“אחד החוקים שאני הכי גאה בו, שאני העברתי כחבר כנסת כשהייתי יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, היה אותו חוק שנולד כתוצאה מהמקרה המצער של ניסיון הרצח של שירה איסקוב, שבעלה לא רק שניסה לרצוח אותה לעיני בנה, אלא גם השתמש אחר כך באפוטרופסות שלו על אותו בן כדי למנוע ממנו טיפולים וכדי להמשיך ולהתעלל בנפגעת האלימות, בשירה, כשהוא עוד יושב בבית הסוהר.

“ואם יש מישהו או מישהי שמסוגל לנהוג באלימות בנסיבות מחמירות, כפי שאנחנו מתארים – וכדי להיות מורשע בעבירה הזאת צריכה להיות אלימות קשה ביותר בתוך המשפחה – אין שום סיבה שתהיה לו או לה הזכות לקבוע על עתידו של הילד, על גורלו, אם יקבל חיסון או לא יקבל חיסון. לאדם כזה אין שום יכולת להיות אפוטרופוס. ומכאן הדרישה שלנו היא לשנות את החוק ולהוסיף את העילה הזו לשלילת האפוטרופסות.

“אבל העיקרון צריך להיות ברור – גם מי שמורשע בעבירות של אלימות בנסיבות מחמירות, כשיורד הרף מניסיון הרצח, לא יוכל להיות אפוטרופוס לילדיו - -

“אדם שנוקט אלימות כל כך קשה בנסיבות מחמירות, צריך לשלול את האפוטרופסות שלו. ירצה, יערער לבית משפט; אם בית המשפט לענייני משפחה, שיש לו את הכלים המקצועיים, יקבע שצריך לחזור ברברס ולתת לו את האפוטרופסות – בסדר. אבל במקרה הזה אין נכון יותר מאשר להרחיב את תחולת החקיקה הזו.