יעקב מרגי
Yaakov Margi
“זו הזדמנות של השר לבוא ולספר. אני לא מבין למה יש כאלה שנרתעים מזה. זו הבמה הכי טובה לדבר על העשייה ולחשוף את הקשיים.
“הפרקטיקה היא שקובעים שלושה חודשים ולא מספיקים. אחר כך מבקשים הארכות. אם תתן חצי שנה אז תהיה על זה הארכה. תשאיר שלושה חודשים.
“אל תוסיף ותשאיר את זה. זה יזרז את זה. מספיק עם הסחבת הזאת. הפכנו להיות מדינה כבדה.
“בזמן הקורונה, כאן, בכיסא שלך, היה מאבק איתנים מול האוצר, שגרר רגליים. חברת אל על הייתה על כף המאזניים, יחד עם ארקיע וישראייר, הן כמעט פשטו את הרגל. השולחן הזה הציל את חברות התעופה.
“אנחנו מדינה עם הרבה ביורוקרטיה, ואנחנו גוזרים ומעמיסים על עצמנו כל מיני ביורוקרטיות וחסמים, וחבל שאנחנו בכלל מתעסקים בכך.
“זה שאתה אומר לא וזה שהפכתם להיות משרד המשפטים מספר שתיים, לא מקובל עלינו כמחוקקים. אני אומר לך שאתה תבוא לכאן ותיתן הסברים על למה לא.
“האוצר ישב כאן ואמר כן, נכין מתווה וגרר את הרגליים חצי שנה עד שאילצנו אותו לתת את האשראי המדינתי ואילצנו אותו לעשות מהלכים כאלה ואחרים.
“אנחנו דורשים מהם הכול, אבל מה? אתם תממנו ותחזיקו את העובדים. אנחנו נקבע את הכללים, את ההכשרות, את הגדרות ואת הסייגים, אבל אתם תממנו. זה לא יהיה וצריך לגמור את זה.
“אני יכול לומר מרחשי ליבי, אני חושב שהכלי הזה שנקרא הצבעות שמיות כבר הפך להיות לזול מדי ושחוק מדי.
“אני אומר לך, הבעיה שלנו כמחוקקים, כיו"ר הוועדה, הרבה פעמים אתה רוצה להיות קשוב לגופים האלה, בשלב החקיקה, אתה נותן, נותן, אתה לא יודע למה לצפות.
“התפיסה של הרכבת הקלה בארץ היא שונה מהתפיסה הבין-לאומית. דווקא הניסיון הראשון שלנו בירושלים – אני זוכר שהייתי בשטרסבורג בפעם הראשונה וראיתי את הרכבת הקלה שם, השקטה כזו, פסטורלית, אפילו על דשא, אתה יודע, גידלו דשא ואתה לא רואה את המסילה.
“אני אומר לך כריבון, כמחוקק, אם יש משהו שהמדינה צריכה לעסוק בו כדיון לאומי, זה טיפול במשבר כוח האדם. יש מקצועות שאתה מתפשר בהם בעמוד השדרה, נוגע בעצם של עמוד השדרה כבר.
“אם יש מצוקה, המוח האנושי, בגלל זה הוא גמיש, צריך לקחת כאלה שלא זכו להיות רובאי חמש ורובאי שבע, אלא היו במקצועות טכניים חשובים, לקחת אותם, לתת להם אימון אזרחי.
“שוב, אני אומר לכם עכשיו בנימה כללית לאומית, הכנסת היא כלי, תשתמשו בה. תשתמשו בה נכון, ותעזבו את רעשי הרקע, תמצאו אוזן קשבת גם בקואליציה, גם באופוזיציה.
“אם לא יהיה מיתוג לזה, אני לא רואה בחור נורמטיבי שעבר שירות צבאי, נתן למדינה, רוצה או חולם על הנסיעה הארוכה שלו למזרח ורוצה גם ללמוד, רוצה לצבור קצת הון כדי לממש את כל החלומות שלו, לא.
“אין הגנת פרטיות, הם יודעים את הסדר-יום הקבוע שלי, הם יודעים הכול. אז מה נשאר עוד בפרטיות?
“בתחילת היום אמרתי שאנחנו הדרומים יכולים רק לקנא, אבל אני חושב שגוש דן לא יכול להתקיים בלי זה וצריך לעשות הכול. ירושלים עמוסה וצפופה, אנחנו מרגישים את זה לא פחות, אין ספק שלא צריך לעצור.
“אני חושב שאין שלא צריך להתפשט כי כל האויבים שלנו מחכים לכל פיסת מידע. אני לא אומר שלא נבקר – לבקר, לכתוב את זה בדוחות, מה שצריך להיות חסוי, חסוי; מה שצריך להיות גלוי, גלוי, וכשיטת בית שמאי להחמיר.
“לצערי הרב, לא יודע למה האוצר לא - - - יש משבר תחזוקה במדינת ישראל. אצל החבר'ה הצעירים המיתוג עובד. אם המיתוג של אבטחת רכבות והמטרו, לצורך העניין, התחבורה, הכול יהיה ברמה גבוהה כמו אבטחת אישים, אלך לשם.
“אני לא רוצה להתייחס ספציפית לנקודה הזו, אבל כמי שכיהן גם כשר, גם בתפקידים נוספים, הפרקטיקה לפעמים בחיי משרד, חיי שר, חיי פקידות בכירה, יש דינמיקה של עבודה ויחסי אמון בין הנהלת המשרד למחלקה המשפטית. כמו שאני מתרשם שהיה במצב החירומי הזה, הנושא הושחר ולראייה הייתה בקשה של הסמכה, לראייה.
“אני חושב שחלק מהפתרון, לא כל הפתרון, כי לא כולם יכולים, חלק מהפתרון נתון בידיים של ההורים. חלק גדול מההורים יעדיפו לעשות את זה בעצמם ולקנות את השקט הזה ואת הבטיחות ואת הביטחון של הילדים שלהם. היה פיילוט, ואני חושב שהפיילוט הוכיח את עצמו.
“ומלווים, לכי תמצאי מלווים היום. לכי תמצאי, יש מישהו שמוכן לעבוד בשכר עלוב כזה?
“אני אומר, הרומן שלי בסוגיית ההסעות התחיל עוד כיו"ר ועדת החינוך, והוברר לנו כבר אז שאין תקנות בכלל איך מסיעים ילדים עם צרכים מיוחדים, לא היה. לא היה. כמה זמן צריך ילד, יכול לנסוע בהסעה, איך קושרים כיסא, לא היה.
“האוצר צריך לממן את זה, לחשב את העלויות של זה, לאפשר את זה, להוציא סקר, קול קורא להורים, לא יודע, או כל דרך אחרת לדעת.
“יש אפשרות של לבוא, והורה שמוכן להסיע את הילד שלו או את הילדה שלו והמדינה תשפה אותו על ערך ההסעה, שזה יקרה.
“מדינת ישראל מתמודדת עם אתגר ההסעות בכלל לא בהצלחה, ואני אומר את זה בלשון המעטה. יש משבר תעסוקה במדינת ישראל, אנחנו יודעים מה קורה בענף ההסעות, תחום הבטיחות, תחום המוגנות.
“לצערנו הרב, כל סוגיית האזרחים הוותיקים מפוצלת בין כמה משרדים. אין אחריות לכן צריכה להתקבל החלטה לאגם את זה במשרד אחד, לשתף את השלטון המקומי עם משאבים. היום אין מסד נתונים אפילו של אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות.
“ארגוני נוער, אין תנועות נוער. יש רשימה סגורה של תנועות נוער, לא פתחו אותה. יש רק ארגוני נוער.
“הצעת חוק ראויה, הלוואי ויכולנו לתמוך, אבל המשמעת הקואליציונית מגבילה אותנו.
“אני אגיד לכם מה יהיה בסוף? הנה אני אומר לכם, גורלם של הטבות המס האלה להתבטל כולן. שלוש דקות לרשותך.
“3 מיליון ישראלים תחת מתקפת טילים בלי מרחב מוגן, זה סדר העדיפויות שלכם תחת מלחמה? כשיורים עלינו טילים בכל רחבי הארץ? אתם לוקחים את המיליונים, במקום לתת למיגון אתם נותנים לחברים של צבי סוכות ושל בצלאל סמוטריץ?
“זאת האמת העצובה, מה נהיה מכם חברי התנועה הלאומית הליברלית? מה לאומי בכם כשאתם מפקירים למעלה משלושה מיליון אזרחים לגורלם ללא גישה למרחב מוגן? קיצצתם בתוכנית של החמישה מיליארד למיגון הצפון, עכשיו אתם לוקחים עוד 400 מיליון שקל במקום להעביר למיגון, במקום לדאוג לצרכי הבריאות בסורוקה, ביוספטל, לאלו שבאמת זקוקים לתקציבים האלה, מעבירים אותם לחברים של בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות, כי זה מה שהכי חשוב, נכון?
“אני רוצה לשאול את הליכודניקים שיושבים פה באולם, איך אתם מאפשרים לזה לקרות? שלושה מיליון ישראלים ללא מיגון ואתם לוקחים 400 מיליון שקל ובמקום למגן את אלה שזקוקים, נכים, מוגבלים, אלה שאין להם גישה למרחב מוגן תחת טילים, נותנים את זה כאתנן פוליטי לחברים של בצלאל סמוטריץ.
“עמדתי האישית היא שקצבת הזקנה היום היא סכום נמוך מאוד, לא מקיים בכבוד, וצריך לעשות אותו דיפרנציאלי לעתיד לבוא.
“ברשותך, מעבר לצורך החירומי, המשרד ניזוק. בדיונים בתוך הממשלה, כשאין לך קשב מלא – ויש לי רק מילים טובות על חיים כץ, אבל הקשב שלו מחולק לארבעה. משרד הפנים זה חירום.
“אנחנו צריכים לעשות הכול, הכול – הממשלה וכולם ביחד – לא להוריד את זה מסדר-היום, כדי למצוא קצה חוט, ולהשיב אותה למשפחתה ולהוריה.
“אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות זה להקים רשות רישוי בתוך משרד הבריאות, אבל לא מתוך התקנים – שתתעסק רק ברישוי.
“יוליה, הוא בן 28 עם ילדה עם צרכים מיוחדים, נפגעת חרדה. מראים להם את זה, ל-50 שוטרים, ב-3:00 לפנות בוקר, אין שום הצדקה. אפשר לבוא ב-8:00 בבוקר ולקחת אותו אחר כבוד - -
“כן, כן, אני אתן לך, על חשבוני. אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות זה להקים רשות רישוי בתוך משרד הבריאות, אבל לא מתוך התקנים – שתתעסק רק ברישוי. אנחנו רוצים אישור משרד הבריאות, ובסוף שמים רופאה אחת או פקיד אחד על נושא מסוים.
“אתם יודעים כמה פעמים אמבולנסים תקועים בנמל באשדוד בגלל שלא חותמים את החתימה הזאת?
“התקציב של הדוד סם מאמריקה נגמר. אין לו מה לחלק לראשי הרשויות בלי קריטריונים.
“הדרך היחידה לדרבן אותם היא תחרות בנושא הזה. אתה יודע מה? אני הייתי בדיונים של ה-75 דולר ואני זוכר שאמרו שעולם העסקים הולך להיחרב.
“האיזון ל-150 דולר זה טיפול בחזירות של העסקים הישראלים.
“אי לכך, אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
“אני מבקש להעלות את הנושא של מצבם ההומניטרי של בני חבל ביאפרה בניגריה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה מאוד. יש כמה גרסאות, אם זה 50 או 70 מיליון בני אדם, רובם בני שבט האיגבו, אלו אנשים שרואים את עצמם כחלק מאותם עשרת שבטים אבודים של העם היהודי.
“חברי הכנסת, מאחר שעומדת לי הזכות להודעה אישית ואני לא יכול לממש אותה – אני מכיר רק בריון אחד שחסם כבישים ושרף כבישים ושרף צמיגים, וקוראים לו חברת הכנסת נעמה לזימי.
“אני בז ליהודי הזה, וכואב לי שהיו תקופות שעוד הערכתי אותו.