אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית. הם, ברגע האמת, איימו על הממשלה ואמרו שהם לא ידעו למי הם ישמעו במקרה של משבר חוקתי, הם לא ידעו. מה זה אומר שהם לא ידעו? זה אומר אנחנו נחליט. אנחנו נחליט למי להישמע, לממשלה הנבחרת שלה אנחנו כפופים על פי חוק, או לבג"ץ. עכשיו בג"ץ גומל להם טובה.
מליאת הכנסת · 1 ביולי 2026
“הכמרים בכנסיית הפרוגרס גם רוצים לקבוע מי ינהל את הכנסיה וגם לכפות על כל העם לציית להם. יש לנהוג בדיון, בדיוק כמו שנהגה הממשלה בדיון לגבי פיטורי היועמ״שית - לא להתייצב לדיון ולא לציית לפסק הדין. אין לשופטים במדינה דמוקרטית שום סמכות לדון בחוק יסוד (ולא באף חוק בכלל), בטח לא בחוק שנוגע לבחירתם שלהם.
“היום הכושלת הזאת שוב הפסידה במגרש הביתי שלה בעניין מינוי גיבור ישראל רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. הובסה לא כאן אצלנו, אצל חברי הקואליציה – בבית שלה, בבג"ץ. אגב, אני לא מתרגש מפסיקת בג"ץ כשהוא דן ללא בדל של סמכות בנושא שהחוק קובע במפורש שהוא בסמכות הממשלה. עצם ההתערבות הוא הבעיה. עצם העובדה שבית המשפט הופך סמכות מובהקת של הממשלה להליך משפטי מתמשך הוא הבעיה. הממשלה החליטה, הוועדה הרלוונטית בדקה ואישרה – כאן זה נגמר. בית משפט נורמלי היה דוחה כל עתירה בנושא על הסף.
“אבל, אדוני היושב-ראש, בג"ץ לא שומר רק על שומרי הסף הפרסונליים, אותם רונן בר, הרצי הלוי ואחרים. הוא שומר יותר מכל על אתוס שומרי הסף, על הרעיון הזה שפקידים הם בעלי הסמכות ולא הממשלה שהעם המוזר הזה, שמורכב מכל מיני בבונים וביביסטים ומשיחיסטים – העם המוזר הזה בוחר כל מיני אנשים מוזרים, הרי אסור שאנשים האלה יקבלו החלטות. זאת תפיסה מסוכנת שמחייבת בדיקה, לא טיוח.