יוסף טייב
Yosef Tayeb
“בסוף ילד הוא ילד הוא ילד. לא יהיה ילד רעב שיגיע לבית הספר. ילד רעב שמגיע לבית הספר לא מצליח בלימודים, ולפעמים אנחנו אומרים: שיאכל בבית, אבל יש ילדים שאין להם מה לאכול, והדבר הזה הוא הצלה אמיתית.
“אני לאורך כל הדרך, התעקשתי שתהיה מועצה מצומצמת כדי לאפשר את המינויים ולא לתקוע עבודות התאגיד.
“גם כשאנחנו משתלחים האחד כלפי השני או כלפי ציבורים שונים במדינה, צריך לדעת שאנחנו עם אחד, וטוב שנחשוב כמה פעמים לפני שאנחנו מוציאים משהו מהפה.
“אני מקווה שזה מה שנצליח להביא בסוף לדורות הבאים, ושנזכה להיות עם אחד ומאוחד מול כל האויבים מבחוץ, שמטרתם האחת היא להשמיד אותנו.
“מצד אחד, היה פה רצון של משרדי ממשלה להביא בהצעת חוק ממשלתית נוסח מסוים, ובסוף הוועדה לקחה את שני הנוסחים, גם של ההצעות חוק הפרטיות וגם הממשלתית, ובכך הצלחנו להוציא מוצר מוגמר שמשקף בסוף את הרצונות של משרדי הממשלה, של המשפחות ושל הארגונים.
“מטרת החוק היא להנחיל לדורות הבאים את זיכרון הטבח, להנציח את מעשי הגבורה שהיו בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר.
“אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי, שמחת תורה, 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה ושלישית.
“אני מקווה באמת שהצעת חוק תוכל לעבור במליאה במהרה ושנוכל לראות כבר שהאתר הזה כבר קם, ושנצליח להנחיל באמת לדורות הבאים את מה שהיה ב-7 באוקטובר וללמוד מהטעויות.
“יכול להיות שלא כולם יצאו מרוצים, אבל יש פה בסוף באמת אמירה ברורה, לפחות מהבית הזה, שבנושא 7 באוקטובר אין ימין ואין שמאל, אין אופוזיציה ואין קואליציה.
“רק האחדות היא זו שתוכל להציל אותנו בעמידה מולם וכדי שהדורות הבאים יוכלו להמשיך ולהפריח את ארץ ישראל ואת העם המדהים הזה.
“גדולי ישראל, על פי הרמב"ם הזה, הסבירו בצורה מובהקת שיש חלוקת תפקידים קיומית. הצבא נלחם ואנחנו מעריכים ומוקירים.
“ועם זאת אני בא ואומר, יש חלוקת תפקידים קיומית, יש לנו מצד אחד את המלחמה הפיזית, שאנחנו מוקירים עד אין קץ, ומולם יש את הלומדים שמהווים את הכוח המגן הרוחני של המדינה הזאת.
“אני ניהלתי את הדיונים על ממדים ללימודים, ואתה יודע שהלכתי על משרד המשפטים, על הראש שלהם, על אפם ועל חמתם, והבאתי לכם את זה, והבאתי את החוק הזה, ואני גאה שהבאתי לכם את החוק הזה.
“אתם מבקשים שילוב, אבל אתם חוסמים ביד השמאלית. ביד הימנית אומרים בואו לשילוב, ביד השמאלית אומרים: בואו נחסום אתכם.
“ולכן אדוני היושב ראש, אני שב ואומר, ואני רוצה לנפץ את הספין הזה, הצעת החוק בנוסח שעומד בפנינו לא משווה בין לוחמים לבין לומדי תורה, הוא סך הכול בא להביא מטרייה חוקתית, הוא לא בא לנהל את תקציב המדינה ותפסיקו להפחיד את הציבור במספרים שלא קיימים בנוסח החוק.
“חלוקת התקציבים נשארת בסמכות הממשלה והחקיקה הרגילה שאנחנו הולכים על פיה פה בכנסת. משרדי הממשלה מחלקים תקציבים לפי קריטריונים מקצועיים, חוקי תקציב וחקיקה רגילה ולא לפי הגדרות ערכיות של חוקי יסוד, ככל שיהיו.
“נאור, אני נלחמתי בוועדת חינוך כדי להביא תיעדוף ללוחמים בכניסה לאקדמיה, אני לא נלחמתי להכניס את בחורי הישיבות לכניסה לאקדמיה.
“לגבי הממד האופרטיבי, מבחינתי הוא כלי הגנה בבית משפט ולא צינור תקציבי. הממד האופרטיבי של החוק הזה לא בא לייצר זכויות תקציביות חדשות, יש מאין, הוא לא פונה למשרדי ממשלה, הממד האופרטיבי פונה לבית המשפט העליון שמעניק עד היום פסילה של חוקים שקשורים לזהות היהודית של מדינת ישראל וסוף סוף תעניק לו כלי פרשני ליצירת מאזני צדק חוקתיים.
“אני אגיד לך למה, כי אישה חרדית לא יכולה לקבל את החומה, המחסום הזה שלא נותן לה להתקדם ולקבל משרות, תארים שניים ושלישיים, זו המציאות.
“כי על זה חונכתי, לפני שהלכתי לצבא אבא שלי אמר לי: אם אתה לא יושב לומד תורה כמו שצריך, לך תתגייס.
“אנא ממכם, קודם כל תודה רבה שאתם מביאים מדברי חז"ל, אבל כשאתם מביאים מדברי חז"ל לשולחן הוועדה תביאו אותם במלואם, תתייחסו לאמירות שלהם בכובד ראש, תביאו גם את המסקנות ואת המחלוקות שהיו על ידי גדולי ישראל שגם חלקו על הרמב"ם בדברים אחרים.
“הנוסח שמונח פה בפנינו הוא מנותק לחלוטין מכל המנגנון של השוואת זכויות או הטבות אזרחיות אוטומטיות ולכן כל הניסיון לנסות להחיות את הטענה הזו מול הנוסח החדש הוא פשוט פייק ניוז שלא היה כדוגמתו.
“קחו את הכסף הזה, תיתנו למי שיושב בפריפריה שאין לו מה לאכול ואין לו אוכל במקרר, עם כל הכבוד.
“והייתם צריכים או לבטל אותם, להביא תוכנית לביטול, ודיברנו על זה כבר כמה שנים, או במינימום ללכת על תוכנית דיפרנציאלית. למה חבר הכנסת טייב וחברת הכנסת נעמה לזימי צריכים את ההנחה הזאת של ה-20 שקל? בשביל מה אנחנו צריכים את זה?
“יש לי הצעת חוק, אפשר להביא את זה כתוספת תשלום מינורי, לחלק את זה כלפי כלל אזרחי המדינה ולא להטיל את זה על ההורים.
“השינוי הגדול שהחוק מביא, אדוני היושב-ראש, הוא המעבר מתפיסה של בלית ברירה ובדיעבד, לתפיסה של מגוון והכלה אמיתית. במקום להגביל את המוסדות במכסות, חריגות, פוגעניות, אנחנו מסדירים את מעמדם של מסלולי הלימוד המותאמים והנפרדים כתשתית חוקתית קבועה שמאפשרת פריסה רחבה, כולל פתיחת מסלולים לתארים מתקדמים וראשוניים, היכן שהדבר נדרש וכשהמוסד האקדמי רוצה בכך.
“אנחנו חיים במציאות שבה שוק התעסוקה המודרני מציף תנאי סף נוקשים, כמעט ואין היום משרה איכותית, רווחית, משפיעה שאינה דורשת תואר אקדמי ראשון, במקרה הבייסיק אבל שני ושלישי, כאשר אנחנו מונעים מאוכלוסיות שלמות באוכלוסייה ללמוד בתנאים שמתאימים לאורח חייהם ולאמונתם, אנחנו דנים אותם לחיי עוני, לדחיקה לשולי שוק העבודה, לחוסר יכולת לממש את הפוטנציאל שלהם.
“המצב הקיים מנע מהם ללמוד במסלולים נפרדים, אלא אם כן המוסד האקדמי עמד במגבלה שקבע בג"ץ, מגבלה, מבחינתי שרירותית וקשיחה של 20% של חריגים, זה גם אחרי מלחמות של השנה האחרונה מול ות"ת, מי שמע על דבר כזה?
“במידה והיה שיתוף ציבור – מבלי להיכנס לנוסחים אני לא מכריע כרגע בשאלה האם זה בסמכות השר, הממשלה או הרשות המקומית – האם יש התנגדות שלאחר מכן ומסיבה כלשהי, רצו להרחיב את הכביש, לבנות גשר או לבנות מנהרה, נכון שכשתלקח ההחלטה להזיז מיגונית אחת או מספר מיגוניות ידווחו על זה לוועדת חינוך?
“אני חושב שחשוב שיהיה שיתוף ציבור ושהדברים ייעשו בשום שכל ביחד עם המשפחות השכולות, משרדי הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים ללא יוצא מן הכלל.
“הדיונים האלה התקיימו היו בכל הצעות חוק זיכרון. בהתחלה היה כתוב ככל שיחליט השר ואכן במצב כזה השר יכול להחליט שלא. פה השר מחויב כי הסמכות איך להעביר את זה ובאיזו צורה עם הגורמים הפדגוגיים של המשרד היא סמכותו של השר.
“אני כרגע מדבר על עצם הסמכות. מי אמור לעשות את שיתוף הציבור הזה? הרשות המקומית?
“אני שמעתי את עמדתה ואני חושב שבכל זאת צריך דיווח לוועדה. תקראי את סעיף הדיווח. זו החלטת הוועדה.
“יש סמכויות לרשות ויש גם סמכויות קיימות אצל שרי הממשלה שאסור שנפגע בהן.
“אני מציע שנתחיל לעבור על השינויים הנוסחיים והמהותיים שהיו במשך הדיונים האחרונים. כשנסיים את זה נגיע לסעיף 26 ולנושא המיגוניות. היום נסיים את החקיקה.
“אני מציע לא להוסיף ואינם בני מקום כי אז אני נכנס לסחרחורת איך אני בודק אם הוא בן המקום, מתי הוא היה בן המקום – בזמן האירוע, היום או מחר? – ולכן אני מציע לכתוב ואינו נכלל או אינו מיוצג בסעיפים 11-13.
“לאחר דין ודברים קבענו שתהיה ועדת משנה נוספת שתכלול את האנשים שאינם כלולים בסעיף אם אנחנו רושמים אינם תושבי מקום.
“אני מוכן שתהיה הוראת שעה לזמן מה שנסכים עליו עם התחייבות של מיכל לעשות שיתוף ציבור ולא להזיז את המיגוניות כל עוד לא הייתה ביניכם הסכמה.
“אני חושב שאנחנו צריכים ללכת לכיוון של הוראת מעבר בה נחייב את הרשויות המקומיות שירצו או שיחשבו שנכון להזיז – מסיבה ביטחונית או בטיחותית – לעשות שיתוף ציבור ולהביא לאחר מכן לפני ההחלטה דיווח לוועדת החינוך.
“שאלתי אותו האם הוא חושב שנכון להכניס את זה בחקיקה מבחינה מקצועית והוא אמר שלא. קיבלתי את עמדתו.
“אנחנו נקבע בהוראה הזאת למשך כמה זמן היא תחול. אנחנו נקבע את פרק הזמן הזה פה בוועדה בשיח משותף ומכבד. אין לי ספק שנגיע להבנות רחבות בנושא הזה.
“מסיימים את זה היום או שמחליטים שאין חקיקה ואז המצב יישאר כמו המצב היום. הווה אומר הסמכויות נמצאות ברשות המקומית. הרשות המקומית לא תהיה חייבת לעשות שיתוף ציבור ולא יהיה שום מנגנון של הוראת שעה.
“תחול ההוראה שקבענו מקודם שככל ותחליט הממשלה להטיל על התאגיד סמכות אחרת לגבי אתרים אחרים אז החלטת ממשלה היא זו שתחול.
“למוזאון יש אודיטוריום והוא רוצה להשכיר אותו לגוף ג'. חנן, דיברנו לדעתי בחוק המוזאון הלוחם היהודי בשאלה מה אם רוצים להשכיר את האולמות לבר מצווה כמו שנעשה.
“אני לא חושב שזה נכון שהוועדה תיקח החלטה מבלי שיש שיתוף ציבור.
“אבל יחד עם זאת אני לא רוצה לתת את כל הסמכויות לתאגיד ומחר הוא יעשה שם בר מצווה וזה לא מתאים. התאגיד יגיד שזה מכניס לו כסף למטרות החוק והוא רוצה לעשות את זה. אני רוצה שמי שאחראי על החוק יחליט האם זה נכון או לא.
“יש לך התנגדות שתיקחי את ההחלטה להשאיר או להזיז לבוא לוועדה כלשהי של הכנסת ולהגיד שהיה שיתוף ציבור, היו שיקולים לכאן ולכאן ולקחנו את ההחלטה להזיז או לא להזיז? אתם מביאים דיווח לוועדה.
“תמצאו לי נוסח שנותן הוראה שתזוזה של מיגונית תהיה על ידי שיתוף ציבור רחב עם המשפחות והגורמים הרלוונטיים שקשורים.
“כי הוועדה רוצה כגורם מפקח אחרי שנלקחה ההחלטה והיה שיתוף ציבור לקבל דיווח מה ההחלטה שנלקחה.
“הוועדה יכולה לנסות לשכנע את ראש הרשות לשנות את העמדה שלו. יוסי שמעתי את העמדה שלך. אני אומר לך שלא כדאי שנתייחס לזה בחקיקה.