שלמה קרעי
Shlomo Karhi
“המשמעות היא שמשחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, צריכים להיות משודרים בערוץ פתוח לכולם. אין את האפשרות של היישומון. כמו בתקינה האירופית שהוזכרה כאן רבות.
“שם מדובר על חובת העברה, במקור תלינו את חובת ההעברה בערוצים שמסופקים ביישומון, מכיוון שאין יישומון, אי-אפשר לתלות את חובת ההעברה ביישומון.
“יש טעות בסעיף, שאפשר להבין את הסעיף ככה שכל התנאים שיש בסעיף 73(א)(1), (2), (ב), (ג), חל גם בתקופת המעבר. לא זאת הייתה כוונת המחוקק.
“השארנו את חובת ההעברה, כמו לפני שנת פרסומו של החוק ועד שהמועצה תקבע כללים. מכיוון שהתבקשנו לבטל את חובת ההעברה הכפולה, תיקנו את מה שנמצא כאן במהות במקור.
“הסעיף הזה לוקח את סינון התכנים שהיה בתכנים שעולים ליישומון ומעביר אותו לגבי ערוצים שחייבים בהעברה על גבי מפיצי תכנים.
“מי שנמצא תחת חובת העברה, ממשיכים את הרצף של חובת ההעברה. ערוץ 14 לא חייב היום, לא יהיה חייב כשהמועצה תקבע מי נחשב ספק בעל חשיבות מסחרית, כי הוא לא שולט ב-40% מהשוק, אז לא מחילים עליו חובות חדשות בתקופת המעבר.
“הסיכום עם האוצר שהקיצוץ הזה בתאגיד הוא סעיף התקציב לחוק הזה. שר האוצר אמר לי שכיוון שהיישומון ירד ומערך עידן פלוס נשאר, צריך להשאיר את הקיצוץ.
“משחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית, מסופקים בערוץ פתוח לציבור ולא ביישומון.
“מכיוון שהיישומון ירד, אי-אפשר להשאיר את עידן פלוס כאפשרות בחירה לערוצים. כל בעלי הרישיונות של הרשות השנייה מחויבים לעלות על המערך.
“למרות המחלוקת הערכית שיש לי בנושא הזה, שאני חושב שהיישומון טוב לציבור, הוא מצמצם חילול שבת, הוא לא מאפשר שידורי תועבה, יש התעקשות של חלקים בקואליציה להוריד את הנושא הזה מהחוק, להשאיר את המצב כמו שהוא, עם מערך עידן פלוס.
“מבטלים את הביטול וחוק הפצת תכנים עומד בעינו עם מערך עידן פלוס המיושן.
“פרק ז' היה כרוך בחובת העברה, ברגע שהיישומון מופעל, גם חובת העברה הייתה אמורה להיות מופעלת. מכיוון שאין יישומון, הקדמנו את זה בכמה חודשים לרגע שיש מרשם.
“יש את סעיף 3 לנוסח שהפצתי, "פרק ז' אספקת תכנים על ידי הרשות יימחק". כל פרק היישומון יורד מהחוק. כתוצאה מכך, יש מספר השלכות.
“המהות של סעיף 153(א) הייתה להמשיך את חובת ההעברה הלינארית של מי שהיה חייב בשנה שקדמה לשנת פרסום החוק, עד שהמועצה תקבע מי הוא ספק בעל חשיבות מסחרית.
“ערוצים שתחול לגביהם חובת העברה, יהיו כאלה שיעמדו בכללים שתקבע המועצה באישור ועדת הכלכלה.
“היא שוק חופשי, היא יצירה ישראלית והפקות מקור, היא מגוון דעות, ערוצים חדשים שיוכלו להיות משודרים בכבלים ובלוויין עם פרסום החוק הזה, איסור בלעדיות בספורט, משחקי ספורט בעלי חשיבות ציבורית שישודרו בערוץ פתוח לכולם, נתוני צפיה שישוקפו לציבור, הפסקת מעורבות בתוכן.
“עוד תיקון אחד בחוק הפצת שידורים, תהיה חובה גם לבעלי רישיון זעיר לעלות על מערך עידן פלוס.
“זה סעיף 158, האחרון, שאמרנו שבעלי רישיון לפי הרשות השניה או לפי מועצת הכבלים והלוויין, רואים אותם כאילו הם נרשמו במרשם החל מ-01 בינואר 2027 ולכן, גם חובת העברה חלה מהתאריך הזה.
“אני עדיין חושב שהיישומון הוא הדבר הנכון, שעונה גם לבעיות שהעלו גורמים בקואליציה, נציגי הסיעות החרדיות ואחרים. אפשר היה להגיע לפתרון כולל יישומון, אבל התקבלה החלטה להוריד את היישומון ולהישאר עם המערך המיושן.
“סעיף 147(ד) מדבר על התחולה החל מיום 01 בינואר 2027, מכניסים לתוך התחולה הזאת, את פרק ח' שהוא חובת העברה, שיחול מרגע שהמרשם נכנס לתוקף.
“זה שמשאירים את מערך עידן פלוס, לפי ההסכמות, זה עונה למה שאמרה חברת הכנסת טל מירון ואמרו כאן רח"ל בדיונים, שמערך עידן פלוס לטעמם עדיף על היישומון.
“אנחנו לא מחילים רגולציה נוספת, על מי שלא חלה עליו אותה רגולציה בתקופת המעבר. חובת ההעברה של ערוץ 13 גם תתבטל בעוד שנה עד שנתיים, כשהמועצה תקבע מי נחשב ספק בעל חשיבות מסחרית.
“בהמשך לדיון שהיה כאן קודם על מחיקת סעיף 13ג, מבחינתי אין בעיה למחוק את סעיף13ג בחוק הפצת שידורים. יש תיקון שצריך להכניס בסעיף 153, שמחליף את 13ג.
“משנת 2022 שהתאגיד היה עם תקציב של 780 מיליון, הוא עלה בשנת 2025 לתקציב של 900 מיליון וזה רק הולך ועולה.
“זה דיון קצרצר לא מהותי, יש כאן בקשה בהסכמות קואליציונית לתקן את נושא היישומון. למעשה להוריד את היישומון מחוק השידורים.
“למה אתם לא שואלים מה יגיד האזרח אם בג"ץ מצפצף על החוק? מה יגיד האזרח אם בג"ץ רואה את חוקי הכנסת ושופטי בג"ץ נשבעים כמונו, נאמנים כמונו, למדינת ישראל ולחוקיה, והם באים ואומרים נכון, כתוב בחוק שצריך שני שלישים מ-15, אבל אנחנו קובעים שגם שבעה מספיקים? בלי נימוק, בלי פרשנות שגויה, בלי לומר שחוק הוא לא חוקתי.
“אבל אני שואל כאן אתכם, חברי האופוזיציה, ואת שופטי בג"ץ, תגידו לי, השופט סולברג, בוא נשאל תינוק שהוא לא חכם ולא טיפש, כמה זה שני שלישים כפול 15? האם זה עשרה או האם זה שבעה? בוא נשאל את התינוק הזה שלא חכם ולא טיפש, ברור שהתינוק הזה יענה ששני שלישים כפול 15 זה עשרה. אז איך אתם מעזים, בג"ץ, ברגל גסה?
“חבריי חברי הכנסת, ההחלטה של ועדת החוקה, שאנחנו מצביעים עליה עכשיו, היא רק מעט מזער ממה שבאמת נדרש לעשות כנגד כנופיית שלטון החוק, אותה חבורה שהחליטה שהיא רומסת את החוק ברגל גסה.
“בוא נשאל את התינוק הזה שלא חכם ולא טיפש, ברור שהתינוק הזה יענה ששני שלישים כפול 15 זה עשרה. אז איך אתם מעזים, בג"ץ, ברגל גסה?
“מחר בבוקר אני מנחה אותך לעשות עבודה ולתת לו רק מה שהוא צריך על פי חוק ולא יותר מזה.
“מפברואר 2026 כל הערוצים כולל הזעירים והקטנים ביותר נדרשים לשלם 11 מיליון דמי רישיון בשנה. באנו וניסו לתקן את המעוות.
“יש לי היום עשרה תדרים פנויים לפחות. עשרה. למה אתם לא נלחמים על זה שיוציאו את זה למכרז ברשות השנייה? למה הם שנתיים לא עושים עם זה כלום?
“הוויכוח נפל על גודל אזור הזיכיון החדש. אני ביקשתי גדול ככל האפשר וזה מה שעכשיו אמר. הם אמרו שאי אפשר גדול ככל שניתן ולכן לא עושים כולם.
“שמילה לא אמר שאין תדרים אלא להיפך. הוא אמר להם שיש לכם שני תדרים. צאו למכרז תחנה אזורית נוספת והם לא יצאו.
“אל"ף, אם יש אזרח בישראל שיש לו בעיות קליטה עם גלי צה"ל, נא לעדכן את משרד התקשורת. אני לא מכיר תלונות על חוסר בקליטה בתחנת גלי צה"ל שמשדרת בשלושה תדרים.
“אני ביקשתי מהרשות השנייה ונתנו להם תדרים להקצות לאזור זיכיון גדול ככל שניתן כבר לפני שנתיים כמעט. לא קרה כלום. הרשות השנייה לא עושה את העבודה שלה בעניינים האלה.
“גלגל"צ משדרת בחמישה תדרים וגלי צה"ל בשלושה. גם גלגל"צ יכולה להסתדר בשלושה. זה אותו דבר. זה אותו רעיון. יש בשביל זה יושב-ראש ועדת תדרים.
“הדבר כולל רפורמה. לכן בפעם הקודמת התנגדתי אבל הפעם הזו - - - מבחינתי, מחר בבוקר אני רוצה להוציא למכרזים ארציים.
“יש כאן במקביל סוף-סוף הוצאה של מכרזים ארציים לתחנות ללא הגבלה גאוגרפית.
“זו לא סמכות של התאגיד וזו לא סמכות של ועדת הכלכלה. הסמכות היא סמכות מלאה של יושב-ראש ועדת התדרים.
“דרך האמצע היא שיש אנשים שהמדינה האריכה להם 20 שנים ואנחנו נאריך בעוד כמה שנים. לא זו הבעיה.
“מבחינתי, הארכה של הזיכיונות היא לא הדבר שמפריע. כל עוד יוצאים למכרז ארצי הדבר פותר את הבעיה.
“איך אתם בתאגיד יושבים כאן ונאחזים בקרנות המזבח ב-40 תדרים כאשר יושב-ראש ועדת התדרים ואומר שמספיק לכם 30?
“חשוב לציין כי מדובר בשני ענקי רוח, שהטביעו חותם עמוק ומשמעותי על עולם התורה, החינוך והחברה במדינת ישראל.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת מרב מיכאלי, מבקשת לשנות את מודל ההסכמה הנהוג בישראל לתרומת איברים לאחר המוות ממודל של הסכמה מפורשת למודל של הסכמה משוערת, שלפיו כל אדם ייחשב כתורם איברים אלא אם כן הביע התנגדות לכך מראש. מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
“במשך שנים בג"ץ כבל את ידי צה"ל והגמיש את כללי המשחק למחבלים. ב-2006 הוא הציב מגבלות על סיכולים ממוקדים שאפשרו למחבלי החמאס לשרוד ולהתעצם. ב-2018 הוא אילץ את המדינה לרכך את הוראות הפתיחה באש אל מול המהומות בעזה - -
“לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית.
“במשך שנים בג"ץ כבל את ידי צה"ל והגמיש את כללי המשחק למחבלים. ב-2006 הוא הציב מגבלות על סיכולים ממוקדים שאפשרו למחבלי החמאס לשרוד ולהתעצם.
“לבסוף, תפיסת היסוד של המשפט והרפואה בישראל היא שההסכמה לפעולה בגופו של אדם צריכה להיות הסכמה מודעת, חופשית ומפורשת. החלפתה בהנחת הסכמה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון יסודי זה.
“יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה.
“מרגי, תגיד, בליל י"ז בתמוז שרף אפוסטמוס את התורה, והיום החזרנו את כבודה של התורה.
“- - מה שתרם ישירות לשחיקת ההרתעה ולפריצת הגדר ב-7 באוקטובר. שוב ושוב בג"ץ כפה הכנסת דלק וחומרי בניין לעזה בטענה של זכויות אדם תוך התעלמות מוחלטת מכך שהחמאס מנצל זאת לטילים ולמנהרות טרור.
“הצלחת מערך ההשתלות נשענת בראש ובראשונה על אמון המשפחות והציבור במערכת הבריאות. יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה.
“ההחלטה על קביעת ימי הנצחה ממלכתיים בחקיקה היא בראש ובראשונה עניין של מדיניות ממשלתית ופדגוגית הכרוכה בהשלכות רוחביות ובעלות תקציבית.
“לסיכום, לאחר בחינה מקצועית, אתית ומשפטית מקיפה, ולאור העובדה שלא חל שינוי מהותי בנתונים, בנסיבות או בידע שהצטבר מאז נדונה הסוגיה בעבר, עמדת משרד הבריאות, שאומצה גם על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי אין מקום לשנות את מודל ההסכמה הקיים בישראל. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הכנסת לדחותה.
“ועכשיו מי שמנע הריסת בתי מחבלים, מי שרומז לנו כל הזמן – וגם לא רק ברמיזות – דרך הייעוץ המשפטי לממשלה, שגירוש משפחות מחבלים לא בא בחשבון, מי שדואג לביקורים ולנוחות של מחבלים נתעבים בכלא, מי שקבע שיש לספק חשמל למחבלים גם בזמן לחימה, מי שכבל את ידינו מול הטרור – הוא זה שיהיה המועמד לחקור את מחדליו שלו?
“החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בהתניות הבאות: 1. הסעיף שעניינו תקציב יימחק; 2. בכל הסעיפים הנוגעים למערכת החינוך יתווסף "ככל שיחליט על כך שר החינוך"; 3. בכל הקשור לצה"ל, בהרכב המועצה הציבורית יוסר נציג צה"ל, ולעניין קיום יום זיכרון, הצעת החוק תתוקן כך שתותאם לפקודות הצבא; 4. בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמה עם משרד ראש הממשלה, ביטחון, האוצר המורשת ומשרד החינוך.
“בג"ץ, שאתם מנסים לקשור לו כתרים כאן בהצעות החוק שלכם, הוא הגוף שהתערב פעם אחר פעם בהחלטות הביטחון של ישראל. הוא האחרון שיכול להיות אחראי על חקירת המחדלים שהובילו לאסון.
“מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
“מבדיקה מול גורמי המקצוע עולה כי להצעת החוק עלות תקציבית והשלכות מערכתיות. לכן, על המציעים לבחון את מקורות המימון הנדרשים בהתאם לחוק-יסוד: משק המדינה.