“אני חושב שהמדינה צריכה לעודד כמה שיותר ילדים שיהיו באומנה, ולא בפנימיות, ולא במוסדות. ראשית, זה עולה הרבה פחות למדינה, וגם זה לטובת הילד.

“למעשה, לפחות בעיניי, לקחת ילדים לאומנה זה אחד המעשים הכי אציליים שיש. לקחת ילדים עם קושי, עם אתגר, עם נכות, אי-אפשר בכלל לתאר בעיניי את הקדושה של המעשה הזה.

“אז ככה נחשפתי באמת לפער ולאי-שוויון שמפסיקים להם את קצבת הנכות. למעשה, זה הרבה יותר עמוק, ואנחנו נצטרך לטפל בעוד דברים, כי אפילו להנחה בארנונה הם לא זכאים.