והדבר הזה, אדוני היושב-ראש, החוק שנמצא בפנינו בנוסח המעודכן שלו, בא לתרגם את הפסיקה ההיסטורית הזו בשפה חוקתית מודרנית במדינת ישראל, הוא לא בא לייצר מעקפים ולהעניק לבתי המשפט את מאזני הצדק והמטריה החוקתית כדי להבין שהתמיכה במוסדות לומדי התורה אינה אפליה או טובה אלא הגשמת ערך יסוד עליון של המדינה היהודית.
עוד מיוסף טייב בנושא חוק יסוד לימוד תורה
“לגבי הממד האופרטיבי, מבחינתי הוא כלי הגנה בבית משפט ולא צינור תקציבי. הממד האופרטיבי של החוק הזה לא בא לייצר זכויות תקציביות חדשות, יש מאין, הוא לא פונה למשרדי ממשלה, הממד האופרטיבי פונה לבית המשפט העליון שמעניק עד היום פסילה של חוקים שקשורים לזהות היהודית של מדינת ישראל וסוף סוף תעניק לו כלי פרשני ליצירת מאזני צדק חוקתיים.
“נטען כאן בדמגוגיה משפטית זולה שחוק יסוד: לימוד התורה יפגע כביכול בחוקי ההטבות לחיילי המילואים והלוחמים שאני חוקקתי, שאתה חוקקת, אדוני היושב-ראש, כמו חוק הארוסות ועוד. אני אומר לכם בצורה חד משמעית: קודם כל, זו שגיאה משפטית יסודית במקרה הטוב, או ניסיון הסתה מכוון במקרה הרע.
“מבחינתנו חוק יסוד: לימוד התורה בא להגדיר קביעה נורמטיבית עקרונית שלימוד התורה הוא ערך יסוד במדינת ישראל, יש לו ממד דקלרטיבי, ובסוף הממד הדקלרטיבי הזה בא לפתור, הייתי קורא לזה – את הריק החוקתי שנמצא בחלל, שהיה קיים עד היו בספר החוקים של מדינת ישראל, שבו לערך העליון של העם היהודי לא היה שום מעמד חוקתי מוגדר.