“הם לא מוכנים, למרות כל מנועי ההשפעה, ויש מנועי השפעה גדולים מאוד – וכמו שלמדנו בזעזוע כמה הם פסולים, כמה הם רעים וכמה הם לעיתים קרובות מדי מונעים מבצע כסף, כל הממשלה – עדיין אזרחי מדינת ישראל מבינים את החשיבות של מערכת משפט מקצועית, נפרדת, עצמאית.

“אז שיעור קטן, קצר באזרחות: כן, גם בית המשפט העליון, גם הכנסת, גם הממשלה. וואלה, זאת הממלכה. מה לעשות? אצלכם יש רק מלך.

“רק אצלכם השופטים בירושלים הם על תנאי, תלוי מה תהיה הפסיקה שלהם. אם היא לטובתכם – אז יש; אם היא נגדכם, חס וחלילה – אז מייד לערוף את הראש.

“אתם לוקחים את פאר היצירה של מדינת ישראל – כשכל העולם נתן כבוד והדר למערכת המשפטית שלנו, לנשיאי בית המשפט העליון, ששמם הולכים לפניהם, והם לוקחים את מדינת ישראל קדימה – ובמו ידיכם מחריבים.

“" לא אחר מאשר מנחם בגין, אבי הימין הישראלי, קבע כבר ב-1952 – הוא קבע שבתי המשפט חייבים להיות לא רק עצמאיים, אלא גם באמת בעלי סמכות לפסול כל חוק שיעמוד בסתירה לחוקי-היסוד שיבטיחו את חירות הפרט. זאת הייתה השקפתו האישית, השקפתו הלאומית, תחת כותרת ברורה: עליונות המשפט.