יואב גלנט
Yoav Gallant
“אני אגיד לך על זה שני דברים: אחד, אנחנו מטייבים נתונים. אין בטיוב הנתונים משום ההחלטה למי מפנים ולמי לא. זאת אומרת מזה שלמדת על מי מקבל ביטוח לאומי בתוקף עבודה וכן הלאה – הדבר לא אומר או לא מביא גזרה אוטומטית שזה דווקא מי שיגויס.
“ולכן, הציווי: "זכור את אשר עשה לך עמלק; מנחה אותנו. לא מדובר פה על קרב, לא מדובר פה על מלחמה, לא מדובר פה על הקשיים שקורים, לצערנו, בכל קרב ומלחמה. מדובר פה על השפל האנושי הגרוע ביותר – הפעולה של חיות האדם האלה – ואנחנו נמצה איתם את הדין.
“אשר על שאלתו של חבר הכנסת אלקין, גם כאן מייד כאשר נכנסתי לתפקיד, משיקולים שהם שיקולים ביטחוניים ואזרחיים, יזמתי תוכנית לשדרוגם של 16 מעברים במרחב יהודה ושומרון ובעוטף ירושלים. הדבר הזה נובע פשוט מזה שיש יותר מכוניות, עומסי תנועה גבוהים יותר, זמן שהייה ארוך יותר בהמתנה, וכתוצאה מזה גם פוטנציאל גבוה יותר לפיגועים.
“עכשיו, באשר לגיוס חרדים, אני שוב רוצה לומר, מגיוס לגיוס אנחנו עוברים הסקת מסקנות, רתימת הנתונים להצלחה, לא מתוך רצון להגיע להתנגחות פוליטית, לא להגיע לשסע בעם, לא להגיע ל"אמרנו לכם" – אלא מתוך רצון לעשות תהליך פוזיטיבי שיביא לכיוון המתאים. מצד אחד, מה שיצרנו מלמטה: ועדת שקדי ומה שצה"ל עושה; מצד שני, מה שבא מלמעלה: החלטות בית המשפט, חקיקה של הכנסת, החלטות של הוועדות השונות.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי, לוחמי צה"ל פועלים, לוחמים במסירות רבה מזה כתשעה חודשים במלחמה הצודקת ביותר, המוסרית ביותר שידענו בכל שנות קיומנו. המלחמה הזאת, כזכור, החלה כאשר מחבלי חמאס פשטו ב-46 פרצות לכיוון שטח מדינת ישראל, כשהם פועלים על מנת לרצוח, לחטוף, לענות ולאנוס אזרחים – נשים, ילדים, גברים, זקנים, ניצולי שואה.
“אנחנו ממשיכים גם לחזק את כל המרכיבים האחרים. התוכניות שאנחנו שמנו, שקובעות את רמות המיגון השונות, מדובר בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, ולפעמים זה מגיע ל-5 ול-10 מיליון שקל ליישוב – במצלמות, בגדרות, באמצעי חישה, במערכות וכמובן בכלי רכב וכלי נשק.
“במעבר מזמוריה צריכים להתייצב שוטרים של משמר הגבול, ולמרות העניין הזה אנחנו, משרד הביטחון, לקחנו על עצמנו והרחבנו. אני מצפה שהם יגיעו ויבצעו את עבודתם.
“יש לנו אוכלוסייה חרדית שמשרתת בבסיסי המודיעין של צה"ל. יש לנו לוחמים בגדוד 97, אני פגשתי אותם בזמנו ביהודה ושומרון כשר ביטחון, פגשתי אותם ברמת הגולן בתקופה מסוימת, ולאחרונה פגשתי אותם פעמיים או שלוש בחלק הצפוני של רצועת עזה, ואני רוצה לומר לכם שהם לא רק נלחמים, אלא לצערי הרב הם גם משלמים מחיר, והמחיר הזה הוא מחיר שהם משלמים ומשפחותיהם משלמות.
“מדובר על חייל בעם היהודי, ומעתה והלאה אפשרו לכל משפחה כולל משפחת יודקין לכתוב בכיתוב על קבר בנה את אחת החלופות: או כנהוג היום, ללא כיתוב נוסף ליד השם, למעט הדרגה, או "זכרו לברכה" או "השם ייקום דמו". כל הוורסיות האלה מקובלות ביהדות, מקובלות וצריכות להיות מקובלות.
“אנחנו מחלקים את הסד"כ, את הכוחות, את המשאבים, בהתאם למיטב שיפוטנו. הלכתי לעמק חפר על מנת ללמוד את הדברים מקרוב.
“פניתי כאן אל חבריי הכנסת, ואני פונה גם לאחרים ואומר להם שהמרכיב המכריע ביכולת שלנו הוא האנשים. השליטה על הברז הזה של לאפשר עוד מכל המגזרים ומכל הסיווגים של סדיר ומילואים, חובה ומילואים – נמצאת גם בבית הזה. לכן, תסייעו לנו על מנת לסייע לאזרחים.
“הפתרון של נמל אשדוד הוא פתרון ישים ופתרון נכון, שגם מאפשר פיקוח מתאים.
“בעניין הזה אני חושב שאנחנו חייבים לתת את המינימום, בוודאי כאשר מדובר על מים, ולאפשר את הדברים.
“אשר לשאלתה של חברת הכנסת פרקש באשר לענייני גיוס החרדים והביטוח הלאומי – היעד שלנו הוא להגיע למצב שאנחנו מצליחים בתהליך הגיוס ומביאים יותר ויותר אוכלוסייה חרדית שמשרתת בצה"ל. העניין שלנו איננו בעימות, איננו ביצירת מחלוקות ואיננו ביצירת שסעים בעם.
“באשר למה שקרה בגבול רצועת עזה, על הדבר הזה אין מחלוקת, ברור לגמרי שהיה שם כישלון. הנושא הזה מתוחקר, ויש עוד הרבה מה ללמוד ממנו.
“אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עמית הלוי, לוחמי צה"ל פועלים, לוחמים במסירות רבה מזה כתשעה חודשים במלחמה הצודקת ביותר, המוסרית ביותר שידענו בכל שנות קיומנו.
“אנחנו נמצה את הדין עם כולם, בין אם במעצר ובין אם בחיסול. יש רק שתי אפשרויות לאנשים האלה לעתיד לבוא: בית הכלא או בית הקברות – בהליך מואץ.
“אני רוצה לשבח ולהעריך כל אדם, שכאשר חש בסכנת חיים לקח נשק ופעל על מנת להרוג את מבקשי נפשו; את אלה שתוקפים את הילדים ואת הנשים שלנו. כל אדם כזה ראוי להוקרה, להערכה ולציון לשבח; 180 מעלות מכל מה שקורה עם אלה שבאו לפגוע בנו ולהרוג אותנו.
“מבחינתנו יש דין אחד לכולם: מי שמגיע לשירות, מתייצב ופועל; מי שאינו מגיע, מחילים עליו את הוראות הדין. הן לא קשורות לאוכלוסייה כזאת או אוכלוסייה אחרת, הן קשורות למי שנקרא לגיוס ואיננו מתייצב.
“בניגוד לדברים שקשורים להצהרות ולאמירות, בסוף, הצבא צריך מגורים, צריך סגלים, צריך הכשרות, צריך נשק, צריך ציוד, צריך מזון. כל הדבר הזה הוא תהליך הדרגתי ולכן הוא קורה בהדרגה. אבל מי שנקרא ולא מתגייס, חל עליו אותו דבר שחל על כל אחד אחר.
“בהמשך לשאלה – מאחר שאני אומר שגיוס החרדים הוא חשוב, אבל הוא לא המעיין העיקרי שממנו אנחנו נשאב כוח עד שהוא יגיע לספיקה מספיק גבוהה במעלה הדרך, בחודש פברואר הנחתי תזכיר להארכת השירות הסדיר ל-36 חודש.
“בהמשך לשאלה – מאחר שאני אומר שגיוס החרדים הוא חשוב, אבל הוא לא המעיין העיקרי שממנו אנחנו נשאב כוח עד שהוא יגיע לספיקה מספיק גבוהה במעלה הדרך, בחודש פברואר הנחתי תזכיר להארכת השירות הסדיר ל-36 חודש. אני אומר את זה בצורה ברורה: אנחנו זקוקים גם לשירות חובה ארוך יותר, גם לשירות מילואים יעיל ואפקטיבי וגם להגדלת גיל הפטור ממילואים ולתוספת במילואים.
“אנחנו רוצים להאריך את גיל הפטור ממילואים מגיל 41 לגיל 42. מדוע? כי אלו שהיו בשנתם ה-40 עד 41 התבגרו תוך כדי המלחמה כמעט בשנה. אנחנו רוצים שהם יאריכו. לא אפשרו לנו את זה.
“אני יכול לומר, שהביטחון בעוטף עזה היום הוא יותר טוב, לא רק ממה שהיה בעבר, באופן ניכר, אלא מהרבה מקומות אחרים בארץ, מתוקף הפעולה של צה"ל.
“נכון, אם היו 10,000 רקטות בידי החמאס, או יותר, נותרו מאות אחדות.
“המצב הוא לא מושלם, יש לנו גם הרבה פעולות לעשות – מינהלת תקומה שהממשלה הקימה, לשיפוץ, לשחזור. בשדרות מדובר בבתים ובעיקר בתחנת המשטרה ובדברים נוספים.
“צה"ל ופיקוד העורף כגוף שנמצא תחת האחריות המשותפת של הרמטכ"ל ושלי, עושים את העבודה הזאת לדעתי בצורה מרשימה מאוד לאורך כל המלחמה.
“אשר לענייני הגיוס, לשאלה של חבר הכנסת רון כץ, אני אתן כאן הקדמה קצרה למה שאני ארחיב עליו בהמשך, אבל אומר רק שהיעד שלנו הוא להגיע לגיוס של כל מי שהוא בר גיוס לפי חוק, ככה אנחנו עובדים, וכאשר החוק נוהג בדרך הזאת, זה מה שאנחנו עושים.
“אי-אפשר שנשק בלתי-חוקי יפעל כנגד אזרחי ישראל – לא ביהודה ושומרון, לא בתחומי הקו הירוק ולא בכל מקום אחר. לכן אני חושב שהדבר הזה הוא הדבר המרכזי ביותר.
“כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ פועלים יום-יום, שעה-שעה, מסכלים טרור, מבצעים מאות מבצעים התקפיים ואלפי פעילויות אחרות כל יום.
“אחת הפעולות שעשינו – אני ביקרתי לאחרונה גם במועצות אזוריות בעמק חפר, בעמק המעניינות, בגלבוע, אחד הדברים שהנחיתי וצה"ל יתחיל ביישומו זה הקמת צוותי התערבות אזוריים, קרי יכולת שיש למועצה או לצבר של מועצות להפעיל כוח שהוא כוח מילואים מיומן ומקצועי, שמסוגל להגיע מהר בדומה למה שקורה בלוט"ר אילת ובלוט"ר ערבה ובמקומות אחרים, שהייתה לי הזכות להשתתף בהקמתם במסגרת תפקידיי בצה"ל.
“חיילי צה"ל נלחמים זה תשעה חודשים ומבצעים את עבודתם במסירות, בהקרבה ובהצלחה. ההישגים הם רבים. חיסלנו או פצענו 60% ממחבלי החמאס, פירקנו את 24 הגדודים, או את רובם המכריע; השבנו מחצית מהחטופים ואנחנו נחושים להשיב את השאר.
“לפיכך הקבינט המדיני ביטחוני קיבל החלטה ברוב חבריו שיש לקדם את הפעולות ההומניטריות כמאמץ מאפשר להמשך המלחמה. כחלק מהמאמץ הזה ולאחר שהתברר שבמערב רצועת עזה, דיר אל-בלח, אל-מוואסי יש מחסור במים ראויים לשתייה אישרתי, בעצה אחת עם ראש הממשלה, את מתקן ההתפלה שמספק מים לאזור אל-מוואסי, דיר אל-בלח וח'אן יונס – שלושת האזורים שבהם מרוכזת היום מרב האוכלוסייה של רצועת עזה.
“אני שב ומדגיש: זיהום מים, וכתוצאה מכך הפוטנציאל שהצלחנו למנוע עד כה, של התפרצות מחלות יסכן את כוחותינו, יסכן את ביצוע המשימות, יסכן את החטופים שלנו. קו החשמל הזה מיועד למתקן ההתפלה. הוא מנוטר ויש ביכולתנו לוודא שלא מתבצע בו שימוש אחר למעט השימוש להתפלת מים.
“אני רוצה לומר לך שהיערכות מערכת הביטחון תחת אחריותי החלה בקליטת חיילים חרדים טרם המלחמה, והמאמץ האמיתי הרציני היחיד שעשיתי למעט מאמציי הישירים באזרחי ובצבאי תוך כדי תקופת המלחמה, עסק בנושא של גיוס החרדים. בעצה אחת עם הרמטכ"ל והמנכ"ל הקמתי בחודש דצמבר ועדה בהנהגתו של האלוף במילואים אליעזר שקדי - -
“תשעת החודשים האחרונים הוכיחו מעל לכל דבר אחר שצה"ל זקוק לחיילים. דברים הם די פשוטים. כמעט כל דבר אחר אפשר לקנות בכסף או להביא מחוץ לארץ – לא הכול.
“ראשית, לעניין מחבלים: אין מקלט ואין מקום בטוח למי שלקח חלק בטבח כנגד אזרחי ישראל, אנחנו נביא אותו לדין. וכשאני אומר את זה, אני מתכוון להגיד, נפעל נגדו, נסכל אותו או נעצור אותו, בהתאם לתנאי הסביבה.
“אני חושב שהפעולה של צה"ל, שהביאה עד כה לחיסולם של למעלה מ-14,000 מחבלים, למספר גבוה יותר של פצועים בקרבם ולמיטוט של המסגרות הצבאיות של חמאס, האחרונה שבהן ברפיח – היא למעשה העדות למה שאני אומר.
“אשר לנושא של רמת הגולן, ראשית, אני חושב שהמקומות הראשונים למיגון הם אכן מוסדות החינוך, ובראש ובראשונה הגיל הרך, והשאלה שאתה מעלה היא דבר חשוב. אנחנו ניכנס לבחינה ונביא גם תשובה בקשר לקצב ובקשר לסדר העדיפויות.
“אני מציע לחזור בך מהדברים שאמרת לגבי מידת הנחישות, היוזמה וההתקפיות של האלוף יהודה פוקס, אלוף פיקוד מרכז, שעוסק בשלוש השנים האחרונות – ולא רק – בהגנתם של תושבי יהודה ושומרון.
“הדבר השני הוא שבניגוד למה שאמרת, אף מינוי מהמינויים שסיכמנו עליהם לא בוצע כתוצאה משיקול דעת פוליטי. לא שאלנו אם לבן אדם יש כיפה על הראש או אין לו, לא שאלנו אם הוא גר במקום א' או במקום ב', לא שאלנו את עצמנו שום שאלה אחרת. הרמטכ"ל, צמרת צה"ל, אני, שוקלים את הדברים רק באופן מקצועי.
“וכאשר אני מסתכל על התסכול שנוצר לעיתים מול המערכת שלנו, שאנחנו כמדינה, כמשרד ביטחון, לפעמים גם כצה"ל, לא מספיק רגישים, מתוקף זה שמדובר על ביורוקרטיה.
“זה לא רק חוק חשוב, אלא גם הזדמנות להתקדם במימוש של מהלך שהוא לא פחות ממהלך היסטורי ולהביא בשורה חשובה מאוד לרבבות נכי צה"ל ובני משפחותיהם.
“הם מימשו את המחויבות הגדולה ביותר עבור מדינת ישראל, ואנחנו חייבים כמדינה, מחויבים לעשות כל מה שאפשר על מנת לסייע להם, וכן גם להראות לדורות של חיילים שהולכים להתגייס מעתה ואילך שאם חלילה, חס וחלילה, יקרה למישהו מהם דבר, מדינת ישראל תעמוד מאחוריו.
“לכן, למשל, משרד הביטחון יעסוק בשיפוץ של כ-1,000 מקלטים ציבוריים ומשותפים – במקומות שבהם יש בית משותף ויש מקלט אחד לכולם או ציבורי, לכל המרחב.
“לאור ההערות שנשמעו, עמדת הממשלה היא שאין מקום לאמץ את ההצעה, והיא סברה שיש לדחות בחודש את הדיון בו על מנת שניתן יהיה לשקול לעומק את הנושא ואת האפשרויות לגביו.
“קודם כול, לעניין מיגוניות, אני חושב שהראשונים שצריכים לקבל אותן בכל מקום הם מוסדות או ריכוזים שבהם יש אנשים עם מוגבלות, מהסיבה הפשוטה שהם הכי מתקשים להגיע, או בגלל בעיות של שמיעה או בגלל בעיות של תנועה או ראייה.
“כלומר זה שהגענו למצב שהחיילים עובדים ללא דופי – ולצערנו נפל לוחם בקרב הזה, אני אומר את זה בכאב גדול, אבל עדיין מספר הנפגעים היה נמוך מאוד – וגם בגלל הפעולה הסלקטיבית – כי צה"ל זה לא צבא של מדינה לא מוסרית, זה צבא מוסרי, כי אחרת היינו תוקפים את כל זה מהאוויר, כמו שעושים בצבאות רבים אחרים – בגלל הסוג הזה של הפעולה והאופי שזה התנהל גם לא נפגעו אזרחים פלסטינים.
“גם במבצעים שאני מכיר לאורך שנים, בכל המקומות, בוודאי אין לו תקדים בפעולות של מדינות אחרות, כולל דמוקרטיות, נגד טרור, שבו במחנה פליטים שיש בו 12,000 איש ו-150 מבוקשים, ופועלים בו מאות חיילים של צה"ל, לא נפגע אף אזרח. איפה זה קרה? תגידו לי. אתם יודעים למה זה קורה? כי לחיילים שלנו יש משימה ויש ערכים.
“הקו המקשר הוא האמירה המפורשת שלי בתחילת תפקידי: בכל מקום שבו יפעל נגדנו טרור, אנחנו ננקוט פעולה התקפית ויוזמת. אנחנו לא נחכה שיהרגו אותנו. אנחנו נלך אחרי מי שמחפש אותנו.
“אם יש משהו שאני חושב שאפשר להתברך בו, זה שלמעלה מ-100,000 איש המשיכו לעבוד בישראל, לדאוג לשגרת חייהם, לפרנסתם, וישראל אפשרה את זה, ובו בזמן נלחמנו.
“פגענו בה; הדבר הבא – הכנו את הפעילות, והתוצאה, רבותיי, היא תוצאה מדהימה: קודם כול, הייתה פה הפתעה, כי התקיפה הראשונה נעשתה מהאוויר על מפקדה שהייתה המקום שממנו מחזיקים את תמונת המצב עם מסכי טלוויזיה וכן הלאה.
“- - שאנשים יעשו הישר בעיניהם – ירצחו אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ובניסיון וגם בהצלחה, לצערי הרב – גם במקומות אחרים.
“מי שמשלם בשביל זה הוא איראן. היא מוצאת את הדרך להעביר את הכסף על מנת שיגיע אליהם.
“בג'נין נוצרה מציאות חדשה: מבצר, כביכול, שאף אחד לא יכול לפרוץ, לשיטתם, ומתוך מחנה הפליטים בג'נין יוצאים לפיגועים ולפשיטות כנגד אזרחי ישראל: יום אחד יוצאים והורגים משפחה בבקעת הירדן – וחוזרים למחנה הפליטים בג'נין; יום שני עושים פיגוע בתפוח – וחוזרים.
“זה העניין – אתה למעשה, מכופף את צורכי הפרט לרצון המערכת, כי אחרת, כאשר צריך להסתער בקרב, אז הפחד יכול לשתק מישהו, ואם המשמעת איננה קיימת והמחויבת איננה קיימת, אתה יכול, במקום להתנהג כצבא, להתנהג כאספסוף.
“מצד שני, מי שפועל נגד מדינת ישראל, נגד ערכי צה"ל, בוודאי אם הוא חייל צה"ל, צריך להביא אותו לדין, כפי שנעשה, ולמצות את הדין איתו באופן פרטני.
“אני חושב שאנחנו מחויבים מבחינה מוסרית לכל אחד ואחת, אחת ואחד מנכי צה"ל מתוקף חובתנו כמדינה.
“אני מציע, בואו נעשה עצומה מתואמת עם צה"ל ועם השב"כ, שקוראת ל-120 חברי הכנסת לחתום.
“אני רוצה לגייס עוד חיילים לוחמים. אבל, לבנות חטיבה לוחמת זה לא רק כמה חיילים יש בפלוגה