בוועדת הכלכלה – שזה רק סגירת החדשות בעברית ושימור הפקות המקור ואפילו עידודן ותוספת תקציב לנושאים כמו ספורט ואחרים, דברים שבאמת השוק החופשי לא יודע לעשות – הגישה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.
“חוק השידורים יגיע לקריאה ראשונה בכנסת ונפקח על התהליך כדי שאזרחי ישראל יקבלו שוק תקשורת חופשי, תחרותי, עם מגוון דעות. הכוח יחזור לצרכן, גם בתודעה, גם בבחירה שלו וגם במחיר שהוא יצטרך לשלם.
“חוק השידורים הוא תוצר משופר, מוגמר ומעודכן, של ועדות ציבוריות רבות ב-30 השנים האחרונות. הוא מתאים את החקיקה לשוק התקשורת הנוכחי. הוא מקדם ליברליות כמעט מוחלטת. מסלק ממש את התערבות המדינה בתכנים ומציל את היצירה הישראלית.
“אנחנו רוצים לשחרר את השוק – בלי שליטה, בלי התערבות בתוכן, בהורדת המחירים. לפתוח את השוק לתחרות.
“יש לנו את תאגיד השידור הישראלי, שנפסיק בו את המימון של החדשות בעברית, המיותרות והמוטות, ויש לנו שינוי של מפת התקשורת שיבוא לטובת הצרכן.
“וחוק השידורים יגיע בקרוב ויסדיר את כל העניין הזה באופן מיטבי.
“לתאגיד השידור הציבורי נפסיק לממן את החדשות ואת האקטואליה.
“מה שהיה לא על פי חוק זה שלקחו את הסמכויות לשר המשפטים. זה לא על פי חוק. אין שום סמכות לקחת לו את זה. הסמכויות שלו הן לכנס את הוועדה.
“אם המנגנון הזה יכול לפקח על תכנים ועל ערוצים פרטיים, להטיל עליהם קנסות ולהתערב בלוח השידורים של ערוצים פרטים, שזו פגיעה הרבה יותר קשה בחופש הביטוי, למה שלא נשתמש במנגנון הזה כדי לפקח על כספי ציבור?
“בכל מקרה, תאגיד השידור הציבורי נמצא כבר כמה חודשים ללא מועצה מכהנת, כאשר בג"ץ, יצחק עמית והיועמ"שית פעלו באופן שיטתי לסכל כל שלב בתהליך המינוי של מועצת התאגיד החדשה.
“מה שאנחנו מביאים כאן זה הצעת חוק שמחליפה את המנגנון, שהמנגנון של מינוי מועצת התאגיד יהיה בדומה למנגנון של הרשות השנייה.
“אני גם מקווה שבקרוב גם השינוי המיוחל שאנחנו צריכים לעשות, מבקשים לעשות, בתאגיד השידור הישראלי – שיפסיק לעסוק בחדשות ובאקטואליה בעברית ויעסוק בעיקר בהפקות מקור, ביצירה ישראלית, בחדשות בשפות זרות, בהשקעות ביצירה ישראלית של היסטוריה, תרבות ומורשת עם ישראל – אלה הדברים שיהיו בתאגיד השידור הזה.
“אדוני יושב-הראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שעומדת בפנינו לא הייתה צריכה לבוא לעולם אילו תאגיד השידור הציבור הישראלי היה מקיים את חובתו על פי חוק ודואג, בשירותי התאגיד ובהפקות המקור שלו, לייצג את מגוון הדעות הרווחות בציבור בישראל. אבל מכיוון שזה לא קורה, עדיין לא קורה, ומכיוון שלצערי יש עיכובים גם מבית וגם מחוץ בשינויים המיוחלים שצריכים להיערך בשידורי תאגיד השידור הישראלי, באה הצעת החוק הזאת ומבקשת להוסיף תקציב ייעודי בשידורים בשפה הגאורגית.
“חוק השידורים שלי נמצא כבר שלושה חודשים בהמתנה לנסחות במשרד המשפטים, ואחרי שלושה חודשים שם, אחרי שנה וחצי של עבודת מטה במשרד, קיבלנו מכתב מהם בשבוע האחרון, שאומר: כמעט כל המדיניות שלכם לא מוצאת חן בעינינו.
“חוק השידורים שלי, תזכיר השידורים שפרסמנו, והוא עוד השתפר מאז, מבטל לגמרי את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. אין התערבות בתכנים יותר.
“זה הבסיס להצעת החוק – פשוט, ליברלי, קידום השקפת העולם הימנית כלכלית.
“אז אני אומר לכם, הליכוד הקים את התאגיד, והליכוד רוצה עכשיו גם להפריט או לסגור אותו.
“שש שנים שאני מגיש, כנסת אחר כנסת, את אותו חוק להפרטת התאגיד – לא קשור לרפורמה המשפטית ולא לביקורת עכשיו – שש שנים, מתוך השקפת עולם כלכלית ליברלית שבעידן של שוק חופשי ותחרותי אין כל צורך שהציבור יממן שידור ציבורי; כמו שאמרה חברת הכנסת גוטליב, גם בלי שום קשר לתוכן.
“אבל את מה שמיותר – החדשות והאקטואליה, זה מיותר, זה מוטה, ואת זה אנחנו לא צריכים, ואת זה נפריט.
“כאשר תאגיד השידור הישראלי פועל באופן שהוא נגד מדינת ישראל, כמו סרט ההאדרה, ההלל והשבח לרב המרצחים, יאסר ערפאת, צריך שמישהו יבין כאן שבזבוז כספי ציבור באופן הזה לא יהיה יותר על חשבוננו. חדשות ואקטואליה יש מספיק בשוק הפרטי.
“אני מאמין ששידור ציבורי וחדשות ואקטואליה, לא רק שהוא מיותר, היום הוא גם מוטה. הוא גם לא ממלא את דרישות החוק, שדורשות ממנו מגוון דעות בציבור הישראלי ולייצג את ערכיה ואת מורשתה של מדינת ישראל ושל עם ישראל.
“אני רוצה להקדים עוד הקדמה ולומר שבעיניי כל זה מיותר כי התאגיד, בטח החדשות והאקטואליה שלו – צריך להפריט אותם. אין שום סיבה שהציבור יממן במאות מיליונים שידור ציבורי, לא התאגיד וגם לא גלי צה"ל.
“העברנו החלטת ממשלה בתקציב לפני שבועיים וחצי, שמביאים, מחליטים – הצעת חוק לקיצוץ בתקציב התאגיד ולפיקוח של מועצה, שכמו שאמרתי, בעוד שלוש שעות הולכת הביתה.
“אנחנו לא צריכים מאות מיליונים לבזבז על ערוץ חסר רייטינג, שבערוץ השני שלו, מכאן 33, מסית כל היום נגד מדינת ישראל.
“בכל מקרה, ההסתה והאנטי-ציונות שיש, בפרט בערוץ מכאן 33 ומועצת התאגיד הכושלת הזאת, וזאת שלא התייחסה לכמה מכתבים שכבר שנתיים אני שולח אליה; והייעוץ המשפטי לממשלה שמגן עליהם; ולמרות שהחוק אומר שהשר אמון על ביצוע החוק; והחוק דורש מהם להיצמד לערכיה של מדינת ישראל ולתת מגוון דעות, והם לא מקיימים את זה, הייעוץ המשפטי לממשלה מצפצף על החוק, ואומר: שר התקשורת, אין לו שום סמכות.
“חברת הכנסת לזימי, את דף המסרים שלך תעדכני, כי הרי חוק השידורים תכף יגיע לכנסת, ואת תראי שלא שליטה אני מחפש בתקשורת אלא להפך – הסרת ידיה של הממשלה.
“אני הולך לסגור בחוק השידורים את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. לא תהיה יותר שום התערבות בתוכן מצד המדינה, להבדיל ממה שקורה היום.
“קודם כול, כמו שאמרתי, התקציב של תאגיד השידור הציבורי הוא תקציב שנמצא בחוק. הוא נמצא באיזושהי אקס-טריטוריה, ולא ספג את הקיצוצים שכולנו ספגנו בגלל הוצאות המלחמה. אז זה דבר ראשון, ואני מקווה ודוחף למהלך – שיבוא קיצוץ כבר בחוק ההסדרים הקרוב שיאושר בממשלה, קיצוץ שישווה את התקציב הזה ליתר התקציבים, כמו בשאר תקציב המדינה.
“כי תאגיד השידור הציבורי, בעיניי כשר התקשורת, למעשה מועל בתפקידו. יש את ערוץ מכאן 33, שפעם אחר פעם מסית כנגד מדינת ישראל, משמיע קולות פרו-פלסטיניים, משמיע קולות של האויבים שלנו כאילו שהם קולות לגיטימיים.
“נכון, הוא עושה תוכן. אני בעד התוכן. אני נגד החדשות והאקטואליה. אני חושב שחדשות ואקטואליה – הציבור לא צריך לממן. צריך לפתוח את השוק לתחרות, זה הכול.
“יש את האוכלוסייה דוברת הרוסית, שאין לה את הערוץ הרוסי במערך. יש את האוכלוסייה דוברת הערבית, שאין לה את הַלָא TV. ויש את הצופים של ערוץ 14, שאין להם את הערוץ על המערך.
“בטלוויזיה, למשל, אין מגבלות טכניות לפתיחת ערוצים נוספים, יש רק מגבלות רגולטוריות – ואותן נסיר, בעזרת ה', בפרק ב' של חוק השידורים, מייד לאחר הפגרה.
“יגידו לך צפון קוריאה, אבל גם חוק השידורים בטלוויזיה זה אותו רעיון: להרחיב את המגוון, להסיר רגולציה, להסיר את הידיים של הממשלה מהתכנים.
“חוק השידורים שאביא לכנסת בקרוב יביא שינוי משמעותי לשוק כולו – פחות אסדרה, פחות התערבות, הורדת מחירים ותחרות גדולה ובריאה, שתביא מגוון רחב יותר ותחרות באיכות ובמחיר לציבור כולו.
“לגבי חופש הביטוי – להפך; כשתראה את חוק השידורים שלי וסגירת הרשות השנייה וסגירת מועצת הכבלים והלוויין, אתה תראה שלמעשה אני מושך את ידיי מכל התערבות ממשלתית בתכנים, לא יהיה יותר.
“אתם זוכרים את הפרשה שהתפרסמה בגלובס על כך שרולניק, אחד ממחוללי, מיוזמי, מבכירי המחאה כנגד הממשלה, שמקבל על פרק תחקירים שלו, תחקירים שכולם – מעניין איך ולמה – נגד צד אחד של המפה הפוליטית, מקבל 600,000 שקלים לפרק; כאשר בערוצים פרטיים, בתוכניות איכותיות אולי יותר ומושקעות יותר, לא מגיעים לסכומים האלה, ולפעמים אפילו לחצי ופחות בחצי מהסכום?
“אז הנה, הדוגמה שנתתי לך, ודוגמה נוספת לגבי ערוץ מכאן 33, שכתבתי כמה מכתבים, כמה וכמה מכתבים, גם בתקופת המלחמה, על דברים חמורים שנעשים שם מבחינת העמידה לצידה – או אי עמידה לצדה של מדינת ישראל.
“שידור ציבורי צריך להיות מגוון, צריך לתת ביטוי למגוון הדעות. ואם לא זה, אין לו זכות קיום, ואתה יודע את זה יפה מאוד, מאיר.
“אני מיניתי יושבת-ראש ועדת איתור, שופטת, שתכניס רוח חדשה למועצת התאגיד, שתכניס את המגוון.
“זה תעמולה, זה לא שידור ציבורי. זה תעמולה, זו הנדסת תודעה של אותה קבוצה ששולטת כאן בתקשורת ואנחנו נגרום ליתר העם, לציבור, שקולו מושתק, שלא משמיעים אותו, אנחנו נגרום לזה להיכנס.
“נבדק חשד שמי שהפיצו את פרטי החיילים והפרו צו איסור פרסום, ומעמידים את הלוחמים בסכנה אלו ערוץ - מַכַּאן 33, ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל מטעם תאגיד השידור הישראלי.