במקום הגדלת הבטחת הכנסה או מתן מענה לאי-ביטחון תזונתי דרך משרד הרווחה, הגוף האמון ובעל הידע המקצועי ודרך המועצה לביטחון תזונתי – עוד פתרון עקום בתלושי מזון דרך משרד הפנים כאתנן פוליטי, שיגיעו יותר למקומות מסוימים ולא לכלל הציבור הזקוק לכך. במקום טיפול ביוקר המחיה – ביזה של כספי ציבור בכספים קואליציוניים מגזריים, 13.6 מיליארד שילכו לאזרחים סוג א', מול כל המדינה, שהפכה לסוג ב'. מה יכולנו לעשות, השר קרעי, עם 13 מיליארד שקלים?