“יום שישי, בזמן שאני בדרכי לנחם את משפחתו של ימנו זלקה זכרונו לברכה, שנרצח על-ידי כנופיית נערים פושעת, אני מקבלת טלפון מבן המשפחה שלו. הוא מודיע לי בייאוש שעדיין לא משחררים את הגופה מהמכון לרפואה משפטית. הייתי צריכה לעצור את הכול ולהתערב אישית כדי לחלץ את שחרור המנוח, רק כדי שהמשפחה תוכל להביא אותו למנוחות לפני כניסת השבת.