יואב סגלוביץ'
Yoav Seglovitz
“בפקודת המשטרה יש משהו חריג שלא קיים בשום משרד ממשלתי. זה המקום היחידי בו ניסו להגדיר מדיניות בדבר חקיקה. לשר האוצר יש מדיניות אבל אין לו מעמד-על בדבר חקיקה.
“ולאחר מכן היו דיונים כבר בבג"ץ פעם אחת, ואמרו לשר בן גביר ברחל בתו הקטנה, אמרו לו לא להתעסק בעבודה האופרטיבית של המשטרה. אמרנו שמדיניות – אין בעיה.
“בוועדות, במליאה, בשיחות צד, אמרתי לחבריי מהקואליציה: הרף לכם מפקודת המשטרה, אתם תעשו דבר נורא. והדבר הנורא קורה כי המשטרה נצבעת בצבע פוליטי על ידי עבריין, שמו איתמר בן גביר.
“לכן, כמו בפקודת המשטרה, שהיה תיקון שלה של חבר הכנסת בן גביר, טרם שהחוק הזה חוקק, אמרנו: תראו, הדבר הזה יקרה – א', ב', ג', ד' – אבל לא היינו צריכים לחכות, כי בן גביר עצמו, בקבלת ההחלטות שלו, הדגים בדיוק מדוע החוק הזה הוא חוק פסול. ואכן ניתן צו על תנאי מבג"ץ כנגד חוק פקודת המשטרה, חוק שעבר פה ברוב רושם.
“אני אתן רק דוגמה אחת: אותו שר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שלפני כניסתו שינו ותיקנו את פקודת המשטרה. אז לפני יומיים, בבג"ץ שגם אנחנו הגשנו, הממשלה קיבלה צו על תנאי. אתם יודעים על מה היא קיבלה צו על תנאי? על טיפשות, על טמטום, על סכלות ועל גבהות הלב.
“אבל לא רק פיצולים טכניים או מינהליים או חוקיים כמו החוק הזה, אלא גם יש פיצול מֵערכים, וכל זה קורה טרם הקמת ממשלה. וכל זה קורה בתואנה שבלי זה אי-אפשר להקים ממשלה.
“הצעת החוק הזו צובעת את משטרת ישראל בצבע, בצבע פוליטי שמעולם לא היה לה. וצבע, בניגוד לדברים אחרים שאפשר לשנות, מהרגע שאתה מכתים אותו, הוא נשאר.