“יום שישי, בזמן שאני בדרכי לנחם את משפחתו של ימנו זלקה זכרונו לברכה, שנרצח על-ידי כנופיית נערים פושעת, אני מקבלת טלפון מבן המשפחה שלו. הוא מודיע לי בייאוש שעדיין לא משחררים את הגופה מהמכון לרפואה משפטית. הייתי צריכה לעצור את הכול ולהתערב אישית כדי לחלץ את שחרור המנוח, רק כדי שהמשפחה תוכל להביא אותו למנוחות לפני כניסת השבת.
“מה שהכי הרגיז אותי, שהם הכניסו את הנושא של מכון לרפואה משפטית, שזה סופר חשוב והם צריכים לקבל כסף, אבל לא הגיוני שזה יבוא מקרן העושר, טיפול בגופות.
“למה 16 מיליון שקל מכספי קרן העושר, שאמורה לדאוג לדורות הבאים, עוסקת במחקר של גופות?
“זה אחד, ותשמעי, אני חושב מאוד שצריך להרחיב את המרכז לרפואה משפטית, רויטל, הקמת מתקן חדש למכון הלאומי לרפואה משפטית, היה צריך לעשות את זה גם לפני עשר שנים מבחינתי, חשוב מאוד, יש לנו בעיה מאוד קשה.
“אין תכלית להקמת רשות לאומית בעוד הקומה הראשונה בטרם נבנתה ולפני שפעילות המכון הוסדרה בחקיקה. לכן, כשהמכון יוסדר בחקיקה, יהיה מקום לבחון את הנושא של רשות לאומית.
“לסיכום, נוכח כל האמור, ומשעה שטרם נעשתה בחינה מחודשת ועבודת המטה ההכרחית, אני קורא לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק במתכונתה הנוכחית.
“המצב הקיים היום הוא בלתי אפשרי. המכון לרפואה משפטית הופך להיות אסקופה נדרסת במשרד הבריאות גם ברמה התקציבית, גם ברמת התקנים וגם ברמת היכולת שלהם לגייס רופאים. היום, כדי לגייס את הרופאים האלה, שצריך להילחם עליהם, אתה חייב גמישות שלא קיימת במנגנון הקיים היום. ולכן אני אומר, חברי הכנסת, חייבים לתמוך בהקמת המרכז הזה.
“אבל מאז כניסתי לתפקיד – וזה לא מתבטא רק במילים – שמתי לי כיעד עם הנהלת המשרד לקדם את תחומי פעילות המכון, מתוך הכרה בחשיבות ובחיוניות עבודות המכון לרפואה משפטית.
“זה בגלל שבמכון לרפואה משפטית עובדים בסך הכול חמישה רופאים מומחים וארבעה מתמחים. אם נשווה את זה לצורך כאן בארץ, צריכים להיות לפחות כ-50 רופאים מומחים כדי שיוכלו לעשות את העבודה.
“ברשות הפלסטינית יש שלושה מכונים פתולוגיים; בישראל יש מכון אחד. זה לא סביר. לא סביר. לכן האוצר צריך לעשות את מה שאתה ביקשת ומה שאמרו צוות המכון כדי לפתור את הבעיה ואת המצוקה הזאת.
“אני חושב שאין ראוי ממנו. אין ראוי. הוא מייצג. אנשים צריכים להבין, המכון, מעבר לכך שבשוטף הוא גורם ליצירת צדק אמיתי, כשמגיעה גופה – במקרה הזה זה לא משנה מה – בשביל אמצעי זיהוי הם גורמים למנוע את האסון הבא, אם זו תאונה ואם זה חומר כזה או אחר, אם זו בעיה גנטית במשפחה.
“חשוב לי לומר שהאמצעים מבחינת כוח אדם שעומדים היום לרשותו של המכון לרפואה משפטית, שבסך הכול מקצה לקצה אלה חמישה רופאים, מול התקינה שאתם כבר הכרתם, שמדובר על 50 תקני כוח אדם – זה פער שהוא עצום בסדרי גודל.
“לאורך כל התקופה המכון הלאומי לרפואה משפטית פעל ופועל בעצימות גבוהה, ביעילות ובמהירות. עובדי המכון עבדו ועובדים בתנאים לא פשוטים במלאכת זיהוי הגופות ובתיעוד התקיפות האכזריות שביצעו מחבלי החמאס בנשים, ילדים וקשישים תמימים.
“אז זו השאלה שלי: האם בעצם משרד הבריאות חושב כן להקים עוד מכון פתולוגי? יש תשתיות באחד מבתי חולים בנצרת לדבר הזה. אולי זה יעזור לפתור את הבעיה, וזה גם יפתור את המצוקה שלנו, מה שנאמר כאן לגבי שחרור גופות בסופי שבוע.
“ולכן, הפעולות הללו שאנחנו עושים ושעושים שם במכון הן עבודת קודש, ואני רוצה לברך כאן ולהודות לעובדי המכון המסורים שעושים עבודת קודש במהלך כל השנה.
“כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בצל הריבוי המזעזע של מקרי הרצח, מקרי המוות כתוצאה מתאונות דרכים, מקרי המוות כתוצאה מתאונות עבודה, מקרי מוות מסתוריים – אנחנו ישנים ומתעוררים על מקרים של רצח – אני רוצה לדבר על נושא שלא מעניין אף אחד כנראה, ודאי וודאי שהוא לא מעניין את הממשלה הנוכחית. אני רוצה לדבר על התפקוד של המכון לרפואה משפטית באבו כביר.
“רבותיי, המכון לרפואה משפטית אבו כביר פועל ומתפקד בתנאים לא תנאים. יש מצוקה של כוח אדם במכון. רופאים באים, מתחילים, עוזבים, נוטשים, בורחים, כי לא מתגמלים אותם כפי שצריך.
“אנחנו היינו עדים בסוף השבוע למקרים שהצטרכו לחכות לסוף השבוע, והתשובה הייתה שהתקציב הופסק. בינתיים המשפחות ימשיכו לסבול עוד יותר ואנחנו כאן נמשיך להוסיף על הכאב שלהן.
“אנחנו מבקשים את שמירת הסטטוס-קוו ופתיחת שלוחה של המכון לרפואה משפטית בנצרת – שזה פותר את הבעיה, זה טוב לכל הצדדים, זה גם מחזק את בית החולים בנצרת.