יעקב מרגי
Yaakov Margi
“אני יכול לומר מרחשי ליבי, אני חושב שהכלי הזה שנקרא הצבעות שמיות כבר הפך להיות לזול מדי ושחוק מדי.
“אין הגנת פרטיות, הם יודעים את הסדר-יום הקבוע שלי, הם יודעים הכול. אז מה נשאר עוד בפרטיות?
“התפיסה של הרכבת הקלה בארץ היא שונה מהתפיסה הבין-לאומית. דווקא הניסיון הראשון שלנו בירושלים – אני זוכר שהייתי בשטרסבורג בפעם הראשונה וראיתי את הרכבת הקלה שם, השקטה כזו, פסטורלית, אפילו על דשא, אתה יודע, גידלו דשא ואתה לא רואה את המסילה.
“בתחילת היום אמרתי שאנחנו הדרומים יכולים רק לקנא, אבל אני חושב שגוש דן לא יכול להתקיים בלי זה וצריך לעשות הכול. ירושלים עמוסה וצפופה, אנחנו מרגישים את זה לא פחות, אין ספק שלא צריך לעצור.
“אני אומר לך כריבון, כמחוקק, אם יש משהו שהמדינה צריכה לעסוק בו כדיון לאומי, זה טיפול במשבר כוח האדם. יש מקצועות שאתה מתפשר בהם בעמוד השדרה, נוגע בעצם של עמוד השדרה כבר.
“אני חושב שאין שלא צריך להתפשט כי כל האויבים שלנו מחכים לכל פיסת מידע. אני לא אומר שלא נבקר – לבקר, לכתוב את זה בדוחות, מה שצריך להיות חסוי, חסוי; מה שצריך להיות גלוי, גלוי, וכשיטת בית שמאי להחמיר.
“שוב, אני אומר לכם עכשיו בנימה כללית לאומית, הכנסת היא כלי, תשתמשו בה. תשתמשו בה נכון, ותעזבו את רעשי הרקע, תמצאו אוזן קשבת גם בקואליציה, גם באופוזיציה.
“אני אומר לך, הבעיה שלנו כמחוקקים, כיו"ר הוועדה, הרבה פעמים אתה רוצה להיות קשוב לגופים האלה, בשלב החקיקה, אתה נותן, נותן, אתה לא יודע למה לצפות.
“לצערי הרב, לא יודע למה האוצר לא - - - יש משבר תחזוקה במדינת ישראל. אצל החבר'ה הצעירים המיתוג עובד. אם המיתוג של אבטחת רכבות והמטרו, לצורך העניין, התחבורה, הכול יהיה ברמה גבוהה כמו אבטחת אישים, אלך לשם.
“אם יש מצוקה, המוח האנושי, בגלל זה הוא גמיש, צריך לקחת כאלה שלא זכו להיות רובאי חמש ורובאי שבע, אלא היו במקצועות טכניים חשובים, לקחת אותם, לתת להם אימון אזרחי.
“אם לא יהיה מיתוג לזה, אני לא רואה בחור נורמטיבי שעבר שירות צבאי, נתן למדינה, רוצה או חולם על הנסיעה הארוכה שלו למזרח ורוצה גם ללמוד, רוצה לצבור קצת הון כדי לממש את כל החלומות שלו, לא.
“אני לא רוצה להתייחס ספציפית לנקודה הזו, אבל כמי שכיהן גם כשר, גם בתפקידים נוספים, הפרקטיקה לפעמים בחיי משרד, חיי שר, חיי פקידות בכירה, יש דינמיקה של עבודה ויחסי אמון בין הנהלת המשרד למחלקה המשפטית. כמו שאני מתרשם שהיה במצב החירומי הזה, הנושא הושחר ולראייה הייתה בקשה של הסמכה, לראייה.
“ומלווים, לכי תמצאי מלווים היום. לכי תמצאי, יש מישהו שמוכן לעבוד בשכר עלוב כזה?
“יש אפשרות של לבוא, והורה שמוכן להסיע את הילד שלו או את הילדה שלו והמדינה תשפה אותו על ערך ההסעה, שזה יקרה.
“מדינת ישראל מתמודדת עם אתגר ההסעות בכלל לא בהצלחה, ואני אומר את זה בלשון המעטה. יש משבר תעסוקה במדינת ישראל, אנחנו יודעים מה קורה בענף ההסעות, תחום הבטיחות, תחום המוגנות.
“האוצר צריך לממן את זה, לחשב את העלויות של זה, לאפשר את זה, להוציא סקר, קול קורא להורים, לא יודע, או כל דרך אחרת לדעת.
“אני חושב שחלק מהפתרון, לא כל הפתרון, כי לא כולם יכולים, חלק מהפתרון נתון בידיים של ההורים. חלק גדול מההורים יעדיפו לעשות את זה בעצמם ולקנות את השקט הזה ואת הבטיחות ואת הביטחון של הילדים שלהם. היה פיילוט, ואני חושב שהפיילוט הוכיח את עצמו.
“אני אומר, הרומן שלי בסוגיית ההסעות התחיל עוד כיו"ר ועדת החינוך, והוברר לנו כבר אז שאין תקנות בכלל איך מסיעים ילדים עם צרכים מיוחדים, לא היה. לא היה. כמה זמן צריך ילד, יכול לנסוע בהסעה, איך קושרים כיסא, לא היה.
“לצערנו הרב, כל סוגיית האזרחים הוותיקים מפוצלת בין כמה משרדים. אין אחריות לכן צריכה להתקבל החלטה לאגם את זה במשרד אחד, לשתף את השלטון המקומי עם משאבים. היום אין מסד נתונים אפילו של אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות.
“ארגוני נוער, אין תנועות נוער. יש רשימה סגורה של תנועות נוער, לא פתחו אותה. יש רק ארגוני נוער.
“הצעת חוק ראויה, הלוואי ויכולנו לתמוך, אבל המשמעת הקואליציונית מגבילה אותנו.
“3 מיליון ישראלים תחת מתקפת טילים בלי מרחב מוגן, זה סדר העדיפויות שלכם תחת מלחמה? כשיורים עלינו טילים בכל רחבי הארץ? אתם לוקחים את המיליונים, במקום לתת למיגון אתם נותנים לחברים של צבי סוכות ושל בצלאל סמוטריץ?
“אני רוצה לשאול את הליכודניקים שיושבים פה באולם, איך אתם מאפשרים לזה לקרות? שלושה מיליון ישראלים ללא מיגון ואתם לוקחים 400 מיליון שקל ובמקום למגן את אלה שזקוקים, נכים, מוגבלים, אלה שאין להם גישה למרחב מוגן תחת טילים, נותנים את זה כאתנן פוליטי לחברים של בצלאל סמוטריץ.
“אני אגיד לכם מה יהיה בסוף? הנה אני אומר לכם, גורלם של הטבות המס האלה להתבטל כולן. שלוש דקות לרשותך.
“זאת האמת העצובה, מה נהיה מכם חברי התנועה הלאומית הליברלית? מה לאומי בכם כשאתם מפקירים למעלה משלושה מיליון אזרחים לגורלם ללא גישה למרחב מוגן? קיצצתם בתוכנית של החמישה מיליארד למיגון הצפון, עכשיו אתם לוקחים עוד 400 מיליון שקל במקום להעביר למיגון, במקום לדאוג לצרכי הבריאות בסורוקה, ביוספטל, לאלו שבאמת זקוקים לתקציבים האלה, מעבירים אותם לחברים של בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות, כי זה מה שהכי חשוב, נכון?
“עמדתי האישית היא שקצבת הזקנה היום היא סכום נמוך מאוד, לא מקיים בכבוד, וצריך לעשות אותו דיפרנציאלי לעתיד לבוא.
“ברשותך, מעבר לצורך החירומי, המשרד ניזוק. בדיונים בתוך הממשלה, כשאין לך קשב מלא – ויש לי רק מילים טובות על חיים כץ, אבל הקשב שלו מחולק לארבעה. משרד הפנים זה חירום.
“אנחנו צריכים לעשות הכול, הכול – הממשלה וכולם ביחד – לא להוריד את זה מסדר-היום, כדי למצוא קצה חוט, ולהשיב אותה למשפחתה ולהוריה.
“אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות זה להקים רשות רישוי בתוך משרד הבריאות, אבל לא מתוך התקנים – שתתעסק רק ברישוי.
“יוליה, הוא בן 28 עם ילדה עם צרכים מיוחדים, נפגעת חרדה. מראים להם את זה, ל-50 שוטרים, ב-3:00 לפנות בוקר, אין שום הצדקה. אפשר לבוא ב-8:00 בבוקר ולקחת אותו אחר כבוד - -
“כן, כן, אני אתן לך, על חשבוני. אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות זה להקים רשות רישוי בתוך משרד הבריאות, אבל לא מתוך התקנים – שתתעסק רק ברישוי. אנחנו רוצים אישור משרד הבריאות, ובסוף שמים רופאה אחת או פקיד אחד על נושא מסוים.
“אתם יודעים כמה פעמים אמבולנסים תקועים בנמל באשדוד בגלל שלא חותמים את החתימה הזאת?
“התקציב של הדוד סם מאמריקה נגמר. אין לו מה לחלק לראשי הרשויות בלי קריטריונים.
“הדרך היחידה לדרבן אותם היא תחרות בנושא הזה. אתה יודע מה? אני הייתי בדיונים של ה-75 דולר ואני זוכר שאמרו שעולם העסקים הולך להיחרב.
“האיזון ל-150 דולר זה טיפול בחזירות של העסקים הישראלים.
“אי לכך, אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
“חברי הכנסת, מאחר שעומדת לי הזכות להודעה אישית ואני לא יכול לממש אותה – אני מכיר רק בריון אחד שחסם כבישים ושרף כבישים ושרף צמיגים, וקוראים לו חברת הכנסת נעמה לזימי.
“אני מבקש להעלות את הנושא של מצבם ההומניטרי של בני חבל ביאפרה בניגריה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה מאוד. יש כמה גרסאות, אם זה 50 או 70 מיליון בני אדם, רובם בני שבט האיגבו, אלו אנשים שרואים את עצמם כחלק מאותם עשרת שבטים אבודים של העם היהודי.
“אני בז ליהודי הזה, וכואב לי שהיו תקופות שעוד הערכתי אותו.
“אם פשוט היינו רק מחליפים משקפיים והיינו רואים בחברה החרדית הזדמנות, אם היינו רואים בחברה החרדית, על כל מרכיביה ועל כל מאפייניה, הזדמנות – היינו מנצלים את המשאב הזה. במקום זה אנחנו נכנסים למקומות של דרך ללא מוצא, של ויכוחים.
“ואותו אהוד ברק, במקום הכי שפל, הכי לא ערכי, הכי מבזה, מדבר על העלייה האיכותית שבנתה את המדינה ובונה את המדינה, בנתה את צה"ל ומחיה את צה"ל עד היום. מיטב בניה. אבל הוא, כנראה, במקום הכי שפל, מעדיף את הבחורות המולדוביות.
“הבית הזה נועד לוויכוחים נוקבים. צריך לעשות אותם במכובדות. צריך לעשות אותם במכובדות.
“חברים, אנחנו הורדנו את הבית הזה לשפל. לשפל. לאן עוד נגיע? לאן עוד נגיע? לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו את דבריהם על הדין.
“אתה לא יכול מצד אחד להיאבק פה, לשלול את אופק חדש מהמורים החרדים, ומצד שני לתהות למה אין מורה מוסמך למדעים.
“מורה בלי שכר של אופק חדש יבוא לעבוד בהוראה?
“אנחנו יודעים מה מלמדים במזרח ירושלים? יש מפקחת שתיכנס למזרח ירושלים? הסתה. הסתה.
“אז כפי שאני מצפה שאי פעם יתמודדו עם אתגרי העוני, עם מחוללי העוני – שלא רק נדבר על הנגב, אלא על הפערים הגדולים שהולכים ומתעצמים, כי הנגב, כפי שאמרה יסמין, הוא הזדמנות. הזדמנות של המדינה הזו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, גברתי יסמין פרידמן, אשת הנגב, תודה שאת מעלה את הנושא הזה לסדר-היום, אני חושב שזה חשוב. אבל למרות שזה יום הנגב – הכותרת היא בומבה, מה שנקרא, וביטוי אחר, לא פרלמנטרי – בינגו. אני חושב שלדבר על אתגרי הנגב זה הנושא הכי חשוב.
“אני חושב שגם הטבות מס מביאות תושבים ליישוב. זה הוכח בהרבה מקומות, וצריך להיות נדיבים. זו תרומתי.
“אני מנצל את זכותי ורשותי ולומר הערה. כשבדצמבר הבא, כשבדצמבר 2026, בתי חולים ממשלתיים יושבתו, קופות חולים לא יעבדו, שופטים לא ישפטו, זה בגלל צביעות ופופוליזם של חברי הכנסת. תודה.
“ההבדל הוא שכשמצהירים הצהרת חוק, שולחים אותה לוועדת שרים, לא מדברים עם אף אחד, ורוצים שוועדת שרים לא תאשר אותה, כדי שאפשר יהיה לבוא במליאה ולשאת נאומים על כמה יש אנשים חשוכים כאן וכו'.
“כשבדצמבר הבא, כשבדצמבר 2026, בתי חולים ממשלתיים יושבתו, קופות חולים לא יעבדו, שופטים לא ישפטו, זה בגלל צביעות ופופוליזם של חברי הכנסת.
“ולכן אני אומר: תקנות לשעת חירום זה לאפשר כלים לא קונבנציונליים. מה זה לא קונבנציונליים? כן לאפשר לשב"כ להיכנס בסוגיות אזרחיות כשזה מצב חירום. ואנחנו במצב חירום.
“זו בעיה לאומית שמתגלגלת, ולצערי הרב – אני יודע מה יסמין רוצה להגיד.