“וראיתי שיש המון המון פערים, ומאז אני מנסה לסגור, ולפחות לעשות את החלק שלי, כדי לעודד עוד הורה אומנה להגיע כדי שנמצא בתים מדהימים לילדים.

“למעשה, לפחות בעיניי, לקחת ילדים לאומנה זה אחד המעשים הכי אציליים שיש. לקחת ילדים עם קושי, עם אתגר, עם נכות, אי-אפשר בכלל לתאר בעיניי את הקדושה של המעשה הזה.

“אז ככה נחשפתי באמת לפער ולאי-שוויון שמפסיקים להם את קצבת הנכות. למעשה, זה הרבה יותר עמוק, ואנחנו נצטרך לטפל בעוד דברים, כי אפילו להנחה בארנונה הם לא זכאים.