ולדימיר בליאק
Vladimir Blyak
“המתווה הזה – והייתי חלק בכל הדיונים – למרות כמה שינויים ושיפורים שהוכנסו בו, משקף היטב את היחס המזלזל של נתניהו וסמוטריץ' למגזר העסקי. יש פה מענה חלקי בלבד לעובדים ולמעסיקים בנושא של החל"ת.
“אנחנו ארבעה, חמישה ימים אחרי שהמלחמה התחילה ועסקים עדיין לא קיבלו שקל של פיצויים.
“לדעתי, אנחנו ביום ה-45 מאז פרוץ הלחימה, וזה הדיון הראשון במתווה הפיצויים. בעיניי זה הביזיון הכי גדול, הכי גדול.
“לכן, המתווה או החוק שנמצא כאן היום על השולחן צריך לתת מענה רחב ככל הניתן, ככל הניתן, בלי תירוצים ובלי המילים שהאוצר אוהב להשתמש בהן – השלכות רוחב.
“אני שוב אומר, דווקא אולי במבט קדימה, אני קורא לממשלה הזאת ולכל הממשלות בעתיד: מלחמה – לא מלחמה, מבצע – חייבים להביא פיצויים לבעלי עסקים בשבוע הראשון של האירוע, ומייד לשלם מקדמות. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה.
“ובמקרה הטוב מתווה פיצוי לעסקים קטנים ולשכירים, מתווה חל"ת של השכירים, אולי יעבור במחצית השנייה של אפריל, אולי, ואז אנשים לא יקבלו את הכסף לפני אמצע מאי, אדוני היושב-ראש.
“אני רוצה לספר לכם, חבריי חברי הכנסת, שאנחנו ביום ה-18 למלחמה, ועדיין כמובן, כמעט כמובן, אין מתווה פיצויים לעסקים הקטנים ואין מתווה חל"ת לשכירים. כי באמת, הממשלה פחות מתעניינת בבעיות האמיתיות של אנשים אמיתיים.
“אני רק רוצה לפזר את הערפל: אין מתווה, אין שום דבר בכנסת, אין הצעת חוק. אין באמת מתווה, יש באמת רק הצהרות חלולות. העסקים מחכים לפיצוי ואין להם מושג מתי וכמה הם יקבלו.
“למרות שהיו לנו לא מעט ויכוחים סביב מתווה הפיצויים לשכירים, אבל עדיין, המתווה היה על השולחן, ולא במקרה אני כבר ביום הראשון של המלחמה, במוצאי שבת של 28 בפברואר פניתי לשר האוצר ואמרתי: בוא נאמץ את המתווה של עם כלביא, כנראה נצטרך קצת לחדד אותו, קצת לשנות אותו, קצת להתאים אותו לסיטואציה טיפה אחרת, אבל אפשר לפרסם אותו כבר בימים הראשונים של המלחמה.
“אנחנו יכולים לעשות את זה מהר, כי גם עסקים קטנים, גם העצמאים וגם השכירים מחכים לוודאות.
“ביום השני של המלחמה פניתי אליך וביקשתי לאמץ את המתווה של פיצויים לעסקים, שהיה בתחילת המלחמה – אגב, שחוקקנו די בניגוד לדעתו של משרד האוצר – ואני רוצה לברך אותך, כי אימצת את ההצעה שלי, והבאת את המתווה של תחילת מלחמה.
“אבל, וזה אבל גדול, ואני מדגיש את זה, המתווה שהיה בתוקף אז, זה היה לפני כמעט שנתיים, הוא רק הבסיס. למערכה מול איראן היו מאפיינים משלה, ולכן יש צורך לעדכן אותו ולהרחיב את המתווה במספר נקודות, ואני אפרט: קודם כול לקבוע את שיעור הירידה במחזור או ביחס ליוני 2024 או ביחס ליוני 2023, לבחירת העסק; דבר נוסף להגדיל את המענקים לעסקים עד מחזור של 300,000 שקל בשנה בלפחות 20%; להגדיל את מענק ההשתתפות בשכר עבודה מ-75% ל-85%; להגדיל את מקדמי הפיצוי של הוצאות מזכות, מי שמכיר את המתווה, בלפחות 15%; לעסקים שספגו נזק ישיר מירי הטילים, ואתמול הייתי בעסק כזה בתל אביב, להעניק להם פיצוי בגין נזק עקיף עד לחידוש הפעילות העסקית.
“לפני יומיים העברתי לשר האוצר הצעה: במקום לנהל עכשיו דיונים ארוכים, להתמהמה ולנסות להמציא את הגלגל או את המתווה מחדש, אפשר להחיל באופן מיידי את מתווה הפיצויים ומתווה החל"ת שהיה בתוקף בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 בדצמבר 2023, המתווה שעבדנו עליו יחד בוועדת הכספים, קואליציה ואופוזיציה, שנתן בסך הכול מענה נכון ויחסית מדויק למגזר העסקי.
“הם היו שם כעסקים שנפגעו במהלך המלחמה, שנמצאים בקריסה, והמדינה לא מסוגלת לספק להם מענה ראוי, בטח במסגרת המתווה הכלל-ארצי שלא קיים.
“הם היו שם כעסקים שנפגעו במהלך המלחמה, שנמצאים בקריסה, והמדינה לא מסוגלת לספק להם מענה ראוי, בטח במסגרת המתווה הכלל-ארצי שלא קיים.
“יהיו שם נציגים של עשרות אלפי עסקים, ולא תמצאו עסק אחד במדינת ישראל – עסק אחד שהמלחמה היא טובה לו.
“בואו נדבר על העסקים הקטנים בכל המדינה: העסקים הקטנים נמצאים במצוקה מאוד מאוד קשה, והחל מ-31 בדצמבר אין פיצוי כלל ארצי. מבחינת משרד האוצר, המלחמה הסתיימה ב-31 בדצמבר.
“עכשיו, שימו לב: משרד האוצר, נכון לעכשיו, מסרב לפצות עסקים בענפי הטקסטיל והחקלאות שספגו הפסדים כבדים וגם חובות אבודים בעשרות מיליוני שקלים ברצועת עזה. למרות כמה דיונים ולמרות ההתעקשות שלנו, גם של הקואליציה וגם של האופוזיציה, אין מתווה פיצוי ואין גם כוונה לפצות, כנראה.
“לא היה במה לדון, כי פיצויים לעסקים, לעצמאים, לכל אלה שמחזיקים היום את כלכלת ישראל, את העורף במלחמה – זה פשוט לא דחוף לשר האוצר.
“אני יודע שאנחנו כבר חודשיים בוועדת הכספים מחכים למתווה מיוחד לעיר אילת; אני יודע שאין עדיין מתווה פיצויים לחודש דצמבר לכלל הארץ ואין מתווה פיצויים לבעלי עסקים בטווח 0–40 לחודשים נובמבר ודצמבר; אני יודע שאין כסף בקופת המדינה ואני יודע שהכול מתעכב ושר האוצר מעכב את זה עד שזה מגיע למשרד המפלגתי שלו. במשרד המפלגתי שלו אין שום בעיה – הביזה הקואליציונית יכולה להימשך גם בעת המלחמה.
“אבל לאור המצב הביטחוני בשנים האחרונות, ישנו צורך אמתי בגיבוש מתווה פיצוי קבוע וברור לעסקים בכול מצבי החירום – במלחמות, מבצעים צבאיים, מגיפות, רעידות אדמה.