“בפקודת המשטרה יש משהו חריג שלא קיים בשום משרד ממשלתי. זה המקום היחידי בו ניסו להגדיר מדיניות בדבר חקיקה. לשר האוצר יש מדיניות אבל אין לו מעמד-על בדבר חקיקה.
“החוק הזה לתיקון פקודת המשטרה הוא חוק נורא. וחבל שהוא חלק מהטירוף – מר מרגי, אדוני היושב-ראש.
“חברי הכנסת, הצעת החוק הזו איננה תיקון טכני לפקודת המשטרה, זו הצעה מסוכנת שנוגעת בלב הדמוקרטיה.
“ולכן הוצע לתקן את פקודת המשטרה, תוך הדגשה שמצאתי בדברי ההסבר, והייתה חשובה מאוד, שגם אם הוא בחוזה מיוחד – הוא עדיין שוטר לכל דין.
“וגם ההתעקשויות שלנו למנוע ממנו את 8(ג), לדעתי, את ההתערבות בפעילות אופרטיבית – אתה זוכר שאמרנו ש-"מה פתאום ששר רק יתווה מדיניות? הוא גם יפרסם את המדיניות, וזה גם יגיע לכנסת והכול יהיה שקוף וברור"? שום דבר מזה לא קרה. הוא מתערב באופן אופרטיבי בעבודת המשטרה.
“אומנם החוק הזה, אני אומרת לכם, הגיע שלא בהסכמה, ועל כן אני לא אצביע עליו; אני לא אצביע נגדו, אבל אני לא אצביע עליו. אני חושבת שהדבר היה צריך לעשות בהסכמה.
“הצעת החוק נולדה מתוך הבנה שהשינויים שהוכנסו במסגרת תיקון 37 אינם מאוזנים. הם מאפשרים לשר התערבות בלתי ראויה בניהול השוטף של המשטרה, הן בפוליטיזציה במינויים והן בשיקול דעת מקצועי בהפעלת משאבי המודיעין, הכוח המבצעי והן בתחום הרגיש של חקירות.
“לכן אני קורא לכם, הצביעו בעד תיקון החוק. בואו נתקן את העיוות שנוצר, בואו נשיב את עצמאות המשטרה ונחזק את אמון הציבור בגוף שמגן עליו. בואו נקדם את הצעת החוק בקריאה טרומית כדי שתהווה את הבסיס לעמידת הכנסת בפסיקת בג"ץ.
“מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם, של חבר הכנסת אלון שוסטר, בעצם מבקשת לבטל הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, מס' 37, התשפ"ג–2022, שהעביר בשעתו – היום הוא שר, אבל בשעתו היה חבר כנסת – איתמר בן גביר. זה היה ערב מינויו כשר לביטחון לאומי, כאשר קבע את המובן מאליו: השר לביטחון לאומי, ככל שר, רשאי – ואולי חייב – להתוות מדיניות למשטרת ישראל.
“אני מבקש מחבריי בקואליציה להקשיב היטב לסוגיה הזו, משום שבעצם אני מציע לחברי הכנסת לגלות עמוד שידרה ערכי וחזון מקצועי, ולהצטרף אליי למסע התיקון שאנחנו – כל חברות וחברי הבית הזה – מצווים, למען חיזוקה של משטרת ישראל, למען עצמאותה ולמען ביצור המשילות ברחבי הארץ.
“זו כאמור החלטת ועדת השרים לחקיקה מיום 9 במרץ 2025: בהתאם לסעיף 66 בתקנון עבודת הממשלה, לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (הסדרת הפעלת מכת"זית ותיעוד חזותי של ההפעלה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ברוכי ואחרים, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו, כפי שצוין, בהסכמת המשרדים לביטחון לאומי והמשפטים, ובתוכם הרשות להגנת הפרטיות.
“אני מאוד מקווה שבית המשפט העליון ייתן בהקדם את פסיקתו לגבי העתירה שהגשנו – חבר הכנסת סגלוביץ' ואני, וגורמים נוספים כמו התנועה לאיכות השלטון – לגבי הניסיון של בן גביר לשנות את פקודת המשטרה.
“ולאחר מכן היו דיונים כבר בבג"ץ פעם אחת, ואמרו לשר בן גביר ברחל בתו הקטנה, אמרו לו לא להתעסק בעבודה האופרטיבית של המשטרה. אמרנו שמדיניות – אין בעיה.
“אני מקווה מאוד שבג"ץ אכן יפסול את התיקון הלא-חוקתי הזה, מכיוון שבשנה וחצי שעברו מאז התיקון, התברר שכל האזהרות שלנו אכן היו נכונות.
“מחר ישבו תשעה שופטות ושופטים וייווכחו שכל מה שהזהרנו מפניו – חברי חבר הכנסת סגלוביץ', גם כן אחד העותרים נגד התיקון – תיקון? נגד הקלקול המושחת, המצחין הזה – כל מה שהזהרנו מפניו – לא שיערנו כמה מהר זה יקרה, כמה עמוק, כמה מסריח, כמה רקוב, כמה משחית וכמה מחרב את מדינת ישראל.
“בוועדות, במליאה, בשיחות צד, אמרתי לחבריי מהקואליציה: הרף לכם מפקודת המשטרה, אתם תעשו דבר נורא. והדבר הנורא קורה כי המשטרה נצבעת בצבע פוליטי על ידי עבריין, שמו איתמר בן גביר.
“לכן, כמו בפקודת המשטרה, שהיה תיקון שלה של חבר הכנסת בן גביר, טרם שהחוק הזה חוקק, אמרנו: תראו, הדבר הזה יקרה – א', ב', ג', ד' – אבל לא היינו צריכים לחכות, כי בן גביר עצמו, בקבלת ההחלטות שלו, הדגים בדיוק מדוע החוק הזה הוא חוק פסול. ואכן ניתן צו על תנאי מבג"ץ כנגד חוק פקודת המשטרה, חוק שעבר פה ברוב רושם.
“אני אתן רק דוגמה אחת: אותו שר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שלפני כניסתו שינו ותיקנו את פקודת המשטרה. אז לפני יומיים, בבג"ץ שגם אנחנו הגשנו, הממשלה קיבלה צו על תנאי. אתם יודעים על מה היא קיבלה צו על תנאי? על טיפשות, על טמטום, על סכלות ועל גבהות הלב.
“אפילו שבתחילת הקדנציה הקואליציה הזו העבירה את חוק המשטרה, שמעניק באמת סמכויות חדשות וחסרות תקדים לשר לביטחון לאומי, או יותר נכון בשמו החדש, השר לביטחון לאומי, בן גביר לעולם – אבל לעולם לא נושא באחריות; פעם זו היועמ"שית, פעם זה בג"ץ, פעם זה מפכ"ל – בפעם הבאה אולי זה יהיה הרצל שאשם במצב של הביטחון, ביטחון הפנים, במדינת ישראל.
“הייתי שותף בוועדה שחוקקה את חוק פקודת המשטרה, חוק שיצר כאוס באחריות ובסמכות. אנחנו רואים את זה יום-יום בצורך של מפקדים בכירים, מפכ"ל, ניצבים, להתעסק בנושאים שוליים, זוטות, במקום להתרכז במשימה.
“אבל יהיה על החוק, ונדבר עוד על החוק, ואני מאוד מקווה שלא יעבור החוק הזה, כי האידיאולוגיה שעומדת מאחוריו מאוד מסוכנת.
“לידתה של הצעת החוק הזו בחטא, וגם לאחר הפיצול היא הצעה טמאה; הצעה שמוצגת כעיגון פשוט של מסקנות דוח ועדת צדוק, אך בפועל נועדה לשרת שר יהיר, חסר ניסיון וחסר גבולות, פוליטיקאי שבכל מדינה מתוקנת ואחראית לא היה מתקרב אל לשכת השר האחראי על המשטרה.
“החוק שמובא לפה היום, כאילו חוק קטן שמדבר על פיצול פקודת המשטרה, שהוצג פה על ידי חבר הכנסת אופיר כץ שזה מגיע בעצם בהבנה רחבה – אני אומרת לכם, אל תתבלבלו; מדובר בפיצול בין חוק רע לחוק גרוע מאוד. וכל האריזה בנייר צלופן מרשרש כאילו זה איזה חוק חיובי היא הטעיה אחת גדולה.
“בסוף הוא הסכים, הוא לקח שניים ותלש מהחוק, אבל החוק עדיין גרוע. החוק עדיין גרוע ברמה כזאת שכל מי שיש לו טיפה הבנה מבין שככה לא צריך להתנהל חוק, לא מבחינת תהליך דמוקרטי וגם לא מבחינת מהות.
“ולכן, אמרתי לך כבר, אני לא אומר שלא צריך לשנות, אני רק אומר שהמהירות הזו – ועוד פעם, אל תגיד לי "שבועיים" ו"הרבה שעות", זה לא העניין – השינוי של פקודת המשטרה לא נעשה באורך רוח, לא נעשה בקשב.
“אבל לא רק פיצולים טכניים או מינהליים או חוקיים כמו החוק הזה, אלא גם יש פיצול מֵערכים, וכל זה קורה טרם הקמת ממשלה. וכל זה קורה בתואנה שבלי זה אי-אפשר להקים ממשלה.
“הצעת החוק הזו צובעת את משטרת ישראל בצבע, בצבע פוליטי שמעולם לא היה לה. וצבע, בניגוד לדברים אחרים שאפשר לשנות, מהרגע שאתה מכתים אותו, הוא נשאר.
“אני יכול לומר מהניסיון הקצר שלי שהוועדה נוהלה ביד רמה, אבל בפועל מוגש או יוגש חוק חסר מאוד, עם פערים בסיסיים.
“פקודת המשטרה והסמכויות שהיא מעניקה לשר המיועד הן ערובה לכך שהמדיניות הגזענית תוכל להשריש שורשים בחברה הישראלית ובסופו של דבר להחריב אותה ולהחריב את מה שבנינו כאן ב-75 שנים.
“אנחנו נמשיך להילחם גם אחרי השבעת הממשלה כדי שהתיקונים האלה לא יהיו ולא יהפכו את משטרת ישראל למשטרה פרטית.
“אני לא אומרת שהחוק שאנחנו נדון עליו מחר הוא טוב או שבסדר או יש בו מלא פגמים. אבל שני הסעיפים המרכזיים, שזה היה בלב המחלוקת, פוצלו מהחוק.
“הצעת החוק הזאת היא בין הכי רשלניות שאני נתקלתי בה. בהתחלה חשבתי – וחברי, חבר הכנסת אופיר כץ היו"ר, אני מניח שתסכים איתי – שהחוק הזה הוא קצת בעייתי. יש פה בעיה, שם בעיה, קצת כמו גבינה שוויצרית, אבל אתמול הבנו כולם בוועדה, שהוא יותר כמו שדה של בולענים.
“לגופו של עניין, בחוק הזה, בפקודת המשטרה, אני רוצה לדבר הכי פשוט שאפשר כאישה ערבייה – לא רק כאישה, כערבייה ששייכת למיעוט ילידי במקום הזה – ולספר ולדבר על הניסיון – לא על החששות, כי החששות כבר לא חששות, כי ראינו במציאות איך המשטרה מתנהלת ומתנהגת כלפינו כערבים במדינה הזאת; ראינו את זה הרבה פעמים והתוודענו לזה שיש קלות נוראית בללחוץ על ההדק ולירות.
“אומנם מדובר כאילו בסמכויות הניתנות לשר שיכהן, אבל בסופו של דבר מדובר גם כן על שינוי, שאמור להיות מהותי ביותר, בהגדרה ובתפקיד של המשטרה במדינת ישראל; המשטרה, שבינתיים משתמשים בה ככלי יותר של משילות, מה שקוראים לזה, ובעצם שליטה בציבור האזרחי ואכיפה של חוקים, ומזניחים את הצד שאמור להיות החזק ביותר, שהוא בעצם שירות לביטחון האישי של אזרחי המדינה ואזרחיות המדינה.
“מה הייתה הוועדה הקריטית הזאת שהייתה במקביל? הוועדה לשינוי פקודת המשטרה. אותה ועדה מטורללת שאנחנו מתעסקים איתה כבר שבוע, שאומרת דבר אחד: איתמר בן גביר רוצה שתהיה פקודה על שמו, שאומרת שהמפכ"ל צריך לשתף איתו פעולה.
“אתה יודע מה אתה רוצה לעשות? להפוך את המשטרה לפוליטית. אתה רוצה שמלמעלה עד למטה ידעו המפקדים מי השר שלהם, מה האג'נדה שלו, איזו אוכלוסייה היא אוכלוסייה שצריך לטפל בה ברגישות ובזהירות, איזו אוכלוסייה צריך להחמיר איתה. זה בדיוק מה שאתה רוצה.
“החוק שניצב מולנו היום הוא בעצם מסך עשן. רבים ורבות פירטו כאן את הבעיות בחוק, את החופזה בהליך החקיקה, את הצורך במשטרה מקצועית, שאינה כפופה לשיקולים פוליטיים.
“אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ויכוח על הצורך לתקן את חוק המשטרה אחרי 51 שנים. זה חוק חשוב שנדרש לחוקק אותו בשום שכל בזמן נוסף, וישבתי בדיונים, ברשותך, עלו נושאים כבדי משקל.
“היום אנחנו נמצאים בחוק המשטרה, שהוא חוק אישי לגמרי, שבעיניי, בינו לבין הרצון להחזיר משילות ולדאוג לביטחון האישי של האזרחים במדינת ישראל אין שום קשר.
“הדמוקרטיה היא דמוקרטיה, והחוק הזה, שאתה כל כך אומר שהוא מנדטורי וארכאי, שומר בדיוק על הערך ועושה את ההפרדה הברורה בין הפוליטיקאים לבין המשטרה.
“הרי אדוני, לא היה אחד בוועדה, אחד, שלא אמר שצריך לתקן את הפקודה. צריך לתקן את הפקודה.
“עכשיו מהותית – אני לא חושב שיש מישהו, כולל מהאופוזיציה העתידית, שחושב שאסור לפתוח את פקודת המשטרה ולנסות לסדר אותה ולראות מה קורה עם זה. אני מהראשונים שיגידו שאחריות חייבת לבוא עם סמכות.
“אם הייתם עושים את זה במשך שבועות, אין בעיה לתת סמכויות, אנחנו תומכים, אבל לא בצורה כזאת מזויפת, בלי לחשוב על ההשלכות, בלי לדעת מה המשמעות. אתה יודע מה יש בחוק? החוק הזה אפילו לא צריך להיקרא "חוק עמר בר לב". הוא צריך להיקרא "חוק נתניהו", משום שהסמכויות לא באמת עוברות לשר לביטחון פנים, הן עוברות לממשלה, ומי עומד בראשה?
“דברים השתנו; המדינה התקדמה, התקדמנו, אבל יש דבר אחד שנשאר אותו דבר, וזו הפקודה המיושנת הזאת, שבאמת מתאימה לימי המנדט הבריטי.
“פקודה ישנה, ארכאית, שצריך לשנות אותה, ואנחנו עושים היום צעד חשוב למען הדמוקרטיה הישראלית, כי כפי שאמרתי, רק במדינת משטרה המפכ"ל, המפקד הצבאי, איך שלא נקרא לו, לא כפוף לאף אחד. במדינה דמוקרטית יש דרג, דרג פוליטי, דרג שנבחר, דרג שזכה באמון הציבור.
“זרוע ביצועית של הממשלה? זה יו"ר הוועדה המיועד, זה אשכרה שר ויו"ר ועדה מסונכרנים להפיכה דה פקטו של משטרת ישראל לפוליטית, ואתם עוצמים את העיניים – בגלל מה?
“אז תתרגלו עכשיו למספר נוסף: 65% מהציבור מתנגדים לדבר הזה, ו-46% מאותו סקר מתנגדים גם לחוק שאדוני קידם בוועדה הזמנית לפקודת המשטרה.
“החוק בתצורה הנוכחית הוא מיותר. הוא לא מפזר את האי-בהירות בסוגיה הקריטית של עצמאות וא-פוליטיות של המשטרה מול זכות וחובת הממשלה והשר לקבוע מדיניות כללית.
“אבל רק בגלל חוסר האמון בינך לבין נתניהו, כל הכנסת נכנסה לסחרור מסוכן, ומי שיפסיד זה השוטרים והשוטרות שאתה כל כך אוהב, שפשוט תהפוך אותם למשטרה פוליטית ומגויסת.
“התבטאויותיה של גלי בהרב מיארה - מבזות את ממסד הייעוץ המשפטי לממשלה! צפו בדברים שאמרתי הבוקר בוועדה המיוחדת שדנה בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, בה נכחו המשנים ליועמ"שית לממשלה, עו"ד עמית הררי וגיל לימון, שאינם מבינים עד הסוף את עבודת הכנסת ואת מקומה של היועצת המשפטית לממשלה >>
“שפה אני אתן לך סקופ, אנחנו מצליחים להוריד חלקים גדולים מתוך הרעיונות המופרעים שהיו לבן גביר, בפקודת המשטרה.
“ולקדם הצעה כל כך הרת עולם שמשנה סדרי עולם ביחס שבין השוטרים לבין האזרחים בלי שהיית שנייה בתור השר לביטחון הפנים או לביטחון לאומי – אני לא אומר שלא צריך לעשות שינויים. הפקודה, כמו שציינה היום חברתי שרון ניר, היא משנות ה-70. ברור שהיא זקוקה לשינויים. אבל את השינויים צריך לעשות בשום שכל אחרי שהתייעצת, אחרי שהבנת. לא לדהור לעבר שינויים שרבים חוששים מהם.
“שר שמיועד לפקח על המשטרה אפילו לא יושב ולא מדבר עם המשטרה ולא מבין את הצרכים שלה, אבל כן ייקח מהם סמכויות. אם ככה נראית משילות – תנחומיי.