“אבל אני אומר לך, אנחנו חייבים עדיין לשנס מותניים, לבקש ולדרוש: כל עוד האנשים האלה צריכים להיות ליד הפצועים ואיתם, צריך לעזור להם.

“חשוב לי לדבר על הפצועים, והחלמאות של המדינה שלנו, איך אנחנו מפקירים חיילים שנפצעו.

“אני חייבת לומר, לא ברור לי איך אנחנו מפקירים אנשים כאלה. קוראים לו יוחאי. שלחתי לקבוצת חברי הכנסת, ואני קוראת לכולם: אנחנו צריכים לחתום ולבקש משר הביטחון שיכיר באדם היקר הזה, שאשתו נמצאת שם יותר משנה במסדרונות כשהוא פצוע ראש קשה.

“אני רוצה לדעת מדוע אנחנו מתעכבים עם מתן השנה – אנחנו העלינו בהתחלה שלוש שנים, אתה גם פגשת את הנשים – השנה של שיקום. שיקום – שלא יפטרו אותן; שיקום – שאנחנו כמדינה נכנסים לנעליים ואומרים להן על כל אובדן הכנסה: אנחנו נהיה שם בשבילכן.