“מהסיבה הזאת בדיוק לא יכול להיות שהשופטים יבחרו את עצמם, בגלל שהם אף פעם לא עומדים לבחירה של הציבור. לכן אלה שנבחרים על ידי הציבור בכנסת ובממשלה, הם צריכים להיות בעלי המשקל המכריע בבחירתם של השופטים, וכך כולם יתנו באמת דין וחשבון ציבורי אמיתי.

“אגב, יש אפילו מאמר, אם צריך להיתלות בכלל באיזשהו אילן, ניתלה באילן של השופט בדימוס זמיר, שכתב מאמר ברור, שבו הוא כותב שהאיזון, לשיטתו – אני חושב שאין שום איזון בוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הקודמת – אבל לשיטתו היה איזון, והאיזון הזה נבע מכך שלשר המשפטים יש שליטה בניהול הוועדה, ולכן אי-אפשר להביא שום דבר להצבעה ללא הסכמתו.

“אבל אני לא חושב, אני לא חושב, שיש למישהו זכות לבטל את הכרעת העם על ידי שלושה שופטים, שבוחרים את עצמם בהליכים פסולים בחדרי-חדרים, כמו שאנחנו רואים רק עכשיו, שחוסמים את הכניסה למערכת המשפט, ובפרט לבית המשפט העליון, בפני כל אחד שלא בא מאותו מילייה שהם שייכים אליו, ואנחנו נשים אותם מעל הכנסת, מעל העם, מעל ההכרעה הדמוקרטית שמתקבלת.

“לי יש סבלנות, אני מוכן לחכות גם עם זה בהנחה שעושים הכול בהסכמה, אבל אם רוצים הסכמה פה אבל שם מנסים לכפות עליי ולקחת את הסמכות ובאמצעות צווים שערורייתיים, חסרי תקדים, בניגוד עניינים מוחלט, להשתלט לגמרי על הוועדה לבחירת שופטים – לזה אני לא מסכים, ואף אחד לא יסכים.

“עכשיו, אני הראשון שתומך באיפוק מוחלט, ומחיל אותו על עצמי, ואמרתי לכם את זה פעם אחר פעם כאן – בעת הזו לא נכון לעשות את זה, כמו שבעת הזו נכון לעשות מינויים בוועדה לבחירת שופטים רק בהסכמה כללית, וכך עשיתי עד היום, ובהצלחה גדולה מאוד, עד ששוב בא בית המשפט ורוצה לכפות עמדה של צד אחד.