ינון אזולאי
Yinon Azulay
“הוא יכול להגיד שבית המשפט יקבע, אבל הוא קובע שצריך לבטל חוק.
“כי אצל החרדים יש סנקציות שהן פעילות. אצל הציבור הכללי אין את הסנקציות האלה – לא משנה, מקבלים או לא מקבלים, זה לא משנה. אבל אין להם את הסנקציות האלה. ולכן, המקום הזה כן יכול לתת שוויון.
“באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר. זה רק מראה שהלכו וסימנו קודם כול את המטרה, ואמרו: טוב, עכשיו נגיע לשם.
“תיקון נוסף בהצעת החוק עניינו בהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות. מטרתו של התיקון המוצע הוא להסדיר בחוק את הקמת רשת השקעות פרטיות בנאמנות, ולאפשר את הפיקוח עליהן.
“אחד החסמים שהוצגו על ידי הרשות לניירות ערך כמגבילים את התפתחות שוק הנע"מים בישראל, הוא כי מדובר במכשיר המונפק לשנה אחת בלבד, ולכן מוצע להאריך את תקופת הפירעון ולהפוך את נייר הערך למוצר אטרקטיבי בשוק.
“78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב.
“אני רוצה רגע אחד, לפני שאני מסיים ויורד מפה – אי-אפשר שלא להתייחס היום לבית המשפט שבא לדון על מה שנקרא, חוק השירות, חוק שירות ביטחון – שם בעצם ביקשו לפסול את החוק הזה, את מה שנקרא, הקפאת המעצרים.
“78 שנה לא עשו כלום. עכשיו כשבאים ורוצים לעשות, אז הוא אומר לך: לא, זה מה שחשוב. אומרת היועצת המשפטית – הנציג שלה, מה אומר? בזמן מלחמה לא מוסרי. תשמע, טיעון מפליא. בזמן מלחמה לא מוסרי – זה הטיעון של היועצת המשפטית על החוק הזה.
“אתם מכירים את הדעה שלי, אני לא מאמין במערכת המשפט. אני אומר את זה לא במוסתר, אני אומר את זה תמיד: אני לא מאמין במערכת המשפט. מה אני אעשה, הם לא נותנים לי סעד, כציבור חרדי לא נותנים לי סעד, לא יעזור כלום.
“אני באמת אומר לך, אני מתפלא – ומי כמוני יודע כמה טוב אני מדבר על הייעוץ המשפטי של הכנסת – אני רוצה להגיד לך שבשלוש השנים האחרונות עם כל מה שהיה, המשכתי, ואני מאמין בייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל להגיד לך שהאמון בייעוץ המשפטי של הכנסת לא נסדק אצלי – לצערי, זה נסדק.
“כי אתה יכול לבוא ולתת את הביקורת שלך, אתה יכול לבוא ולתת את הדעה שלך – אבל לא יכול להיות שתרצה בסופו של דבר להגיע למקום – אתה הולך לבג"ץ, לפחות שם שהייצוג יהיה אובייקטיבי. אתה יכול להגיד כל מיני דברים, אבל להגיד: כן, צריך לבטל את החוק – אתם צריכים להגן פה על החוקים של הכנסת לא משנה מה.
“אבל, למשל, לא ציטטו שאמרתי על הלא-שוויוני שהצבא התנגד נחרצות לכל המעצרים שיהיו, לבטל את כולם – אצל החרדים אמר: אני לא יודע, יכול להיות שזה יותר, יכול להיות שזה פחות, אני לא יודע. כי אצל החרדים יש סנקציות שהן פעילות. אצל הציבור הכללי אין את הסנקציות האלה – לא משנה, מקבלים או לא מקבלים, זה לא משנה.
“מוצע לפצל את הצעת החוק לשלוש הצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד מההצעה יכלול את סעיפים 1(1) ו-(2), 2, 4 ו-5, שעניינם בהארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים ובהקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות.
“כשהייעוץ המשפטי של הכנסת בא ואומר לבטל חוק, זה בעצם אומר: אני לא בא להגן על חברי הכנסת בכלל. יכול להיות שאולי עדיף שלא ילך גם לייצג אותנו בכנסת, שלא ייצג אותנו בבג"ץ.
“זה מה שעשו, ואני מתפלא על הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאני מכבד אותו מאוד, ושל ועדת החוץ והביטחון, אם זה מה שהיה להם להגיד, לייצג אותנו ולהגיד: כן, צריך לבטל את החוק הזה – אני חושב שזה משבר גדול באמון, בכל אופן, שלי ושל הציבור שאני מייצג, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת, וחבל מאוד שזה ככה.
“הם לקחו את זה היום למקום שלהם כאילו זה של אבא שלהם. הם הבוחרים, הם אלה שנבחרים, והם אלה שמחוקקים – הם עושים את הכול.
“באים מגייסים חרדים, כמו יוסי לוי, כמו ראש ישיבות ההסדר החרדיות, ואומר לך:, תשמע, זה לא עוזר, למה אתה עושה את זה? זה בסדר, הם אומרים, אבל אף אחד לא סופר אותם, לא מצטטים אותם, לא עונים, לא שום דבר.
“שהאחדות הזאת תהיה כבר במדינתנו הקטנה. הרבה שונאים מסביב יש, ולפחות בתוכנו נהיה אוהבים.
“מטרתו של התיקון המוצע הוא להסדיר בחוק את הקמת רשת השקעות פרטיות בנאמנות, ולאפשר את הפיקוח עליהן.
“אנחנו, בעזרת השם, עוד השבוע – אני מדבר גם בשם יושב-ראש הוועדה, חבר כנסת אופיר כץ, שעשה רבות למען הלומי הקרב – עוד השבוע, בעזרת השם, נשלים את הקריאה השנייה והשלישית וכך יוכלו בעצם להכיר ולהוקיר אותם בראש ובראשונה את הלומי הקרב, שמסרו את נפשם למעננו, ועד היום הם סובלים, ואנחנו לא יודעים עוד כמה שנים עוד יסבלו.
“בישיבתה היום החליטה ועדת הכנסת לבטל את המיזוג כך שההצעות יוחזרו לשולחנה של ועדת הכנסת, אשר תוכל לקדמן לקריאה ראשונה בהתאם לכללים הרגילים.
“אבל אנחנו חייבים להם ולבני משפחותיהם לתקן את העוול הזה.
“לפיכך, הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ד–2024 של חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת, פ/4709/25, נמצאת על שולחנה של ועדת הכנסת והיא החליטה היום לאשר אותה בנוסח הכולל הסדר בעניין הלומי הקרב.
“אבל אנחנו חייבים להם ולבני משפחותיהם לתקן את העוול הזה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
“אני רוצה שהחוק ייתן כלי לשופט, שהוא יוכל לדון בו, במסגרת הפעלת שיקול הדעת שלו. למשל, חוק טל שנפסל, זה היה על ערך השוויון. אני רוצה לתת כלים לשופט.
“כל משרדי הממשלה שהייעוץ המשפטי לממשלה ביקש לזמן אותם והנחה אותם מה להגיד, אני ראיתי את זה בעיניים שלי. שמעתי גם מהמשרדים מה אמרו להם. זה פסול שאתם מנחים אותם מה להגיד, נגד הדעה שלהם.
“הדבר היחיד כאן זה ערך ללומדי התורה ומותר לעשות את הערך הזה.
“מה הרלוונטיות של היועץ המשפטי לממשלה, שיגיד אם ההליך פה היה תקין או לא, כשיש יועצת משפטית לכנסת, שמבחינתה דיברו והייתה נוכחת בדיונים?
“אדוני יושב-הראש, כל החוק נועד לתת כלי לשופט, לשיקול דעתו. זה הדבר שביקשתי ואמרתי מההתחלה. לא ביקשתי מעבר לכך.
“אתה מערער את האמונה שלי בבית המשפט העליון, אם הוא ישמע בסוף בקולך והוא יפסול את זה.
“לקראת הקדנציה הבאה, בעזרת השם, לא יודע מי יהיה אתה ואני, אני ואתה, לא יודע מה יהיה, אבל אם שנינו בעזרת השם נהיה, אנחנו צריכים לשבת על התקנון מחדש, לעשות תקנון של הכנסת, דברים של קואליציה אופוזיציה.
“הווי אומר, שאם אני מסנן רגע שזה תורתם אומנותם והחוק, יש לך משתמטים, המשתמטים הכלליים מול המשתמטים החרדים, אותו דבר.
“אני מזכיר, הרב עובדיה, כשישב שבעה על הבן שלו, הרב יעקב יוסף בא אליו, ראש הממשלה דאז, נתניהו, בא לנחם אותו, הוא לקח את היד שלו וליטף אותה, בכה עם דמעות, אז גם היה הנושא של חוק הגיוס, הוא אמר לו, "אני רוצה שתסדיר את מעמדם של בני התורה שיושבים ולומדים", ובכה עם דמעות.
“אם יש רצון של שר הביטחון ורצון של שר האוצר, שיסגרו ביניהם המשרדים, הם עושים את זה בהעברה תקציבית שגם בפגרה אפשר להביא אותה.
“למשל בכולל, אתה לא יכול שיהיה לך שלושה אברכים, אתה חייב מינימום של מספר בחורים, מינימום של מספר שמחויבים בצבא שיש שם, ועוד כללים, גם השעות וכל מה שצריך - - - אלה התקנות שעושים.
“לדוגמה, כולל שרוצה רוצה לקבל הכרה, לצורך העניין, לקבל תקציב ממשרד החינוך. הוא לא יכול לפתוח היום ולקבל מחר. הוא צריך קודם כל עמותה של ניהול תקין שנתיים, זה ודאי.
“אין לו סנקציות, כי הוא כסטודנט ימשיך לקבל את המלגה שלו. אצלנו, מכיוון שזה עובר במוסד, הוא לא ממשיך לקבל את המלגה.
“אתה אומר שזה טוב לנו, אבל אני חושב שזה טוב שגם מי שהוא לא ישיבה, גם יהיה אפשר לפסול אותו דרך התקנות האלה. כי אם לא, אנחנו נשאיר את זה בצורה לא טובה.
“יושב חבר כנסת אחד, כולם הלכו, הוא יושב אחד ועושים לך את השמיות לכל האופוזיציה.
“כל הנושא של הכספים שאתם מביאים לפה את כל משרדי הממשלה, אתם יודעים שבסופו של דבר החוק הזה לא מביא כסף, כי בסופו של דבר יש מדיניות, יש תקציב, כל שר עם המדיניות שלו, כל ממשלה עם המדיניות שלה.
“ככה סיפרו לנו, שאדם שמגיע לגיל 18, אף על פי שלא קראו לו הוא יודע שהוא מחויב, כלומר אתה לא יכול לטעון שלא קראו לך, כן קראו לך, הוא כבר מחויב, ברגע שהוא לא מגיע הוא עובר על החוק.
“בוודאי, הם אמרו להם להגיע, הם אמרו להם מה להגיד, וכשהיא סטתה טיפה ממה שאמרו לה, היא לקחה אותה לצד לשיחת בירור וזה מה שקרה והם שינו את הדעה שלהם.
“אני אתן לכם נתון קטן, אם הארגונים החרדיים ייצאו מהארץ אני רוצה לראות כמה המדינה תשקיע על עזרה למרפא, כמה היא תשקיע על עזר מציון.
“היועצת המשפטית לממשלה, היא לא אישרה לה להגיע, אסרה עליה להגיע. ואני לא אומר סתם דברים, הדברים שלי בדוקים, וכשהיא אסרה עליה להגיע ביקשנו עוד פעם, אמרו: אנחנו מייצגים.
“לא ביקשתי משהו אחר, לתת לו עוד כלי חשיבה, עוד כלי שיש לו אפשרות לעשות שיקול דעת. אני לא חושב שאני משנה מהיום הראשון שאמרתי את זה פה.
“כנראה שאין לו, אם הוא אומר בבג"צ על חוק טל, הוא פסל את זה בגלל ערך השוויון אז אנחנו מבינים שאין לו כנראה ואם אין לו אנחנו צריכים לתת לו עוד כלי שהוא יחליט.
“טוב, זו אמירה נכונה, את אומרת שבן אדם בגיל 18 שלא הגיע אליו צו, הוא לא אמור להיות בכלל תחת המצב הזה של עריק, משתמט, שום דבר.
“אבל, שגית, יש היום בג"צ, בג"צ אומר שאין מעונות, בג"צ אומר שאין מחיר למשתכן, בג"צ אומר שאין את ההנחה בתחבורה ציבורית או אין לך ביטוח לאומי, הם מתים להשיג את הארנונה, הם עדיין לא מצליחים עם זה, הם לא יודעים מה לעשות, הם נתלים על הקירות, אני מקווה שגם לא יצליחו, אבל את כל זה בג"צ כבר שם.
“ואני אחזור גם על מה שאני אמרתי, אמרתי ואני מקפיד להגיד את זה כל הזמן, מה שאנחנו מבקשים פה זה לתת כלי נוסף לשופט כשהוא בא לשפוט, גם אם זה יבוא בסופו של דבר בחוק הגיוס, אני אמרתי את זה, על מנת שיהיה לו שיקול דעת להחליט האם הוא יכול לצמצם את הבעיה בשוויון בנושא הזה דרך החוק.
“אני שאלתי שאלה את היועצת המשפטית לכנסת וגם אותך, יום אחרי שעובר החוק, האם אפשר להגיד שכולם יכולים לקבל פטור? האם אפשר להגיד שכולם מקבלים מעונות? האם אפשר להגיד שכולם מקבלים מחיר למשתכן? נאמר שלא, צריך בחקיקה להביא את זה.
“אבל גם למטה בחוק הגיוס הייתה צריכה להיות עמדה מקצועית ומשרד הביטחון רצה לשלוח, הייעוץ המשפטי לממשלה אמר להם שלא לשלוח.
“ההיפך, הייעוץ המשפטי לממשלה אמר שהוא מייצג אותם שם, אז פה הוא לא מייצג את משרד הביטחון? למה פה זה לא נקרא שהוא מייצג את משרד הביטחון? אני מבקש על זה תשובה.
“השבוע בית המשפט העליון הלך נגד חקיקה בנושא של הרשות השנייה, ופתאום להם מותר. זה נגד חוק.
“כן, הם בודקים עכשיו את הלחם האחיד, אם אפשר את הסבסוד. ללומדי התורה, אתה צודק. הם בודקים את כל הדברים האלה, מה שהם יכולים.
“אנחנו כחברי כנסת לא מחויבים להחזיר לוועדת השרים.
“אני אדייק אותך, לא: ועדת השרים הביעה תמיכה בתנאי שישונו ונקרא במליאה הנוסח שרוצים שישונה. הנוסח שונה, ולכן – ועדת השרים גם אמרו שברגע שהנוסח ישונה הם מביעים תמיכה בעניין הזה.
“זה עדיין לא מביא את זה לוודאות וזה עדיין לא מביא את זה לכל ההוצאות האסטרונומיות.
“עצם זה שהוצאתם אוכלוסייה שלמה, עשרות אלפים הוצאתם היום, היועצת המשפטית לממשלה הוציאה עשרות אלפים שהם לומדי תורה, מה זה קרה?