“זוהי ממשלה שלא מתפקדת – לא בביטחון, לא בכלכלה, לא במדיניות חוץ. והאמת? היא גם לא מתביישת בזה.

“אנחנו כבר שבועיים יושבים דרוכים מתי מישהו יבוא לתת לנו כאפה, ממש כמו ילד מוכה. חיזבאללה מאיימים, איראן מאיימת, ואנחנו? יושבים על המדוכה.

“גם אנחנו מתים כאן מעצב – עצב של המדינה שמשנה את פניה; מדינה ששיקול הדעת שלה מופעל על פי מחירים; מדינה ששכחה את הערכים הבסיסיים ביותר; מדינה ששכחה ש"לעולם לא עוד" זו אינה סיסמה; מדינה שמנהיגיה פועלים על פי צו פוליטי ולא על פי הצו המוסרי.

“ואני אומרת: יש לי געגועים לממשלה הקודמת. היה לנו שקט, היה מבצע, הדברים עבדו כל כך נכון. מה מונע להמשיך את אותו קו?

“ואני קוראת מכאן, כתושבת שדרות: די, תתעוררו על עצמכם. זה לא יעלה על הדעת. אני שלושה חודשים בכנסת הזו, ואני המומה.