אוריאל בוסו
Uriel Buso
“בכהונתי כשר הבריאות, פעלנו רבות להרחבת שירותי בריאות הנפש, להעצמת מרכזי השיקום, לגיוס מטפלים נוספים וליצירת רצף טיפולי אחיד כדי שכל אחד ואחד יקבל את הטיפול שמגיע לו.
“נושא הפסיכולוגיה נמצא בתיעדוף גבוה מאוד של משרד הבריאות, ושלי באופן אישי כשר. הבוקר קיימתי פגישה חשובה וארוכה בנושא הזה.
“כמובן, אנחנו משתתפים בצערן של המשפחות שסבלו מאותה אלימות, וקוראים לציבור כולו, חלילה, כפי שציינתי, לא לקבוע סטיגמה על מתמודדי נפש, ומעודדים כל תהליך שמטרתו הפחתת אלימות ומתן טיפולי רפואי טוב יותר למתמודדים.
“ישנו מיקוד משמעותי בצרכים של המתמודדים עם תחלואה נפשית קשה, בניסיון לתת מיקוד על רצפי הטיפול ואיכות הטיפול, וליצור מנגנונים שמסייעים לשפר את ההיענות לטיפול בתוך האוכלוסייה הזו.
“יש לציין כי בניגוד לסטיגמה – ואני חייב להדגיש את זה – מתמודדי נפש אינם אלימים. יש להיזהר מיצירה של סטיגמה כזו, ויש לזכור שמצבי הקצה שכוללים אלימות הם מצבי קצה, ולא מעידים על הכלל.
“אנחנו חושבים שמדובר בשגיאה אמיתית, שחוטאת למטרה, בסופו של דבר, והמספרים שמוצגים שם של מי שזקוק ויזדקק לתמיכה, הם לא פרופורציונליים למה שקורה באמת.
“דווקא מתוך כך, מתוך המשבר והקושי, מתגלה חשיבות המיוחדות של היום הזה. יום בריאות הנפש הוא יום של מודעות, יום שבו כולנו עוצרים לרגע ומבינים.
“לצערנו, תכנון כוח אדם ותקציב לאורך שנים לא היה מספק עבור הצרכים הרבים שאנו נתקלים בהם, ולכן משרד הבריאות עוסק בהגדלת השירותים והרחבתם, אם במתן מענה לטיפול מניעתי לסימפטומים של טראומה במרכזי החוסן שהרחיבו את פעילותם בהיקפים אדירים, דרך הרחבה חסרת תקדים של שירותי בריאות הנפש בקופות החולים, הרחבה שאנו רואים את תחילתה בשנה זו ונמשיך ונראה את פירותיה בשנה הבאה, בעזרת השם, וכלה בבתי חולים שמייצרים מענים ייעודיים לצרכים של אזרחי ישראל במרפאות, במחלקות, במרכזי המשבר והטראומה.
“ילדה מאשדוד בת 16 שחזרה לישון עם ההורים שלה בגלל רצף האזעקות והנפילות שהיו שם. אם אני מדבר על אשדוד, כבר תכניס 250,000 אזרחים נוספים ועוד מאות אלפים במעטפת. מה המשמעות? זה חרדות.
“בשנה האחרונה אנו מובילים עם המשרד את התוכנית הלאומית לבריאות הנפש בתקציבים חסרי תקדים ובעבודה מאומצת. זהו מהלך היסטורי, שאנחנו מובילים במאמץ אדיר ובהשקעת משאבים נכבדים במטרה לייצר פתרונות ומענים ולקדם את המהלך, כדי להבטיח שמה שהיה לא יהיה עוד.
“משכך, הממשלה החליטה לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית בשלב הזה, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה הזו.
“יש אצלי ישיבת רוחב שבועית עם כל האגף לבריאות הנפש. היום מגיעים לכאן – בגלל שאני בכנסת, ולא למשרד – ארבעת מנכ"לי הקופות בשביל לתת לי עדכון מה הפעולות שנעשות בנושא, ואני אלך לשבת בראש פורום שמטפל בנושא של התוכניות הללו.
“מייד עם היכנסי לתפקיד שמתי בפניי יעד ראשי לשפר ולהצעיד קדימה את מערכת בריאות הנפש, שסבלה שנים ארוכות מתקציבים מדוללים, שהביאו לתורים ארוכים ובלתי נסבלים למי שזקוק לטיפול רפואי נפשי.
“מעבר לכך, אני יכול לומר לך שלמשל שנה שעברה נתנו מבחני תמיכה של 85 מיליון שקלים לבתים מאזנים, והכסף לא נוצל. למה? כי לא נעשו מעשים. אנחנו לא ניתן רק מבחני תמיכה, אנחנו ניתן קנסות למי שלא ישתמש במבחני התמיכה הללו, ויצטרכו להשתמש בכספים.
“אומר לכם שללא ספק, משרד הבריאות כדוגמה מטפל במאות ובאלפי נושאים ברמה היום-יומית, אבל אין נושא שנמצא בראש סדר העדיפויות כמו בריאות הנפש, ואני רוצה לברך את חברת הכנסת וולדיגר.
“עיקרי התוכנית שהוגשה, חברי הכנסת: תקציב קופות החולים, על מנת שיוכפל מספר הטיפולים – מדובר בתקציב של כמעט 700 מיליון שקלים; שיפור השירות והתשתיות במערך האשפוז הפסיכיאטרי – גם שם חייב להיות שיפור; מענקים לפסיכולוגים במערכת הציבורית עד להסכמי שכר נאותים.
“נושא בריאות הנפש, כפי שאמרתי – ואמרתי את זה כאן ואני אומר את זה היום כשדיוני התקציב בעיצומם – הוא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, עם תוכניות נרחבות.
“אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המערכת כיום הוא מתן מענים לנושא בריאות הנפש, אתגר שהיה קיים טרם המלחמה, וכעת, באירועי 7 באוקטובר במיוחד, האתגר רק התעצם. שיפור המענה לבריאות הנפש במערכת הציבורית הוא מהמשימות המרכזיות של משרד הבריאות.
“לכן, משרד הבריאות הציב את התגמול לפסיכולוגים במערכת הציבורית כאחד מיעדי התוכנית הלאומית לבריאות הנפש שכרגע מונחת בפני האוצר. היא כזו שפתרונה יאפשר הגדלה משמעותית של המגעים במערכת, יותר טיפולים ליותר אנשים.
“אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני המערכת כיום הוא מתן מענים לנושא בריאות הנפש, אתגר שהיה קיים טרם המלחמה, וכעת, באירועי 7 באוקטובר במיוחד, האתגר רק התעצם.
“אני חושב שלפחות בהשתדלות שלנו, כל אזרח שיצטרך סיוע נפשי ברמה הראשונית, השנית והשלישונית – אני חושב שיקבל. אנחנו ניזום הגעה – זה בדיוק החלק החשוב – בפנייה למי שצריך, גם אם הוא לא חושב שהוא צריך, וזה אחרת.
“נגעתם בנקודה מאוד מאוד כואבת של מערכת הבריאות במדינת ישראל, מערכת בריאות הנפש, בשגרה אני מתכוון, שנמצאת בחסר עצום בכל הפרמטרים – תקציבי, כוח אדם, הכשרות.
“זה לא סוד שקיימת כיום במערך בריאות הנפש מצוקה כללית קשה, מחסור בפסיכיאטרים בכלל ובפסיכיאטרים בשירות המדינה בפרט. והכול, כמובן, על רקע הרפורמות, ויש כאן קושי שרק הולך ומחריף.